חן המתוווקה
New member
../images/Emo34.gifפינת ההפתעות של חן../images/Emo34.gif
והיום בפינה שלי-הערצה
אני מצטערת שלא כתבתי את זה אתמול פשוט לא הייתי דקה בבית
זכרו
מי שקוראת משרשרת
שאני ידע שהיא קראה
מי שרוצה להוסיף משהו שלא כתבתי\ לחלוק על דברי וכד'.. מוזמנת לעשות את זה
הערצה מהי
עפ"י מילון הכיס פרנקל: הערצה
מתן כבוד רב, יראה הכבוד מעריץ
מכבד ומחשיב מאד כפי שוודאי הבנתן, אין שום דבר רע בהערצה- הרי זה מתן כבוד. אז אם ככה- כן אני מעריצה את הדורבנים. אני מאד מעריכה את הלהקה, את החומר שהיא עושה- אני חושבת שהשירים שלהם מדהימים והמוזיקה איכותית ביותר. מה גם שאני מעריכה כל אחד מחברי הלהקה באופן אישי. כל אחד מהם הוא עושה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר (לפי דעתי) ויחד הם יוצרים באמת משהו מדהים. במישור האישי יותר- חברי הלהקה כידוע הם לא סנובים מדי.. הם כן מדברים אם אנשים (ואני בכוונה אומרת אנשים ולא מעריצים) אחרי הופעות וגם תוך כדי לפעמים.. וזה דבר מעולה כי לא רואים את זה הרבה בימינו. מהסיבות הנ"ל אני חושבת שמגיע לדורבנים כבוד ואני נותנת להם כבוד רב כמו שמי שמכיר אותי יודע.. אם כך- בלי היסוס אני יכולה להכנס להגדרה של "מעריצה". בימינו אלה, אם אני ישאל מישהי מה זה הערצה סביר להניח שהיא תגיד לי "מישהי שאוספת פוסטרים\ תמונות, שומעת את השירים כל היום, קונה את כל הדיסקים, אוספת חתימות, מצטלמת עם חברי הלהקה\זמר וכו וכו.. אני אמנם כן ביקשתי כבר חתימות מהדורבנים (על הדיסק) וכן הצטלמתי איתם (אם כבר אז כבר) וכן, הייתה תקופה ששמעתי את השירים שלהם כל יום כל היום..(כי זו אחלה מוזיקה) אבל לא הכנסתי את עצמי למושג הזה של "הערצה" ולמה בעצם..
בגלל שאיך שתןפסים הערצה היום אני חושבת שזה ההפך מלתת כבוד לאומן. אני חושבת שכל בנאדם הוא בנאדם וגם אם מישהו עושה מוזיקה מ ע ו ל ה הוא עדין רק בנאדם ולהתחיל לרדוף אחריו וכד' נראה לי פשוט חוסר כבוד. עכשיו אתן בטח חושבות שאני סוטרת את עצמי כ אני בעצם נגד דברים שאני עצמי עשיתי אז אני רוצה להבהיר פה שלכל דבר יש דרך. אני רואה בהופעות היום חבורת ילדות צעקניות שקופצות על איתי ואייל ומבקשות חתימות, להצטלם וכד'.. אני לעומת זאת הצטלמתי איתם במפגש של מאמ"ה (אחרת בכלל לא הייתי חושבת לבקש) ובקשר לדיסק- אח שלי החתים לי אותו אחרי הופעה בכפ"ס.. לשמוע את המוזיקה כל היום- אכן מוזיקה נהדרת.. הם לא הלהקה היחידה שאני נכנסת לתקופות שאני שומעת את הידסק ברי פליי כל היום.. עכשיו נכנס המושג "גרופיות" שבנוסף לכל מה שהזכרתי קודם אפשר לומר על גרופית טיפוסית שהיא גם תצעק "אייל תעשה לי ילד" במהלת ההופעה ואח"כ תעמוד למיכל על הרגליים כדי לנסות להכנס אל מאחורי הווילון, היא תחפש תמונות שלהם בכל רחבי האינטרנט ותחכה להם לייד המכונית בשביל לצלם עוד תמונה, תנסה לעשות הכל רק בשביל להשיג את הטלפון וכו... (הגזמה אבל שתבינו) אני חושבת שהמושג האמיתי של הערצה שזה באמת לתת כבוד לאומן שמגיע לו איבדה את משמעותה. עכשיו אני מבולבלת ואני כבר לא יודעת איך לקרוא למי.. אולי אפשר לשנות את המושג של "הערצה" ל"הערצה עיוורת" כיום
אני לויודעת. בכל מקרה- אני חושבת שאותם אנשים שמעריצים באופן עיוור(או איך שלא תקראו להם) יכולים להגזים קצת לפעמים אבל בסה"כ זה כייף לאומן וזה כייף להם- אז שיהנו.. גרופים זה כבר דבר אחר שאם יהיה לי כח אני ידבר עליו מתישהו... ולסיום--- סקר קצרצר:
איך את מגדירה הערצה
האם את חושבת שהערצה לפי הגרתך היא דבר טוב
אם את חושבת שהערצה (עפ"י הגדרת החברה שרשמתי למעלה) או הערצה עיוורת (עפ"י הגדרתי) זה דבר טוב
בתור מה את מגדירה את עצמך
כתבי בבקשה דברים שהסכמת\ לא הסכמת איתם במה שכתבתי...
אני מקווה שנהנתם מהפינה שלי הפעם.. לקח לי המון זמן לכתוב אותה וגם הקדשתי לזה מחשבה רבה ודיי התבלבלתי באמצע.. בעעע
חלק מנוסח בלשון נקבה ואולי חלק בזכר אבל הכל מיועד כמובן לשני המינים
