../images/Emo34.gif תבטיחי לי
היא לקחה אותי לצד ואמרה: ´´תבטיחי לי. מה שלא יקרה בינינו, זה לא ישנה.´´ ואיך יכלתי להבטיח דבר שכזה. היא הסתכלה עלי בעיני השקד שלה פתאום התחשק לי לבלוע אותה בלשוני, לאמץ אותה אל לבי ולא להרפות. ´´תבטיחי לי´´ היא ביקשה נחרצות. ´´אני מבטיחה´´ לא יכלתי לסרב וקיוויתי שאוכל לעמוד בהבטחה זו. נועם היתה חברתי הטובה ביותר מאז שאני זוכרת. התחלנו בגן, עברנו ליסודי, בתיכון ביקשנו להיות באותה כיתה, אפילו טירונות עברנו יחד ורק עכשיו נפרדנו, היא נסעה ללמוד בבאר-שבע ולי לא היה אומץ לעזוב את הסביבה המוכרת ונשארתי קרוב לבית. מאז שאני זוכרת היא הייתה החופשיה מבין שתינו. תמיד נועזת. כשהיינו בגן אספנו גור חתולים מפח אשפה גדול וגידלנו אותו לבד. קראנו לו אשפתה, אבל הוא נדרס. היינו מאוד עצובות אבל נועם אמרה שזה הגורל שלו. כשהיינו בנות 12, נסענו חצי יממה באופניים רק כדי לעלות על הרכבל. וכשהיינו בתוכו, כל-כך פחדנו שצרחנו כמו מטורפות וחיכנו רק לרדת כדי שנוכל לחזור הביתה. כשהיינו בנות 18, נועם רצתה שניסע לטייל במדבר יהודה לבדנו. הורי כמובן לא הרשו למרות שניסיתי בכל כוחי. נועם נסעה לבדה וחזרה משולהבת יותר מתמיד. אבל אני ידעתי שפחדה וכמעט לא מצאה את דרכה חזרה. בצבא, נועם באה אלי ערב אחד ולקחה אותי להצגה שמאוד רציתי לראות. רק בנס חזרנו לבסיס באמצע הלילה עם טרמפים כי נגמרו האוטובוסים. ועכשיו אנחנו עומדות לפני הסילווסטר. נועם רוצה לנסוע לתל-אביב. היא אומרת שיש שם אחלה מסיבות וידיד שלה מסכים שנישן אצלו. לקחנו בקבוק יין, ונסענו. פעם ראשונה שהיה מתח באוויר. מתח מיני. הרגשנו שתינו שלמרות ההכרות רבת השנים משהו עומד להתרחש הלילה ושתינו פחדנו מהתוצאות. נועם ביקשה שאבטיח מספר פעמים ששום דבר לא ישתנה בינינו. היא חשבה שהבטחה הססנית מפי תוכל לעצור את הגלים שאחרי. שתקתי לא רציתי להרוס את הרגע. הגענו לתל-אביב ולא ידענו איך להגיע אל הכתובת. חיפשנו טלפון ציבורי. ´´נועם, הנה ממול´´ עצרנו. יצאתי לכיוון הטלפון כיוון שנועם נהגה וחייגתי אל גילי. פתאום הרגשתי את שפתיה החמות לשות את צווארי. ידעתי שאין דרך חזרה. הרגשתי את תוך תוכי מבעבע בכל פעם ששפתיה נגעו בבשרי, הרגשתי צריבה חמה, התנגדות ומשיכה בו זמנית. ידעתי שאסור אבל כל-כך רציתי. פחדתי כל-כך לאבד את מה שיש לנו במשך כל-כך הרבה שנים אבל לא יכלתי להתנגד לגופי ששיווע לעוד. ריח גופה אפף אותי והרגשתי מסוחררת. כשסיימתי את שיחת הטלפון פחדתי להסתובב לכן בריצה מתחמקת שבתי למכונית כאילו כלום לא קרה. ´´מה קרה?´´ לא עניתי, הייתי שרויה בשקט מביך שלא ידעתי איך לצאת ממנו. ´´למה את לא עונה? לא היה לך נעים?´´ היא ידעה שנהניתי, אבל לא ידעתי אם ידעה כמה רציתי אותה. אף פעם לא הייתה בינינו משיכה. נועם ידעה על המשיכה שלי לנשים היא הייתה הראשונה ששיתפתי בתחושות שלי והיא תמיד תמכה בי. תמיד. ועכשיו אני מתביישת לומר לה שאני רוצה אותה. היו בינינו נגיעות לא פעם, אבל אף אחת לא התייחסה אליהן בצורה מינית. והיום הכל משתבש. ´´היה לי נעים. יותר מדי נעים´´ ´´אני יודעת. גם לי היה יותר מתמיד. אבל הבטחנו.´´ המשכנו לנסוע לפי ההוראות שקיבלנו. תל-אביב היתה זוהרת מתמיד, אנשים בכל מקום, אורות צבעוניים ומוסיקה בקעה כמעט מכל בית. גילי קיבל את פנינו במעונו הדל וביקש שנחכה לו משום שהיה חייב לקפוץ לקיוסק לקנות סיגריות. ´´בנות? מה קורה?´´ גילי הרגיש שמשהו שונה עם נועם. ´´הבאנו יין´´ עניתי בניסיון גמלוני להתחמק. ´´טוב. רק אל תתחילו את המסיבה בלעדי o.k.?´´ ישבנו על הספה והחלטנו לפתוח את היין. מהר מאוד נהיה לנו חם. נועם התחילה ללטף אותי. בתחילה הרגשתי מעט מאובנת, אבל אחרי כמה לגימות מהיין התחלתי להתחמם. הלטיפות החלו להיות הדדיות ובכל מקום. קרבתי אל שפתיה ונישקתי אותה. היה לה טעם מתקתק של היין. נישקתי אותה שוב והיא החלה לשתף פעולה. לשונותינו בלעו האחת את השניה, ידה היתה מונחת על השד הימני שלי מעסה אותו קלות, צובטת את הפטמה. שלחתי ידי לכיוון מכנסיה, פתחתי בעדינות את הכפתורים והכנסתי את ידי אל תחתוניה הרגשתי את שערות ערוותה ואת הרטיבות שפשטה בה. היא לא הרפתה מהשד הימני שלי. השכבתי אותה על-גבי הספה מורידה מעצמי את בגדי ולוגמת חטופות מהיין. לאט לאט הפשטתי אותה תוך נשיקות עדינות בכל גופה. שפכתי עליה מהיין וליקקתי אותה. שדיה עמדו זקורים, פטמותיה קראו לי תיגר, משולש הערווה שלה היה לח ומזמין ולא יכלתי עוד לחכות. במיומנות המוכרת לי מצאתי את הדגדגן שלה ועיסיתי אותו בין אצבעותי. במקביל מצצתי את פטמותיה ולקחתי את ידה לכיוון ערוותי. שתינו היינו רטובות, חמות ושתויות ושתינו למרות המעצורים רצינו את הפורקן באותו הרגע, זה היה בלתי נמנע, קולותינו התערבבו האחת בשניה ואז גילי נכנס. ´´אני רואה שבכל זאת לא חיכיתן לי´´ היינו נבוכות בעירום, בפורקן, במקום ובזמן.
היא לקחה אותי לצד ואמרה: ´´תבטיחי לי. מה שלא יקרה בינינו, זה לא ישנה.´´ ואיך יכלתי להבטיח דבר שכזה. היא הסתכלה עלי בעיני השקד שלה פתאום התחשק לי לבלוע אותה בלשוני, לאמץ אותה אל לבי ולא להרפות. ´´תבטיחי לי´´ היא ביקשה נחרצות. ´´אני מבטיחה´´ לא יכלתי לסרב וקיוויתי שאוכל לעמוד בהבטחה זו. נועם היתה חברתי הטובה ביותר מאז שאני זוכרת. התחלנו בגן, עברנו ליסודי, בתיכון ביקשנו להיות באותה כיתה, אפילו טירונות עברנו יחד ורק עכשיו נפרדנו, היא נסעה ללמוד בבאר-שבע ולי לא היה אומץ לעזוב את הסביבה המוכרת ונשארתי קרוב לבית. מאז שאני זוכרת היא הייתה החופשיה מבין שתינו. תמיד נועזת. כשהיינו בגן אספנו גור חתולים מפח אשפה גדול וגידלנו אותו לבד. קראנו לו אשפתה, אבל הוא נדרס. היינו מאוד עצובות אבל נועם אמרה שזה הגורל שלו. כשהיינו בנות 12, נסענו חצי יממה באופניים רק כדי לעלות על הרכבל. וכשהיינו בתוכו, כל-כך פחדנו שצרחנו כמו מטורפות וחיכנו רק לרדת כדי שנוכל לחזור הביתה. כשהיינו בנות 18, נועם רצתה שניסע לטייל במדבר יהודה לבדנו. הורי כמובן לא הרשו למרות שניסיתי בכל כוחי. נועם נסעה לבדה וחזרה משולהבת יותר מתמיד. אבל אני ידעתי שפחדה וכמעט לא מצאה את דרכה חזרה. בצבא, נועם באה אלי ערב אחד ולקחה אותי להצגה שמאוד רציתי לראות. רק בנס חזרנו לבסיס באמצע הלילה עם טרמפים כי נגמרו האוטובוסים. ועכשיו אנחנו עומדות לפני הסילווסטר. נועם רוצה לנסוע לתל-אביב. היא אומרת שיש שם אחלה מסיבות וידיד שלה מסכים שנישן אצלו. לקחנו בקבוק יין, ונסענו. פעם ראשונה שהיה מתח באוויר. מתח מיני. הרגשנו שתינו שלמרות ההכרות רבת השנים משהו עומד להתרחש הלילה ושתינו פחדנו מהתוצאות. נועם ביקשה שאבטיח מספר פעמים ששום דבר לא ישתנה בינינו. היא חשבה שהבטחה הססנית מפי תוכל לעצור את הגלים שאחרי. שתקתי לא רציתי להרוס את הרגע. הגענו לתל-אביב ולא ידענו איך להגיע אל הכתובת. חיפשנו טלפון ציבורי. ´´נועם, הנה ממול´´ עצרנו. יצאתי לכיוון הטלפון כיוון שנועם נהגה וחייגתי אל גילי. פתאום הרגשתי את שפתיה החמות לשות את צווארי. ידעתי שאין דרך חזרה. הרגשתי את תוך תוכי מבעבע בכל פעם ששפתיה נגעו בבשרי, הרגשתי צריבה חמה, התנגדות ומשיכה בו זמנית. ידעתי שאסור אבל כל-כך רציתי. פחדתי כל-כך לאבד את מה שיש לנו במשך כל-כך הרבה שנים אבל לא יכלתי להתנגד לגופי ששיווע לעוד. ריח גופה אפף אותי והרגשתי מסוחררת. כשסיימתי את שיחת הטלפון פחדתי להסתובב לכן בריצה מתחמקת שבתי למכונית כאילו כלום לא קרה. ´´מה קרה?´´ לא עניתי, הייתי שרויה בשקט מביך שלא ידעתי איך לצאת ממנו. ´´למה את לא עונה? לא היה לך נעים?´´ היא ידעה שנהניתי, אבל לא ידעתי אם ידעה כמה רציתי אותה. אף פעם לא הייתה בינינו משיכה. נועם ידעה על המשיכה שלי לנשים היא הייתה הראשונה ששיתפתי בתחושות שלי והיא תמיד תמכה בי. תמיד. ועכשיו אני מתביישת לומר לה שאני רוצה אותה. היו בינינו נגיעות לא פעם, אבל אף אחת לא התייחסה אליהן בצורה מינית. והיום הכל משתבש. ´´היה לי נעים. יותר מדי נעים´´ ´´אני יודעת. גם לי היה יותר מתמיד. אבל הבטחנו.´´ המשכנו לנסוע לפי ההוראות שקיבלנו. תל-אביב היתה זוהרת מתמיד, אנשים בכל מקום, אורות צבעוניים ומוסיקה בקעה כמעט מכל בית. גילי קיבל את פנינו במעונו הדל וביקש שנחכה לו משום שהיה חייב לקפוץ לקיוסק לקנות סיגריות. ´´בנות? מה קורה?´´ גילי הרגיש שמשהו שונה עם נועם. ´´הבאנו יין´´ עניתי בניסיון גמלוני להתחמק. ´´טוב. רק אל תתחילו את המסיבה בלעדי o.k.?´´ ישבנו על הספה והחלטנו לפתוח את היין. מהר מאוד נהיה לנו חם. נועם התחילה ללטף אותי. בתחילה הרגשתי מעט מאובנת, אבל אחרי כמה לגימות מהיין התחלתי להתחמם. הלטיפות החלו להיות הדדיות ובכל מקום. קרבתי אל שפתיה ונישקתי אותה. היה לה טעם מתקתק של היין. נישקתי אותה שוב והיא החלה לשתף פעולה. לשונותינו בלעו האחת את השניה, ידה היתה מונחת על השד הימני שלי מעסה אותו קלות, צובטת את הפטמה. שלחתי ידי לכיוון מכנסיה, פתחתי בעדינות את הכפתורים והכנסתי את ידי אל תחתוניה הרגשתי את שערות ערוותה ואת הרטיבות שפשטה בה. היא לא הרפתה מהשד הימני שלי. השכבתי אותה על-גבי הספה מורידה מעצמי את בגדי ולוגמת חטופות מהיין. לאט לאט הפשטתי אותה תוך נשיקות עדינות בכל גופה. שפכתי עליה מהיין וליקקתי אותה. שדיה עמדו זקורים, פטמותיה קראו לי תיגר, משולש הערווה שלה היה לח ומזמין ולא יכלתי עוד לחכות. במיומנות המוכרת לי מצאתי את הדגדגן שלה ועיסיתי אותו בין אצבעותי. במקביל מצצתי את פטמותיה ולקחתי את ידה לכיוון ערוותי. שתינו היינו רטובות, חמות ושתויות ושתינו למרות המעצורים רצינו את הפורקן באותו הרגע, זה היה בלתי נמנע, קולותינו התערבבו האחת בשניה ואז גילי נכנס. ´´אני רואה שבכל זאת לא חיכיתן לי´´ היינו נבוכות בעירום, בפורקן, במקום ובזמן.
