../images/Emo34.gifNot Real.../images/Emo111.gif
טוב זה לא סיפור רגיל, זה שרשור.
מה השוני? ששני בני אדם כותבים את זה וכול אחד משחק דמות. מה שזה אומר שיש פה כול פעם POV של דמות אחרת. POV = נקודת מבט.
אני והאישה שלי כתבנו את זה, אני מקווה שתהנו ושבוע הבא יהיה עוד פרק.
אני בטוחה שלא נכתוב בוטה או גס מידי, אבל בהחלט יש פה דירוג גבוה.
אם לא הבנתן משהו תישאלו, ותסלחו לי זה בלי בטא. ^^ אז היו שגיאות פה ושם או ניסוחים שלא היה לנו כוח לתקן.
Not Real.
מוזיקאי הומו מתחיל נקלע למבוי סתום, מדוכא לחולוטין, אחרי שעבר פרידה קשה. ההופעות שלו מתבטלות, הסרטונים ביוטיוב נהייים דרמטיים ומשעממים, זיופים לאוזניים. ערב אחד אחרי הופעה גרועה נוספת הוא יוצא להטביע את יגונו באלכוהול עד שברון חושים. מי היה מאמין שזה באמת מה שיעזור לו והכול בעזרת הברמנית. אניה וואטסון, בת 20. - היא הברמנית ואני כותבת אותה. ריאן רייס, בן 21. - המוזיקאי ודורית כותבת אותה, אישתי. ------------------------------- POV - ריאן. העברתי אצבעותיי בשיער הרך והארוך, חיוך מפגר עולה על שפתיי, שנינו צוחקים. נשקתי לשפתיים המלאות, מחייך וטועם אותן. "את..יפה.." המהמתי, מעלים צחקוק נוסף, מעביר לשוני על שפתה התחתונה. יאמי.. POV - אניה. "אתה כזה בונבון." נשפתי בין שפתיו וצחקקתי קלות, מעבירה אצבעותיי בשערו ומושכת מעט. מוליכה אצבעותיי מטה במורד חזה והמפוסל ופושטת את חולצתו, מלפפת רגליי סביב מותניו ומתנדנדת קלות. "סגור, הכול סגור נכון?" צחקקתי והנחתי את ידי על מצחי, מתקרבת אליו בשנית ונושקת לשפתיו בתשוקה פתאומים. "יאמי.. יש לך טעם של מרטיני." נשפתי בלחישה לבין שפתיו. POV - ריאן. צחקקנו שוב, מתנודדים על הכסא, ידי מצמידה אותה אליי, מלטף את העור הרך, אצבעי מושכת בקצה התחתונים הדקות. העברתי לשוני על לחייה. "א..אני.. רוצה עוד.." מלמלתי, נושף על לחייה בחיוך, ידי נשלחת לדלפק ומושך את הבקבוק, לוקח לגימה ונושק לה שוב. POV - אניה. התנשקנו בלהט והוא העביר לי עוד לשתות דרך פני, מלקקת מסנטרו את מה שנזל החוצה,"אז תקח." לחשתי בחיוך משועשע, מגחכת. "אממ, שקט פה מידי." מלמלתי, שולחת את ידיי למכנסיו ופותחת את חגורתו, מחייכת בטיפשות, מרגישה איך נהייתי רטובה לגמרי. POV - ריאן. צחקקתי. "אה.. חסרה לי מוזיקה..." מלמלתי, מהנהן נושק ומתהלך בעיניים עצומות עד שהנחתתי ישבנה על הפסנתר בצלצול מרעיש, מצחקקים. ירדתי לנשק את צווארה, מושך את תחתוניה מטה, לופת את הישבן הרך והמושלם. POV - אניה. גנחתי קלות ובעונג, אצבעותי ננעצו בכתפיו, פי פעור ועיניי עצומות. הוא זרק את תחתוניי הצידה והוריד את חזייתי, טורףעל שדיי וצחקקתי, שולחת ידיי לישבנו ומושכת אותו, מורידה את מכנסיו ואת הבוקסר מטה, תופסת באיברו ומושכת קדימה. צחקקתי,"ממש כמו משוך בגזר." נזכרתי בספר ילדים וצחקנו עוד יותר. תפסתי בראשו וקירבתי אותו לפניי, נושקת לו בתשוקה ובלהט, סוגרת רגליי מעל ישבנו ומרגישה איך רגליי נתקעו, נקשרו בגלל נעלי העקב וגיחכתי, מקרבת אותו וידיי נחו על גב הפסנתר. POV - ריאן. נשפתי בעונג מטורף. מעולם לא הייתי מחורמן ככה, בחיים לא, איברי מגיב בלי שאספיק למצמץ. משכתי בעורה ודחפתי בחוזקה, נושף כשהרגשתי בחום והרכות שמעולם לא הרגשתי בהם כל חיי. "אה.. פאק.." נשפתי בקול נמוך, מחייך וכמעט צוחק מרוב שזה היה מדהים. POV - אניה. "א.. אומייגד!" יללתי בקול, מביטה מטה אל איברנו בפה פעור,"בטח ההומואים מחשיבים אותך כמפצח, זה.. הוא.. הוא ענק!" גנחתי וראשי נשמט אחורנית, מצחקקת לרעש מנגינת הפסנתר ולדפיקות של גופי בקיר הפסנתר. ליפפתי את ידיי סביב עורפו, מקרבת אותו יותר אליי והוא נכנס עמוק יותר, מוציא מימני יללה וצחקוק. "אהה, ריאן!" גנחתי ונשקתי לשפתיו בלהט, נושכת את שפתו התחתונה. אף פעם לא שכבתי עם הומו, אבל מעכשיו אני חושבת שאני אשכב רק איתם! POV - ריאן. דחפתי עמוק יותר, משתגע מהתחושה, מצמיד מצחי לשלה. "א..אני מת על זה," נשפתי, לא מאמין שזה כל כך אלוהי, מנגנים סימפוניה משעשעת על הפסנתר עם כל דחיפה. ליטפית את העור הנעים, נושק לשפתיים המתקתקות שוב. "אני לא מאמין.. שפספסתי את זה.." נאנחתי בצחוק בין שפתיה. POV - אניה. צחקקתי,"אני מוכנה לתת לך את זה כול יום!" הצהרתי, מלטפת את גבו בעיסוי ונושפת על צווארו, העברתי את שפתיי על עורו החמים, עוצרת על פטמתו ונושקת לו, נושכת קלות ומעבירה את לשוני בין שני שרירי חזהו, מרימה ראשי והתנשקנו בלהט, ממשיכים להגביר את הקצב ומצחקקים בין נשיקה לנשיקה. הורדתי מעט את רגליי לאמצע ישבנו, מחייכת כשהרגשתי איך עקביי נתקעים מעט בישבנו. POV - ריאן. נשפתי בהפתעה, אצבעותיי נשזרות בשיערה ומושכות אותו, נשען עליה מעט ומגביר את הקצב. ירדתי לנשק את החזה המושלם, מלטף ומחייך על עורה, משועשע מכמה שנהניתי לשמוע אותה מייללת. POV - אניה. יללתי בעונג, לא מפסיקה כשנשען עליי והלם בי בחוזקה,"פאק." גנחתי, בחיים לא נהנתי ככה, בחיים זה לא היה כל כך טוב. אין ספק שהחבר לשעבר שלו הפסיד ובגדול, ביחוד כשהוא הולם בי כך. שלחתי ידיו לשערו ומשכתי קלות, שורטת את גבו וגונחת ללא הרף, עיניי התרחבו כשהרגשתי את זה מתקרב במהירות שיא והוא הגביר את הקצב לפי גניחותיי, גונח בעצמו על צווארי ותפסתי חזק בעורפו, שפתיו עולות לשפני והתנשקנו בלהט, גונחים בין השפתיים של השני עד שצווחתי את שמו ועיניי נעצמו, מרגישה בו ממשיך ומחייכת בטיפשות, מרגישה איך החמימות והערפול משטלתים על גופי וליטפתי את גבו, מניחה את ראשי על חזהו כשהמשיך, נשיפות יוצאות משפתיי. POV - ריאן. המשכתי לדחוף בחוזקה עד שצווחה באוזניי, מחייך בשיכרון חושים מטריף, מעביר לשוני על הצוואר הארוך, מלטף את הרגלים החלקות. הכל היה שונה כל כך, משגע, מדהים, ולא עבר הרבה זמן עד שהתפרצתי בתוכה באנחה נמוכה ומלאת עונג. ראשי נח על החזה הרך בנשיפות, מלטף את כולה. POV - אניה. "אה..." נשפתי, פוקחת באיטיות את עיניי וממצמצת, תופסת בפניו ונושקת לו. הוא שחרר את רגליי והם נפלו קלות לצדדים, גורמים לפסנתר להוציא עוד רעשים וצלילים. הייתי כל כך גמורה ועייפה, מצחקקת ומלטפת את חזהו, מביטה בו מלמטה ומעבירה את אפי על חזהו הנעים הוחלק, כל כך אוהבת את זה. הרגשתי שאני נרדמת וקפצתי קלות, מצחקקת והוא יצא מתוכי, מה שגרם לי להאנח ולנשום עמוק, ממצמצת בשנית והוא תפס בי, מניח אותי על הספה ונשכב מעליי. POV - ריאן. חייכתי ונשקתי לה שנית, נח מעליה בעדינות, מתענג על המגע הנעים שלה. צחקקתי כמו אידיוט שוב, צחקוקה המתוק מלווה את שלי. "איך אני אפילו.. לא יודע איך קוראים לך." המהמתי לאוזנה, מלטף את צדי גופה. POV - אניה. חייכתי ופתחתי את רגליי, נותנת לו ליפול בנהם וליטפתי את גבו ושערות ראשו, מעבירה אפי על פניו ונושמת את ריחו המשכר, נמסה פשוט. "ריאן.. בפעם ה.. שלישית? אניה. אתה חייב לי גלידה." התפקעתי בצחוק עצור, סותמת את פי ומתנשמת, מסטולית לגמריי אבל מה שבטוח, בחיים אני לא אשכח את הרגע הזה. בחיים אני לא אשכח את החום גוף שלו, איך גופו נח על שלי בנעימות לא אנושית, פשוט אלוהית. נשקתי לאפו בהשתהות, עוצמת את עיניי בהדרגה ונשענת אחורנית. POV - ריאן. "צודקת, מצטער, טעות שלי.." המהמתי, נושק לפניה הרכות ומחייך, מעביר אפי על עורה ומניח ראשי על חזה בנינוחות. מושלם. POV - אניה. חייכתי,"זה בסדר." לחשתי, מעבירה לשוני על שפתיי, מסופקת מאיי פעם ופשוט, נרדמת בשלווה. POV - ריאן. תוך שניות נרדמתי כמו שלא נרדמתי מעולם, שליו ושפוך לגמרי. POV - אניה. באותו היום, מוקדם בבוקר... טוב נו המשך יבוא. P:
סליחה על האיחור בכמה שעות שנוצים.
מסתבר שיש לי חיים, מי היה מאמין?
אז כמו שכולם כבר יודעים, פה תכלו לפרסם את כול היצירות שלכם.
~בלה בלה בלה. אני כבר מרגישה כמו פטיפון.~
מהסיפור עד לפאנפיק עד לוואנשוט ולשירים. אנחנו נקבל הכול כברכה.
אז היום רישמית הפינה נפתחת בפעם השלישית.
אני מניחה שאני באמת אוהבת להזכיר את זה, בפעם הבאה יהיה משפט שנון יותר.
היא תפתח כול יום רביעי וכול פעם תוכלו לפרסם דבר אחד בלבד.
אלה עם יש לכם גם וואנשוט\שיר וגם סיפור\פאנפיק - שאז תוכלו לפרסם את שתהם אבל פרק אחד מהסיפור\פאנפיק, וכמובן וואנשוט\שיר אחד.
בהצלחה לכולם ותהנו, תקרא ותשתפו!
