[hatul]

../images/Emo34.gif

סיכום מצעדי הגאווה בחיפה ובתל אביב, מנקודת מבטי

 

[hatul]

גאווה חיפאית ../images/Emo34.gif../images/Emo73.gif

התיאור מלווה בשמות פרטיים. בהמשך תבינו למה

המסע התחיל בביתי, כשהתלבטתי אם כדאי בכלל לצאת לחיפה. דיברתי עם ידידים, שאחד מהם לא הבין למה בכלל צריך את מצעדי הגאווה, למה לעשות פרובוקציות וכאלה... גל רצה לצאת, וניסה לשכנע אותי, אני הרגשתי שאני רוצה להיות איתו, אחרי שבועיים לא קלים שעברנו שנינו... תהיתי גם מה יותר חשוב לו, להיות איתי או במצעד, וגל הרגיע אותי. אני חשוב לו יותר.

גל הגיע אלי בשעה 10 בבוקר, כיוון שאמא שלו חששה שאם יצא בצהריים הוא יעבור באיזור המסוכן

בסביבות 2 בצהריים היינו מוכנים לצאת במונית (נקודת ההתארגנות - 14:30 ממרכזית המפרץ) ואמרתי להורי שאנחנו יוצאים. אבא שלי שאל אותי לאן אנחנו יוצאים, אם נצא למצעד... אמרתי שכן, הוא לא הסכים, אמא שלי שיכנעה אותו... הוא אמר לי לא להתבלט, אמרתי לו שהייתי כבר במצעדים בתל אביב - האם הם ראו אותי? אמא שלי הציעה לנו לקחת כובע, אני חיפשתי כובע שקניתי פעם - לבן עם

. אמא שלי אוהבת את הכובע הזה, מבלי לדעת מה פירוש הצבעים. [אחרי ששמתי דגל גאווה אצלי בחדר, היא בטח תדע] יצאנו, נסענו במונית עד למרכזית המפרץ, ובמגרש החנייה, התחילו כולם להתארגן. שתי בחורות מכרו דגלי גאווה גדולים וקטנים לרכב, בחור אחד מכר דגל גאווה קטן ובמקל יש קצה מחודד מפלסטיק ["להוציא להומופובים את העיניים" - הצעה שלי

] אני וגל קנינו דגלים משלושת הסוגים, גל מיד שם את הדגל הגדול על מקל מטאטא שהוא הכין מראש, והסתובבנו לנו להנאתנו. רציתי לשתות, נכנסנו שנינו לתחנה המרכזית, יחד עם הדגלים, השומרים אפילו לא בדקו אותנו, וחיפשתי שתיה. לא ממש מצאתי, אבל היה שווה

חיפשנו עם מי לנסוע - כיוון שהמרחק בכל זאת גדול בין המרכזית לליאו באק, שם נערך ההפנינג [כרמל צרפתי] פגשנו ידידים שלי, ידידים של גל, לכולם אמרנו "תכירו את החבר שלי"

, התחמקתי באלגנטיות מצוותי טלוויזיה, או מה שהם היו... המשאית של הלונה אמורה לנסוע ראשונה, או משהו כזה [היה תדרוך לנהגים, אני לא נהג...] חיפשנו איך לנסוע, והצטרפנו לידידים שלי, שלמה ויניב. [

]. ידידה של גל, שלי, הצטרפה אלינו. מכאן התחיל הכיף המרכזי...

נסענו במכונית, אני גל ושלי מאחורה, גל מנפנף בדגל הגדול, שלי מנפנפת בדגל הבינוני, את הדגל לרכב השאלתי לאחד הידידים של גל. האוטו מקושט בבלונים, שהתנופפו ברוח [חלקם התפוצצו בדרך, עד ששלמה קשר אותם לחלון], במערכת מתנגן בקול רם דיסק של דנה אינטרנשיונל [כמה הולם] ואנחנו נוסעים. גל ושלי לחילופין התגאו להפגין גאווה כלפי 'ידידים' שלהם שהיו המומים לגלות שהם גייז - הרי בעצם המצעד עבר בחיפה, ברחובות שהם מסתובבים שם. שאלתי את שלי ואת גל מה ההנאה מהפרובוקציה, הם השיבו שעצם זה שמתייחסים אליהם בגסות כל השנה, מקנה להם את האושר הגדול להחזיר ולו יום אחד בשנה משהו כמו "אנחנו גייז, אנחנו כאן

" וכך נסענו, שרנו, צעקנו, נופפנו לשלום כלפי מי שחייך אלינו או נופף, עשינו מחוות כלפי מי שהגיב בגועל / תדהמה / הגיע לו

[נראה לי שזו מן תחושה כזו של "יש עלינו סטיגמות? היחס כלפינו גרוע? You've seen nothing yet"] אני בהתחלה ניסיתי להתחמק מלמשוך תשומת לב, מה גם שלא היכרתי כמעט אף אחד בחיפה.

היו כמה צלמים שצילמו אותנו במצלמות, וצוות עם מצלמת טלוויזיה [לא'דע איפה זה משודר, בעצם] בתחילה הסתתרתי, עד שפשוט נמאס לי, ואז גם חייכתי למצלמות הסטילז. היו כמה שנתקעו בדרך מסיבות לא ידועות, כמה שסתם חיכו בכדי לראות מהצד ולצלם. היה גם בחור אחד במכונית לא מזוהה שנסע מאחורינו כל הזמן, וכחייכתי אליו הוא חייך בחזרה. הייתה גם מדאם שרונה מהלונה, בלבוש לבן מטריה, נעלי עקב ושיער ורוד (או משהו בכיוון) שהלכה עד שבאיזה שלב החלה לרוץ ["מלכה!!!"] הנסיעה הייתה ממש חוויה

כשהגענו להפנינג, בסביבות 6, היו שם דוכני מזכרות, דוכן שתיה ופופקורן, וכדומה. [רוב היום אכלנו ג'אנק...] כולם בירכו את כולם ב"חג שמח", פגשנו ידידים מכל הכיוונים. היה ממש כיף

היו הופעות של דראגיסטיות, ועוד. באיזה שלב התראיינה מישהי בארון, ששמה את דגל הגאווה על פניה, ואני וגל עברנו ליד מנופפים בדגל הגדול, ששמתי אותו שיכסה את פנינו. התביישתי קצת כלפי הורי, אני מניח... לא יודע אם זה נקלט..

[אם כי לאחר המצעד, ולאחר שראיתי איך אבא שלי מתייחס אלי ואל גל - שיחפש אותי.] בהמשך גל סיפר לי שהוא הסתובב בשטח, וממש לא הסתתר ממצלמות, וגם לא משנה לו אם זה פורסם. גם לי, בסך הכל. הלכתי עם גל וגיא ידידנו להוציא כסף, מצויידים בשני הדגלים [את השלישי השאלתי לשלי], וככה טיילנו לנו ברחבי חיפה, עד שהגענו לבנק, ובחזרה. מצעד גאווה משלנו

בדרך איש מבוגר אחד בהה בדגלים, ושאל אותנו מה אומר הדגל. השבתי "זה דגל של אהבה". ב-7 וחצי בערב החלה ההופעה של קורין אלאל, ששרה חלק מלהיטיה, ושירים של זמרות אחרות. באחת ההפסקות בין השירים היגשתי לה את הדגל לרכב, קורין ביקשה שאניח אותו, כי אין לה מקום. הייתי נבוך לרגע, אנשים שעמדו ליד אמרו "לא נורא", ואכן בסיום ההופעה קורין חיבקה את הנגנים שאיתה, והניפה את הדגל

. במהלך ההופעה ביקשתי בתזמון מושלם עם בחור אחר את השיר "החיים בוורוד" [רציתי להקדישו לגל

] וקורין אמרה שבפעם אחרת. [שרתי אותו בערב לגל באווירה אינטימית

] היה ממש נעים, סך הכל. לאחר מכן התפצלו האנשים - מי שהלך להופעה של עברי לידר בעין הוד, להופעה של דנה אינטרנשיונל בלונה, או הביתה - כמו אני וגל [היינו עייפים כבר

) שלמה הסיע אותנו להדר, משם חזרנו במונית שירות הביתה. זה היה אירוע מאוד משחרר

[הערת אגב - גם ככה המצעד בירושלים משך את רוב תשומת הלב

]

 

[hatul]

גאווה תל אביב ../images/Emo34.gif../images/Emo178.gif

הפעם אני משתמש בכינויים, למען הנוחות

אקדים ואומר שהיה ממש חם...

קבעתי עם גל שככל הנראה נלך למצעד, אם נוכל להגיע לשם. [אי... גל... תפסיק לנשוך... ואם כבר...

] רותם עזר לנו מאוד, בכך שנסענו עם המשאית שלו, יחד עם שתי ידידות שישבו במושב הקידמי, בעוד אני וגל משתרעים לנו במושב האחורי

ומאחורינו בחור המכונה פינקי, שהוא סטרייט המחמד של רותם [ונסע במכונית שלו] הבחור שאני מכנה פינקי הגיע גם הוא אבל לא ממש הודיע לי, אלא מסר ד"ש דרך גל...

קבענו להיפגש עם אלעד בת"א, בכדי שיעזור למי שרוצה להתארגן למצעד. חנינו בספורטק, שזו אגב, נקודת הסיום, בסביבות השעה 11... אלעד איכשהו קיבל את הרושם שאנחנו בגני התערוכה, לפיכך עשה את כל הדרך מגני התערוכה לספורטק, דרך אנלאיודעאיפה, כשגל ורותם מנסים לכוון אותו. בנתיים הסתובבנו בדוכנים, קנינו מזכרות, והיכרנו שם מוכרת חביבה שמכינה פרפרים ודברים חביבים מעץ, וגל גם הצליח לריב עם הידידות של רותם. כשאלעד הגיע, הוא מאוד התרגש או משהו. ואז הוא איפר את רותם, וכאלה... לבשנו בגדים מזעזעים - גל לבש חולצת רשת שהוא קנה לי, אני לבשתי חולצה שקניתי למצעד בחיפה, וכן הלאה... חיפשנו איך להגיע לכיכר רבין, הבחורה עם הפרפרים [בראש] הציעה לנו לתפוס אוטובוס או מונית [אלעד ממש חיכה למוניות], ואחרכך הציעה שנלך ברגל את כל המסלול

הגענו חצי מעולפים לכיכר רבין, ושם חיכינו למשאית שהבחורה עם הפרפרים אמרה שניסע עליה. כן... כמובן... חיכינו, עד שרותם אמר [ובצדק] שכדאי לפגוש ידידים

הלכתי גם עם גל, פגשנו את לאקי בוב, לירונר, גלעד יא, פאלקור28, יואבון, נשמה, שרימפי [יחד עם חברו ועם שלט "גאוה

צעירה"], גרינבירד, ידידים מהקבוצה הג'יפאית, ועוד. עלינו למעלה לשמוע נאומים או משהו, ומשם ירדנו לכביש. הייתה אמורה להיות משאית של

[כמובן...] וכשלא הגיעה, אני וגל התחלנו לצעוד... את רותם וכל החבורה לא ראיתי עד הספורטק... אני צועד די עייף, וגל רוקד, מפזז, משתולל עם הדגל

... ממש באקסטזה הבחור

, כמו שראיתי בעיקר אצל חסידי חב"ד, כך שכיניתי אותו "חבדניק"

. באחת העצירות פגשנו את גיא 1974 [שנראה לי מוכר או משהו], ואת אמט, [ניסינו לתאם קודם להיפגש, וכמו שאמט אמר - לא צריך סלולארי כשהולכים בדרך האהבה]. הלכנו קרוב למשאית של הדום וגם לפניה, ונראה לי שצולמנו מכל מיני כיוונים. בין השאר גם הלכנו מתחת לדגל

גדול, וזה היה מרענן

כשהגענו לרחבת הספורטק [סוף סוף...

קנינו שוב שתיה - בקבוק קטן 10 ש"ח

ופשוט התמוטטתי על הדשא, בזמן שגל מסתובב לו. רותם וחבורתו התפזרו גם כן. גל חזר לראות איפה אני כשהייתי עדין עייף, וכשסיימתי לנוח, חיפשתי אותו, והוא שמע לקריאתי האילמת

טיילנו בין הדוכנים, קיבלתי הודעה מסטפן 10, שמסתובב גם הוא, ופגשנו גם את סימז, ואת שלמה, שנעלב מזה שכמעט ולא הזכרתי אותו במצעד בחיפה. [ובכן - שלמה הוא בחור חביב ביותר, שגר במעלות, גבוה, מוצק, עם שיער שחור, חיוך חמוד, ומכונית (שזה יתרון גדול בימינו...

)] טיילנו עוד קצת, ובשעה 14:30 בערך, לפני שהתחיל האירוע הגדול, רותם וחבורתו החליטו שזהו, נוסעים. הלכנו למשאית של רותם, ונסענו חזרה צפונה. בחיפה עצרנו למנוחה, ורותם הוריד את ידידותיו [אלעד עבר קדימה], ואחר הסיע אותי ואת גל לביתי בעכו [המון

] ומשם את אלעד לביתו. בבית שמתי הקלטה לתוכניות הגאווה בערוץ +YES ואחרכך התמוטטנו על המיטה... מאוחר יותר הייתה לנו שיחה מלבבת עם סטפן, ועוד. צילמתי כמה תמונות, אפתח אותן בקרוב... באופן אישי אני מציע לעשות מצעד/מפגש/וואטאבר בימים קרירים יותר...