התיישבות על מארס
אני חייבת להודות שיש לי בעיה עם רעיון ההתיישבות על מארס. לרוב, אני אדם שאין לו בעיות עם רעיונות חדשניים, לכן הייתי צריכה לחפור די הרבה בתחושה הלא נעימה שיש לי כלפי המיזם הזה. אני לוקחת את זה די אישית משום מה... חלק מהרתיעה שלי מנוסח יפה במילותיו של אמנון באתר שלו. ציטוט: "ככלל התיישבות אנושית על פני המאדים מזכירה במקצת את ההתיישבות אנושית ביבשת אחרת, ואין המדובר כאן אלא בהמשך "טבעי" להתפשטות בני האדם. אם יכולנו לכבוש את כל הכוכב, מדוע שלא נכבוש גם כוכבים אחרים?" ובאמת, למה שלא נחזור על טעויות העבר, ונשכפל אותן, תוך שאנו נוקטים באותן צורות חשיבה אנושיות מוגבלות, בדיוק? בואו נתבונן במצב כדוה"א שלנו. מהן הבעיות שלנו? - עלייה חדה בצפיפות אוכלוסין אל מול שימוש מטורף וחסר תכלית במשאבים - זוהי, כפי שאולי היה אומר מלטוס, אם אמה של כל הבעיות. מתוכן נגזרות הכחדת המינים השונים, שהיא גם נגזרת של ההינדוס הגנטי, התפשטות האוכלוסיה אל פני שטחים של חיות בר שמובילה מדי פעם להכרות עם וירוסים נוראיים כגון הניפה, וכו'. אני חושבת, שכל בעיה אנושית שניקח, תכנס בתמציתה לתוך המשוואה של ההתפשטות המדהימה של בני האדם - "הכיבוש" חסר הטעם הזה. תקנו אותי אם אני טועה. בעיות חיצוניות, כגון פגיעת אסטרואיד, היא לא בעיה שנפתור ע"י התיישבות בכוכב אחר, משום שבכל מקרה, אסטרואיד יפגע בחלק מסוים של הכדור ולא בכולו, ובני אדם ימשיכו להשרד. אני חייבת להודות, אני לא חושבת שרעיון ההתיישבות - ה"כיבוש" נובע משום רעיון הגיוני. צר לי לומר, אני סבורה שהוא נובע מיצר הכיבוש האנושי, המכסה על הסקרנות הטבעית, או יותר נכון, מנסה להשתמש בסקרנות באופן ש"יצא לנו משהו ממנה". מישהו חשב על הזכות שלנו ללכת ו"לכבוש" כוכב אחר? ועד כמה טפשי זה נשמע? זו בסך הכל המשכיות של התנהגות אנושית המיושמת על פני הכוכב הזה, שתוצאותיה, כפי שרואים היום, אינן חיוביות. בני אדם ניסו לאורך כל ההיסטוריה לחפש את הפתרונות לבעיות שיצרו הם עצמם מחוצה להם. אם אני רואה אשה וזה מגרה אותי, וחוקי לא מתירים לי להתנפל עליה, אז אני אדרוש ממנה שתעטוף את עצמה מכף רגל עד ראש. אם גמרתי לעצמי את כל המשאבים מתוך חזירות (או סתם אני רוצה עוד), אז אני אחפש מישהו שאני יכול לקחת ממנו. בכללית, לא היה לי אכפת לעמוד מנגד להתנהגות האנושית הירודה הזאת, שמאפיינת מן הסתם גם אותי, אלמלא להתנהגויות מסוג זה היו השלכות מסוכנות: האמצעים להפקת מים על המאדים ושאר מניפולציות על הכוכב - האם יש לנו איזשהו ידע על ההשפעה של המניפולציות הללו, לא רק על הכוכב, אלא על פרמטרים נוספים, קשורים, שאולי אנו אפילו לא יודעים עליהם? האם העלנו בדעתנו, שסך הידע הקיים בידינו הוא מזערי, בדיוק כפי שלפני 200 שנה לא ידענו על הגנטיקה למשל? אני שואלת - מהו שאנחנו לא יודעים ובכל זאת, חסרי סבלנות לשחק אתו? ומהו המחיר? השאלה השניה היא - ממה אנחנו בורחים? אני מכירה את התופעה יפה. כשהבית שלי מבולגן כל כך כשאני לא יודעת איפה להתחיל כדי לסדר אותו, אני בורחת לבית של ההורים לראות טלוויזיה. מן הסתם, ניתן יהיה לכנות דפוס התנהגות כזה: תבוסתני. מאילו בעיות אנו בורחים? למה אנחנו לא מאמינים שאנחנו יכולים וצריכים וחייבים לתקן את הבעיות על הכוכב שלנו? האם אכלנו כל כך הרבה סרטי מדע בדיוני ופחות מדי שיעורי אקולוגיה עד שאנו מעדיפים להגיד שלום וללכת? חייבים להבין, שפרוייקטים בלתי מבוססים כאלו (מבחינת הידע שיש ברשותנו כיום, שהוא מזערי, לדעתי, לעומת מה שנדע בקרוב) באים על חשבון משאבי אנרגיה (כלכלית, אך לפני זה, הינעית וחשיבתית) שיש להפנותם לבעיות האמיתיות.