ילדים חסרי בית -שאלה חשובה

[me991]

../images/Emo35.gifילדים חסרי בית -שאלה חשובה ../images/Emo35.gif

כמעט בכל פנימיה יש את הילד/ שניים / שלושה / חמישים שממש אין להם לאן ללכת בחופשות. תאוריטית הפנימיות אמרות להיות פתוחות 365 ימים בשנה,אבל הרבה מנהלים לא אוהבים לפתוח את הפנימיה או לשלם למדריך עבור ילד אחד. השאלה היא, מה הפתרונות אצלכם (מלבד משפחות מארחות, שקשה מאד למצוא ) והאם אתם מסכימים לארח חניכים בבתים שלכם?אם כן, תמורת תשלום או בתור חסד? דילמה מוסרית חשובה, אשמח לעזרתכם. חנוכה שמח!!!

 

[צ י נ י כ א ן]

אצלנו תמיד פתוח

גם אם כל הילדים בבתים, יש מדריך כונן ולא אחת גם משתמשים בשירותיו, אם ילד חוזר מוקדם מהצפוי.

 

[me991]

אשריכם ואשרי הפנימיה שלכם..

בוודאי שזה האידיאל אבל מה לגבי אירוח חניכים בבתי (תיאורטית) ? האם בכלל והאם תמורת תשלום?

 

[צ י נ י כ א ן]

בעיקרון לא לוקחים הביתה

יש עניין להשיג משפחות מארחות ורק במקרים חריגים (ליל סדר) לוקחים לבית של מישהו וגם רק לזמן מוגבל.

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

מה עם קיבוצים שמארחים?

גם אצלנו פתוח כל השנה. (כולל כיפור, ליל הסדר, חופש הגדול וכו'...) תמיד מדהים בעיני שהבנות שרות (Aגם ככה הורגות את עצמם) לוקחות הביתה חניכים לחגים ולשבתות.. לי אישית, בתור מדריכה היה לי נורא קשה לעשות את זה... בזמנו פניתי לקיבוץ שכן וביקשתי שיארחו כמה חניכים שלי לשבת- וכך נוצר מצב שהם ישנו בפנימייה ואכלו ארוחות משפחתיות... בפועל זה החזיק מעמד רק עם 2... היתר לא הרגישו בנח ולא המשיכו ללכת.

 

[my sTar]

דווקא נושא מעניין

אני לא עובדת ולא עבדתי בפנימיות ילדים, ודווקא מעניין אותי לדעת מה קורה במקרים האלה? אם יש רק 2-3 ילדים שנשארים למשל בליל הסדר? מה עושים? מדריך נשאר בפנימייה בליל סדר בשביל 3 ילדים? וגם אז- מה הוא עושה איתם? או ילד אחד? ציניכאן, אומרים ש וכולם, אני אשמח אם תפרטו קצת, למען סקרנותי תרגע ואשן לי בשקט בלילה

 

[צ י נ י כ א ן]

אם ליל הסדר מטריד אותך במיוחד

אז אצלנו כשקרה מקרה לפני כמה שנים שהיה ילד שבדיוק לא הייתה לו משפחה מארחת, אם הבית לקחה אותו אליה לבית. בעיקרון, במקרה כזה יש תמיד התארגנות כזו שבליל הסדר עצמו יהיה סידור "משפחתי" לכולם, אבל אני יכול לראות מצב שבו יהיו ילדים שמכורח הנסיבות יחזרו לפנימייה ויכול לקרות גם מצב שירגישו שלא מתאים שהם ילכו להתארח אצל מדריך או רכז או אם בית והם יעשו את הערב בחברת מדריך בלבד. בשאר החגים כמעט כל יום יש ילדים לחלק מקצרים את תחילת החופש לחלק את הסוף ורק מקרים בודדים נשארים כל החופש.

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

מה עם לאחד ילדים מפנימיות שונות?

לפני שנתיים בליל הסדר נעשה איזה איחוד בין כמה פנימיות ילדים, כדי שלא ייצור מצב שבו סוגרים בכל פנימייה רק 14 ילדים (+ צוות וכו'...)... כך הביאו אותה בליל סדר מורחב (של כ-50 ילדים), איחדו את הצוות למינימום ההכרחי, הביאו איזה רב (משהו דיי חלטורה...) וכמה אנשים שיעשו את האווירה... בעיני, זה רעיון גדול... (אמנם ברור שיותר כיף לשמוע על ילדים שמעבירים את החג בבית חם ונעים... אבל בטווח הפתרונות המיידיים, ממש אהבתי את העובדה שהם התאחדו... יצא לטובת הילדים וגם לטובת הצוות.)

 

[me991]

לכל המגיבים והמציעים ../images/Emo51.gif

אני רוצה לחדד שתי שאלות: 1. אם כבר לוקחים חניך בתשלום / התנדבות /תשלום חלקי? 2.מה העמדה האישית שלכם לגבי הכנסת חניך לבית האישי שלכם שבו אתם גרים? 3.מה עמדתכם המקצועית בנושא ?

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

תשובות

1. בהתנדבות. out of question... 2. אין לי עמדה אישית או מקצועית בנושא. בגדול נראה לי תקין, ישר ומבורך. אני אישיתי התקשתי בנושא הזה... מאד היה לי קשה להכניס גם למרחב האישי שלי (הבית) את העבודה... היה לי ממש חשוב לנתק את עצמי לכמה שעות. לחזור לנורמליות. החופשים היו סוג של תדלוק עצמי כדי שאוכל לחזור ולהמשיך לעבוד... אבל האמת שבתוך תוכי תמיד קנאתי בכל המדריכים שלקחו אתם הביתה חניכים...זה מדהים בעיני... אגב, נורא מעניין אותי לשמוע למה את כל כך מתבלטת בנושא?? יש איזו סיטואציה מסויימת שאת עומדת בפניה?

 

[me991]

לא בדיוק הבנתי אם

out of question מתייחס להנדבות או לתשלום? במיוחד בפנימיות בהן העבודה היא במשמרות, וכל שעת עבודה אמורה להיות משולמת. לי באופן אישי לא היה כל כך קשה,אני לא אגיד שזה הדבר הכי כיף בעולם ,אבל מסתבר שזה גם לא כזה נורא .חוצמזה שלפעמים באמת נוצר חיבור טוב, ואז זה כיף גם לחניך וגם למשפחה. לגבי השאלה שלך, אנחנו עומדים בסיטואציה הזו כמעט כל שבת חופשית..אבל היא מתעצמת בחופשים ארוכים .

 

[juha]

365 יום בשנה

על פי מיטב ידיעתי, הפנימיות אשר אמורות להיות פתוחות הן כפרי הילדים והנוער, ואגב גם הם לא פתוחים כל השנה, אולי יש משהו כמו חמישה ימים בהם המקום סגור. הפתרון הוא אכן משפחות מארחות או אומנה.

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

דווקא כן.

דווקא אני עבדתי במקום שאכן היה פתוח 365 ימים בשנה. אצלנו ספציפית (ובעוד 4-5 פנימיות דומות) ישנם נוער נעל"ה (כלומר נוער שעולה לפני הורים, או בפועל- נוער שעולה ללא הורים...) מה שאומר שיש אחוז לא מבוטל שנשאר בליל הסדר ובשאר החגים. גם בחופש הגדול, הכפר מכיל 100++ תלמידים... אני חושבת שמעבר לעובדה שלילדים יש מקום פיזי להיות בו, יש ערך מוסף בכך שהילדים יודעים שהפנימייה פשוט פתוחה תמיד לכולם... בכיתות ט' הם לא תמיד מפנימים את זה ולפעמים מגלים שיש חבר'ה שהתחבאו כל השבת באיזה חדר כדי שלא להראות... ובי"ב החבר'ה כבר מודעים לעובדה שהמקום פשוט שלהם והם רק צריכים להירשם... (בימים מסויימים כשהכפר חצי ריק, עדיין יש משמעות לכך שהם לא לבד... שיש איש צוות שאפשר לשתות אצלו קפה בערב, יש לו"ז מסודר ויש תורנויות וכו'... בסופו של דבר זה בית שני עבורם (בלי שעות ובלי ימים...)). הבעיה שמתעוררת ביתר שאת- זה עניין של שחיקת הצוות... (כי לא פשוט להעביר ליל סדר בפנימייה ולא כיף לסגור שבתות ברצף... ובטח שלא לסגור חצי חופש גדול על תלמידים (שהם לא מהקבוצה שלך...) ).