משהו שתמיד רציתי לשאול והתביישתי ..

../images/Emo35.gifמשהו שתמיד רציתי לשאול והתביישתי ..

תמיד רציתי לעבור קורס חובשים ולהתנדב במד"א עוד מגיל 14 , לצערי היה לי נסיון עם מצבי חרום של יקיריי והייתי רגועה, תחת שליטה, וצוותי מד"א שהיו במקום וגם הרופאים בביה"ח אמרו לי בכל אותן פעמים שעזרתי מאוד להרגיע את החולה, וששמרתי על קור רוח..אך כאשר אני חושבת על חלילה , לא עלינו, על טיפול בפצועים בתאונת דרכים /פיגוע , והתמודדות עם מראות של חלקי גוף/גופות ,אני יודעת שברגע שאראה דבר כזה אקיא את נשמתי ואתקשה להוציא את המראה מראשי , והכאב הנפשי יהיה עצום עבורי -אני רגישה מאוד לכאבם של אחרים. מעניין אותי לדעת איך מי מכם שמתנדבים במד"א בכל תפקיד /הכשרה שהו/יא , הכיצד ידעתם שתוכלו להתמודד עם זה ? כיצד אתם מתמודדים עם זה? והאם הייתם ממליצים למישהיא כמוני בכל זאת לעבור הכשרה ולהתנדב ?
 
למעלה