../images/Emo35.gifמתי הפסקנו להיות קשובים ללב../images/Emo35.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif
שוחחתי היום עם בתי, בת ה-9 מתעניינת איך עבר עליה היום. היא סיפרה ששתי חברות טובות שלה הרגיזו אותה הן מונעות ממנה להתחבר לילדות אחרות ההתנהגות שלהן (של החברות) לא מוצאת חן בעיניה היא לא אוהבת שהן מחליטות בשבילה ומפעילות עליה לחץ.
ישר נשאבתי לעבר זיכרונות הילדות שלי ונזכרתי גם בארועים דומים שבני סיפר לי. וכך קופצת בין הזיכרונות בעיניי עולה תמונה של בתי התינוקת שעדיין קטנה מדי להבין מה מותר ומה אסור מה טוב ומה רע אבל חשה באנרגיות של האנשים ומגיבה להם תחושה לא טובה- היא מפנה את הראש ואפילו את הגב תחושה טובה-היא מחייכת, מושיטה יד.
וחושבת, מתי נעלם התום הזה שבו ילדים מתחילים להיות אכזריים אחד לשני שילדים מפסיקים להקשיב ללב שלהם ובמקום להתחבר למעשים הטובים שבונים, שמגשרים, שתומכים שאוהבים הם מתחברים להצקות למריבות לקנאה.... תגידו בוודאי שזה הכל עניין של חינוך מהבית שזה בשלות של המוסר ועדיין.... יש ילדים שעסוקים בזה יותר שמעליבים ומרכלים יותר ואילו אחרים נשארים אילמים ללהתנהגות כזו כי היא זרה להם ואז הם נפגעים.... מתי ילדים מפסיקים להקשיב לקול הפנימי ל"מצפן" שמנתב אותם להרגיש ולפעול נכון להתחבר לאנרגיות טובות ? ...ולמה???....
שוחחתי היום עם בתי, בת ה-9 מתעניינת איך עבר עליה היום. היא סיפרה ששתי חברות טובות שלה הרגיזו אותה הן מונעות ממנה להתחבר לילדות אחרות ההתנהגות שלהן (של החברות) לא מוצאת חן בעיניה היא לא אוהבת שהן מחליטות בשבילה ומפעילות עליה לחץ.
