שילה של הצאט
New member
../images/Emo35.gifעל התנהגות ורגשות..........
בהמשך ........... נסעה הקטנה עם אביה לראות את הרך הנולד זה מספר ימים שהיא נצמדת אלי בפרידה בבוקר בגן בוכה אמא אל תלכי וזו ילדה שמזמן נפרדת יפה בבוקר אז היום הבטחתי שאבוא לקחת אותה מוקדם יותר ובדרך באוטו שוחחנו שאלתי לגבי הבכי ועם יש לה רעיון מאיפה הוא בא, אמרה לי שלא טוב לה בגן שאלתי מה עוד יכול להיות? אמרה שאולי בגלל התינוק, אמרתי שזה מאד יכול להיות כי זה חדש ומבלבל הסכימה איתי הקטנה כולה בת חמש וחצי. ואז דיברנו על כך שהיא הבכורה של אבא ועוד כל מיני,דיבורים על אהבה. אחר כך כשאביה התקשר שמעתי אותה אומרת לו אבא מזל טוב שמעתי שויקי ילדה ,והם קבעו לנסוע לבית חולים לראות את האח החדש. היתה לי התלבטות לפני ששוחחתי איתה לא רציתי ל"דחוף" ,את הפרשנות שלי למצב. אבל היה חשוב לי לאפשר לה להגיד כי היה בבכי הזה הרבה כאב ומההכרות שלי איתה ברגע שנמצא את המילים להרגשה היא תוכל להגיד ופחות להתנהג את הרגשתה. דבר דומה קרה סביב הפרידה בזמנו ברגע שאמרנו את המילים "קשה שאבא לא בבית" פחת הבכי ויכולנו לדבר על הרגשות ולעבד אותם. למרות שכבר שוחחתי איתה נשארתי עם סימן שאלה לגבי הדרך שבה פעלתי שנובעת מתפיסה שיש לאפשר לילדים לבטא מילולית את הרגשתם ולעשות חיבור בין התנהגות לרגש. אשמח לשמוע תגובות והתייחסויות תודה
