השיר מדבר על רופא שבא להעיר את פינק, הגיבור, כדי שיוכל להופיע. את הבתים שר הרופא, ובפזמון עונה לו פינק שהוא מטושטש, "השפתיים שלך זזות אבל אני לא שומע את מה שאתה אומר" וכד'. "אני הפכתי להיות בנוחיות ללא תחושה".
יש לי לאחרונה רצון עז לשמוע את הדיסקים של פינק פלויד/פרנק זאפה שפעם ממש אהבתי. זאת כנראה מוסיקה איכותית - מוסיקה שאתה אחרי שנים יכול לחזור לשמוע אותה ולא זבל היום יומי שיש לנו ברדיו/טלויזיה וכו'