שאלת השבוע

../images/Emo35.gif../images/Emo27.gif../images/Emo70.gif שאלת השבוע

גולשים יקרים, מדי סוף שבוע נציג בפניכם את אחת מהשאלות המצויות במאמר השאלות שלנו. בסוף כל דיון שיתפתח נוסיף את שירשור התשובות כקישור במאמר ולאחר שנסקור את כל השאלות נרכיב מאמר מסכם. שבוע שעבר עניתם על השאלה: מהיכן נובעות טעויות? קישור לדיון ושאלת השבוע: האם כל מהלך או דפוס התנהגות שאנו בוחרים בו הוא טעות במישור מסוים
האם יש מהלך התנהגותי או דפוס אישיותי שאנו בוחרים בו ולא יכול להיות טעות בשום מקרה
אתם מוזמנים לשרשר את תשובתכם/דעתכם לכאן.
 

Colmus

New member
התנהגות - כדרך. הטעות - כתמרור.

שלום. בהביטי אל השאלה, רואה אני כי 2 סימני השאלה חד הם. היינו: האם כל דפוס התנהגותי טעות הוא, או שמא ישנה צורת התנהגות שלא יהיה בה טעויות? המונח טעות מתבסס על כך שהנעשה, נעשה מתוך משגה ושלא במכוון. אם כך מובנים הביטויים כמו: "טעות לעולם חוזרת" - "מטעויות לומדים" וכו'.. מעשה מכוון אינו בגדר טעות כלל, והאדם העושהו מתוך מטרה אם חיובית ואם לשלילה. ולשאלה: ברוב דפוסי ההתנהגות שאנו בוחרים נמצא טעויות ונלמד לשפרם, לבחור דרך התנהגות מסויימת שלא תהא בה טעות אחת, לא קיים. גם אם התנהגות זו נובעת מהביטנו אל דרך שהאחר העשה, כי אכן יהיו בדרך זו כמה שפחות טעויות אך ללא ספק אינה מושלמת, כי את לאחר מתאים אינו בהכרח מושלם לדידי. מסקנה: כל התנהגות יש בה להביא לידי טעות, ישנם דרכים שנלמדים מ-טעויות של אחרים ו/או דרכי התנהגותם שממעיטים בטעויותינו. בכ"א דפוס התנהגות או אישיות של אדם, הינה דרך לחיים, הטעויות הכרחיות לתמרורי האזהרה ולהפקת לקחים, זהו הפרמידה שבחיים. רק לא שתמיד עוזר הדבר לדור הבא, עקב המכיניזציה המתקדמת מדור לדור. אני אישית, שמח על כל טעות שחווה אני, לומד לומד ולומד. מסופקני אם יש מי שסיים ללמוד לפני שפרח נשמתו. "משחק השחמט מלמדנו: צריך האדם להתנהג בזהירות יתרה בכל דרכיו, לשקול היטב כל פסיעה ופסיעה, ולחשוב שבעים ושבע פעמים על כל צעד בטרם יעשה." (רשבמ"פ) יום טוב.
 

bodas

New member
קודם כל - תגובה מעניינת

שנית - אני אחדד מעט יותר למה הייתה הכוונה, למרות שאין שום הכרח לאמץ את הגישה שלי לשאלה, גם הגישה שלך לגיטימית... אני התכוונתי לשאול - האם כל מהלך שנעשה בחיינו יהיה טעות במישור מסוים. למשל, האם אדם שמתנדב כל חייו, תורם כספים וזמן עבור אנשים אחרים ובכך מקבל תגמול עצמי עושה טעות במובן שהוא לא משקיע את הזמן שהיה יכול להשקיע בעצמו? לחילופין, האם ללכת ללמוד מקצוע מסוים באקדמיה מתוך שיקולי כדאיות, רווחיות וכלכליות בעתיד היא לא טעות במובן של אי-לימודים בתחום שבאמת מעניין. וכיוצא באלו
 

Colmus

New member
בחירה = טעות?!

בכדי לחדד את החידוד...
לדבריך, מה טעות יש כאן?! אדם הנוסע ליעד מסויים, לפניו 2 דרכים, דרך אחת קצרה אך משעממת, מנגד דרך ארוכה ונוף מרהיב בה לרוב. מתוך בחירה בחר הוא בדרך הארוכה עם הנוף המרהיב... הלזה טעות תחשב? והלוא יכל הוא לקצר דרכו? כלומר שכל נסיוני בהגיגי לומר: כי אם הדבר נעשה מתוך ידיעה ובחירה ברורה למטרה, אם מהנאה, רצון טוב, הגשמה עצמית, כלכלית וכו'.. אינה טעות, וגם אינה טעות מעצם הבחירה. לשאלתך לא יהיה סוף, כי נניח אשאל בהיפוכו של דבר: אדם שבוחר לימודים מתוך הנאת ועניין בנלמד ללא הגשמה כלכלית, אינה טעות כאשר היה בידיו ללמוד דבר שפחות בהרבה מעניין, אך עם ביסוס כלכלי לעתיד?! אשמח לתגובתך.
 

bodas

New member
זו בדיוק הנקודה שלי

זה יכול להסתכם בהחלטה קטנה על איזו דרך לבחור או בהחלטה הרת גורל כמו מסלול לימודים... הנקודה היא זהה - כל מהלך שתבחר בחייך או כל דפוס אישיות שתעצב עלצמך, יהיה טעות, ברמה כזו או אחרת, במישור מסוים. בחרת בדרך האורכה - הנוף יפה, אך תאחר/תבזבז דלק/תפסיד זמן למשהו אחר בחרת סמלול לימודי שמעניין אותך - ייתכן שלא תמצא בו תעסוקה כמו שהיית מוצא אם היית הולך ללמוד משהו שאינך אוהב... זו השאלה - האם יש איזשהו מצב בחיינו שבו נבחר במהלך מסוים והוא לא יהיה טעות בשום מובן, בשום צורה ובשום אופן?
 
אני לא כל כך מסכימה...

אני בחרתי את מסלול הלימודים שלי לאחר שבחנתי את כל האפשרויות הקיימות על פני כל ההיבטים.. ואכן בחרתי מסלול אשר גם מעניין אותי מאוד מבחינה אישית, גם שיש בו אפשרויות תעסוקה רבות, גם מאפשר משכורת טובה וגם מאפשר אפשרות להתקדם לתואר שני ברמות התפתחויות שונות.. אני חושבת ששילוב של אופי האדם יחד עם דפוס ההתנהגות שלו יכולים להביא לטעות במישור מסויים אבל אצל אדם אחר שחושב ומנתח לעומק לא ייתקל בטעות מאחר וזה הצעד הכי נכון לו.
 
לכל בחירה שלנו יש מחיר- זה כן

אבל לא כל מחיר הוא טעות. מי קובע האם הבחירה הייתה טעות או לא? האדם שמתמודד עם תוצאות מעשיו.
 

cccc111

New member
מדובר רק בתפיסה

אם נגיד יש לי בחירה מסויימת אין טעם שאראה אותה כטעות גם אם במישור מסויים או בתפיסה מסויימת היא נחשבת כטעות, כלומר זה פשוט בזבוז זמן: במקום לחיות את הבחירה אני חושבת לעצמי מה אני מפסידה מהבחירה. אבל כולנו עושים את זה בתור שיקול..לדעתי זה טבעי לעשות את החישוב הזה, מי שבכלל לא עושה או לא עשה אז משהו לא בסדר איתו. לא כדאי לקחת את המילים שלי ברצינות יתרה.
 
טעויות תסריט ידוע מראש

בדיוק עפי שלכל אדם טבעית אצבע ייחודית משלו המזהה אותו, כך יש לנו טביעת אצבע רוחנית. כל אחד מאיתנו עושה ריטואל טעויות. המקור שלהם נובע מבית ההורים מכור ההיתוך בו למדנו. אנחנו מחקים את ההורים ולעיתים את אחד מהם יותר. ברוב המקרים אנחנו לא מודעים להתנהגויות שלנו, למה מניע אותנו, אבל את הטעויות אנחנו רואים בעיקר בתחום האהבה. לדוגמה אדם מתגרש וכאשר הוא פוצח בפרק ב' ברוב המקרים הוא בוחר את אותה הגברת בשינוי אדרת. הבשורה הטובה: זה הפיך נעתן לצמצם טעיות לצמוח מהם ולגשת לעניינים ממקום אחר על ידי העלאת הטעיות למודעות ושימוש בדרכים חלופיות ליים טובים יותר. איך? על ידי קואוצ'ינג אימון אישי טרנד חדש במוחוזותינו קצר יותר מטיפול פסיכולוגי הגורם לשגיאות לשנות כיוון ממגר את הקיבעון של השגיאות ופותח לנו בחיים דף חדש. דוקטורית לאהבה
 

screwless

New member
אם תרשה לי לעזוב שניה את הפילוסופיה

ולעבור שניה אחת לפיזיקה. חבר שלי שלומד פיסיקה סיפר לי פעם אחת על הרצאה שלמה שעסקה בעיקרון העולמות המקבילים, אשר טוען שכל פעם שמתעוררת אפשרות הבחירה או תהיה כלשהי "מה היה קורה אם..." נוצר מספר יקומים מקבילים אשר מספרם כמספר האפשרויות שהיו יכולות לקרות וכך בעצם נענית ע"י הפיסיקה השאלה הזאתי.... האם כל מהלך או דפוס התנהוגתי שאנו בוחרים בו הוא טעות במישור מסוים? כן... במישור (יקום) המקביל אשר בו הבחירה שאתה עשית הייתה השגויה ובמישור המקביל הכל הסתדר לטובה, אכן הבחירה שאתה עשית היא ללא ספק טעות. האם יש מהלך התנהגותי או דפוס אישיותי שאנו בוחרים בו ולא יכול להיות טעות בשום מקרה? כן... התיאוריה שהעליתי הנ"ל אומרת שקיים יקום אשר בו נבחרו כל האפשרויות הנכונות ונעשו כל הדברים הנכונים ללא טעויות ולכן לא יכולה להיות בו טעות בשום מקרה.
 
עות לעולם חוזרת ../images/Emo35.gif

על מנת לענות בכנות על השאלה צריך, קודם כל, להבהיר את משמעות המלה "טעות". לטעויות אבות רבים, אישיותו של האדם, החינוך שקיבל, הדרך שבה הוא מקבל החלטות וכו'. לאחר מכן צריך לשאול, מי קבע שמדובר בטעות? האם האדם עצמו או אנשים מסביבו. לא כל אדם מתייחס באותו אופן להחלטות שגויות שקיבל. יש כאלה הלומדים לחיות עם הטעויות שעשו, משלימים איתם (ואפילו מתאהבים בהן). אחרים מסתובבים אומללים כל ימי חייהם בלי יכולת להתנתק מן הטעות שעשו ולהמשיך הלאה. על פניו נראה לי שגם חלק מהטעויות הן בעיני המתבונן. בכל מקרה, קשה להאמין שקיים איזשהו מהלך בחיינו שאינו מועד לטעות. השאלה היא רק, מה עושים הלאה?
 
למעלה