אז..יצירה שבועית.

[בהמה אדומה]

../images/Emo36.gifאז..יצירה שבועית.../images/Emo26.gif

אמנם באיחור קטנטן, אבל סלחו לי. והפעם.. יוצרת. נולדת מנומנמת ומגואלת בדם. מועדת בעיוורון, פורסת את הקרביים על מדרכה רקובה עם שלט למכירה. נותנת לסערות להציף את קופת השרצים שבתוך מוח קודח ומלוהט. ועדיין כסומא באפילה. ארורה אני וארור יהיה כל מה שאגע בו. הוכחתי את זה לעצמי פעם אחר פעם בתרועות חצוצרה חגיגית. נשארת אותו גוש ממאיר לנצח נצחים. כאב שנמוג והותיר אותי אדישה להפליא עם רעידות קלות של פרנויה ופסיכוטיקה חוגגת. צרחות של פעם מהדהדות עדיין, והן דבר מלבד הד על קירות בטון אטומים שמעולם לא נשמעו... אבל מה זה כבר משנה עכשיו? אין שום כוח למלנכוליה הזאת. לכתובות הקעקע הבוערות בגוף רועד. להליכה המתנדנדת והעקבים החדים. וארומה של יגון, מרחפת מתחת לרגלי, רוטטת מציפייה לצלילת ראש אימתנית. הדם בעורקיי עייף זה מכבר. עייף מדרמות ואהבות גדולות ונפילה מתמדת, מסוחררת, לתוך תהום פעורה. עייף ממחשבות סוררות ותהיות מטמטמות. תבחרי בחיים, שרים לי. ואני לא רוצה לבחור בחיים, אני רוצה לבחור לא לבחור בחיים. ואז אולי אפול, מסוממת, לתוך שטיח אדום. כהות חושים סתמית וחסרת טעם. להכהות אותם עוד יותר, להרגיש כלום אחד גדול. להשתכר עד מוות, לשכוח מכל העולם, וללכת לישון. תגובות לפה

. [אהמ לשלוח יצירות.]

 

[שוקו פריך]

"עייף מדרמות" זו ההגדרה.

 

[יפית פית פית]

../images/Emo201.gif

רואים שזו פריקה עצומה של כאב אין לי מה להגיד חוץ מזה שאת כותבת יפה ולאחל רק טוב עד שיהיה טוב עד שיהיה

ומי שזאת לא תיהיה אני פה!

 

[BlackMagicSprite]

וללכת לישון?

אלוהים. אחרי העומס הרב של דימויים ודרמטיות באמת כל מה שרוצים זה ללכת לישון. אי אפשר בכלל להכנס לעומק הפרוזה, אי אפשר להבין את הנסיון על מה מדובר או מה את רוצה להעביר. הרצון זה רק לקרוא עוד מילה ולסיים עם זה. לעתים צריך למצוא דרך אחרת לומר את הדברים ה"גדולים" ולעזוב את העודף דרמטיות בצד.