ויתורים בחיים

../images/Emo36.gif ויתורים בחיים ../images/Emo26.gif

החיים מביאים אותנו לכיוונים שונים ומשונים, ולעיתים חייבים להיות ויתורים מצידנו או מצד אחרים בגלל שאנחנו איננו לבד, תמיד יהיה בן משפחה/חבר/בן זוג וכו'.
על אילו דברים משמעותיים התפשרתם/ויתרתם בחייכם
מה הויתור הכי משמעותי שהיה לכם ומדוע נאלצתם לוותר
התפשרות הינה סוג של ויתור. איזו התפשרות אתם תמיד עושים באופן קבוע
 

opalit

New member
מאיפה../images/Emo35.gif

מאיפה את מביאה את השאלות האלה??
התפשרתי על מגורים בצפון לתקופה כי גרתי עם חבר שהיה. ועכשיו אני לא מתפשרת אבל גרה בניכר ומשלמת את מחיר הגעגוע. בעצם אני גם כאן מתפשרת על דירה זולה יותר (והיא ממש לא זולה).
 

liza26

New member
מאיפה להתחיל?

בכל מה שקשור לעבודה- תמיד התפשרתי והיום אני לומדת לאט לאט איך לא להתפשר יותר. כל התפשרות בעיני היא ויתור על איזו עצמיות כשזה נעשה לטובה , אז את מקבלת משהו חדש במקום הבעיה שההתפשרות מביאה אותי למצב של הרגשה פראיירית וזה מעצבן.
 
ויתור מאד גדול שלי

ויתרתי על החשיבה שאני יכולה לשנות את ההורים שלי. הבנתי שזו שאיפה לא הגיונית, שפועלת לרעתי ולרעת כל המשפחה. הבנתי שאני צריכה ללמוד לקבל אותם, כפי שאני צריכה ללמוד לקבל את עצמי כפי שאני. לוקח לי הרבה זמן ליישם את הויתור הזה, אבל מאז שזה קרה, התחיל להיבנות משהו בקשר שלי איתם. בצעדי תינוק - אבל יש צעדים
 

liza26

New member
נקודה טובה../images/Emo45.gif הזכרת לי משהו

הדבר שהיה לי קשה לוותר עליו זה להיות בשליטה מתמדת.
 

liza26

New member
מי אמר שויתרתי לגמרי?../images/Emo6.gif

סתם.... זה מאוד קשה לוותר על השליטה אני חושבת שבזה עבד הטיפול מאוד חזק המטפל לימד אותי להבין שלמעשה אין לי שליטה על הכל והשליטה רק יוצרת לי לחץ ודאגנות יתר. למדתי לזהות את זה-לזהות מתי הראש שלי מריץ סרטים מדאיגים בגלל הקטע הזה של השליטה עד שהיום קשה לי לשחרר-זו לא עבודה קלה למדתי להגיד לעצמי "מה שיהיה יהיה" או משפטים כמו "כשנגיע למצב X נחשוב כבר ...",כלומר: לנתק את עצמי מהעתיד ולחיות בהווה שליטה אחרת היא לדאוג לאחרים-וזה בעיקר לאמא שלי ולקח לי ממש הרבה זמן להבין שהיא ילדה גדולה ויודעת להסתדר בעצמה. אניתמיד מזכירה לעצמי שאנשים יסתדרו גם בלעדי זה "משחרר" אותי מאחריות כלפיהם
 
מה שיהיה יהיה

כן. מזדהה מאד. למדתי להגיד את המשפט: יהיה מה שצריך להיות, וזה באמת משחרר. לא הרפיתי מהכל. יש מצבים של חוסר שליטה שמאד מאד קשים לי עדיין. חוששת מאד מדף לבן וחדש. אבל יחסית לפעם, רמת הפאניקה פחתה.
 
למעלה