ועוד 2 סיפורים על חמורים
נסיך וחמור: עבדאללה בן מעאוויה (מעאוויה בן אבו ספיאן ייסד את שלטון בית אמייה והיה הח´ליף הראשון מח´ליפי בית אמייה) עמד פעם בפתח ביתו של טוחן וראה חמור מסובב את הריחיים ולצווארו פעמון קטן. אמר לטוחן: "פעמוןזה שלצוואר החמור - לשם מה?" אמר הטוחן: "אולי אנמנם או אירדם... אם לא אשמע את קול הפעמון אדע שהחמור נעצר מלכת, ואז אזרז אותו וימשיך בתנועתו." הנסיך הניע את ראשו לצדדים. "ומה אם יעמוד החמור ויניע ראשו עם הפעמון לכאן ולכאן?". אמר הטוחן: "ומנין לי שחמור שכלו כשל נסיך?" (תרגום: ד"ר מנעם חדאד) שם הסיפור: תחילת דרכו של רבי עקיבא בע"ח המוזכרים בסיפור: חמור לפני שהלך רבי עקיבא ללמוד תורה , רועה היה את צאנו של כלבא שבוע, שהיה מעשירי ירושלים. לכלבא שבוע הייתה בת יחידה ושמה רחל ,מידי פעם התבוננה רחל בעקיבא ,ראתה בו רחל צניעות ומידות טובות ונאצלות ,חשבה רחל החכמה בליבה: אם ייטוש איש זה את הצאן, עדיו לגדול בתורה. פעם אחת פנתה רחל לעקיבא ,ואמרה לו: מוכנה אני להינשא לך בתנאי שתלך ללמוד תורה .הסכים רבי עקיבא מאושר היה לשאת את רחל הצנועה והטובה לאשה. כאשר נודע לכלבא שבוע הדבר כעס על ביתו וגרשה מביתו .חיי צער ועוני חיו עתה עקיבא ורחל והיו עקיבא ורחל שמחים בחלקם המועט. יום אחד אמרה רחל לעקיבא: בעלי עקיבא ,הנה הגיעה העת לקיים את הבטחתך אשר הבטחת לי לך ולמד תורה . הלך רבי עקיבא ולמד תורה עם ילדים קטנים ,הוא בן ארבעים והם בני ארבע. לעגו לו הקטנים . חזר רבי עקיבא מבויש הביתה , ואמר לרחל רוצה אני לקיים את הבטחתי אך מה אעשה והילדים לועגים לי?. אמרה רחל החכמה: לך לשוק , וקנה לי שם חמור אשר יש שקעים בגבו. לא הבין רבי עקיבא לשם מה לה, לרחל, חמור זה, אך עשה כדבריה . קנה עקיבא במעט הכסף שהיה להם חמור כזה והביאו אל רחל. ורחל החכמה שמה עפר בתוך השקעים , ושתלה שם פרחים וצמחים. וכך כשהחמור טעון גינה על גבו בקשה רחל מעקיבא שיתלווה אליה למחרת לשוק, בלכת עקיבא ורחל לשוק התקבצו אצלם המון רב של אנשים ופרצו בצחוק . מוזר היה לראות חמור טעון גינה על גבו .והיה הדבר לשיחת היום בשוק, וכל סקרן בא לחזות במחזה . כאשר למחרת אמרה רחל לעקיבא : גם היום יוצאים לשוק עם החמור , נענה עקיבא ויצאו לשוק, וראה זה פלא האנשים צחקו פחות, כי התרגלו לראותם. שבוע ימים יצאו עקיבא ואשתו בוקר בוקר לשוק עם חמורם ,התרגלו האנשים לראותם, ופסקו מצחוק להם. הבין עקיבא שאף אם לועגים לו בני הארבע הרי כאשר יתרגלו לראותו כתלמיד בכתתם יחדלו מצחוק לו, שמע עקיבא לאשתו ,והלך ללמוד תורה, כאשר היה עקיבא רב גדול בתורה היו לו עשרים וארבע אלף תלמידים, אמר להם רבי עקיבא דעו לכם תלמידיי היקרים ,כי התורה שלי ושלכם שלה הוא. (נכתב ע"י ליליאן, בי"ס ארבל, נצרת עלית)
