ברוח הדברים כמה מילים ממני
לב רועם, לב פועם ולפתע בשניות דומם עיניים כמהות ממתינות למחר מחר שנעלם להם ונגמר אנשים, ילדים הרבה ילדים הפכו לשמות, לחללים אם זו דרכו של העולם אז מה לנו בכלל לכולם האם יש עדיין תקווה? האם פעם תשרור השלווה? והמילה הזו "טרור" שנכנסה לעולמנו תלווה אותנו כל ימינו ודרכנו הלב כואב והדמעה בורחת היו שלום נשמות ותחיו ממעל שם בנחת קשה לכתוב מילות פרידה כי מי אנו שנבין ונדע.