היא היתה

[חן1]

../images/Emo39.gif היא היתה ../images/Emo39.gif

היא היתה תינוקת תינוקת מדהימה שבוכה וצוחקת תינוקת אהובה. היא היתה ילדה ילדה כה תמימה ששיחקה וצירה ילדה צעירה. היא היתה אחות אחות לאילה אהבה ולימדה אחות מופלאה. היא היתה נסיכה נסיכה של חלום שלווה וטובה נסיכה גם היום. היא היתה לוחמת לוחמת אמיצה בת חמש הקטנה היתה במותה.

 

[אלה ברקת]

צמררת אותי כל כך

במי מדובר ?

 

[חן1]

כתבתי את זה..

כתבתי את זה על רננה ילדה שמאד הייתי קשורה אלי.. קשר דם לא היה לנו אבל היא היתה כמו אחותי. עשיתי איתה את הצעדים הראשונים, מחאתי כפיים ביום הראשון שבו היתה בלי חיתול, קפצתי משמחה כשהיא למדה להגיד את שמי. ראיתי אותה פורחת וגדלה ואז היא חלתה בסרטן ותוך 5 חודשים הלכה לי

בת 5 במותה

 

[אחת מהצד]

חן אחת

זוכרת שכתבת פה עליה לפני כמה חודשים. כל כך עצוב לקרוא שנפטרה. ילדה עם שם כל כך שמח. תגידי.. איך את.. אחרי? התקווה שהתפוגגה. העצב. התסכול. המראות.. מחבקת אותך אחת מהצד

 

[חן1]

זה קשה

ואני חושבת שכל יום שעובר נהיה יותר קשה... אמרו שהזמן מרפא את הפצעים אז למה אצלי הוא רק פותח אותם?

 

[acky007]

"אמרו שהזמן מרפא פצעים..."

איזו אמירה נפלאה. הבעיה היחידה - מי שאמר את זה לא יודע על מה הוא מדבר... הזמן לא מרפא, הזמן רק מקהה אולי. אבל הפצעים פתוחים ולעיתים גם מדממים. אצלך מדובר בילדה בת חמש ואצל אחר באבא, באח. ואצלי - כל חייל שעובר יכול היה להיות בני... כל קצין שאני רואה - גם הבן שלי יכול היה... אז מה מרפא את זה??????? או את העובדה שגם אימו נפטרה - כן נכון, מסרטן - לפני 13 שנים? והיום - לפי התאריך העברי - שנה. שנה - איזה יופי, נחגוג היום יומולדת.... יומולדת למוות, יומולדת לסוף החיים... גם לסוף החיים שלי... לא שאני מת ולא שהפסקתי לחיות, אלא שהכל שונה, שולי, לא חשוב יותר.....

 

[חן1]

נכון...

הכל מתגמד הכל הופך סתמי אווווף

 

[אחת מהצד]

../images/Emo24.gif

את נערה מופלאה חן. נשמה גדולה. וזה קשה מה שעובר עליך. מחבקת אותך בחום אחת מהצד