../images/Emo39.gifלכל חברי הפורום
קוראת אתכם מזה כמעט כשנה. בדרך כלל בלילות, חווה את כל הרגשות כאן ומאד רוצה לחבק אתכם. חברה יקרה שהשתתפה בפורום והבריאה מהודג'קין הפנתה אותי לכאן. לראשונה כתבתי אתמול, עניתי לשאלתה של cara . אני רוצה לשתף אתכם במפגש שלי עם הסרטן והדרך שבה בחרתי כי אני מאמינה בכל לבי, שאפשר אחרת, ואולי ניתן לאפשר את "האחרת" גם לקהילה כאן, כמובן שההחלטה היא שלכם. הרומן הכפוי שלי עם מחלת הסרטן החל לפני חמש שנים, בעקבות מחלת סרטן במשפחה. הרגשת עננת המוות ריחפה וכמעט והחלישה את כוח החיים. סרטן כליה. העמקתי את התנסותי ברייקי. היות שהגידול עיוות את הכליה, נקבע מועד לניתוח כמעט במיידי. הלחץ היה אימתני. יחד עם זאת מאד רצינו לקבל חוו"ד נוספת, התהליך משלב הגילוי עד לניתוח ארך כחודש. בשלב זה נכנסתי לתמונה. כפי שקורה לגוף שנפצע, כל המערכת מזדעקת ונקראת לעזרה, כך גם בתא המשפחתי. כל אחד תורם בהתאם למה שיכול. אני תרמתי את כפות ידיי. טיפלתי ברייקי פעמיים ביום יום יום. שנה לפני המקרה הוכשרתי לרייקי 1 ועם הידיעה על המחלה הלכתי ללמוד רייקי 2 ומאסטר רייקי כדי להעניק את הטיפול העצמתי ביותר שיש. לפני הניתוח נעשתה בדיקה לראות את המצב. הגידול התכווץ בכסנטימטר, אך עדין זה לא היה משמעותי מול הגודל שהיה כשמונה על כמעט עשרה. הניתוח הצליח, ההחלמה היתה מהירה מהסיבה שהמטופל קיבל אינפוזיית רייקי לוריד. כמו קרציה נואשת שאינה מרפה, טיפלתי מפעמיים עד שלוש בכל יום לאורך חודש שלם, כי בננו אני לא התכוונתי לתת לעננת המוות להמשיך ולרחף מעל התא המשפחתי שלי. לאורך כל טותה עת חשבתי עם עצמי לגבי אורח חיי ואורח חיי המטופל. העמקתי בספרים על הקשר בין גופנפש. ההסבר מדוע מחלת הסרטן בכליה מתרחשת בהיבט רגשי התאים כמו כפפה ליד המטופל. נחרדתי. גנטיקה משפחתית רעועה-אינה קיימת. מה גם ומחקרים מראים שגנטיקה היא רק עשרה אחוזים כגורם תורם להתפרצות המחלה. חישוב: אחד פלוס אחד הוביל אותי לעזוב את עבודתי שלא תאמה את לבי. העמקתי בטיפולים. מאותו הרגע, לא היה בי הספק שסרטן תהיה מחלה כמו שפעת. לא במובן ויראלי, אלא ברמה הכמותית, היכן שלא נפנה את הראש נתמודד עם המחלה הנוראית הזו. התחלתי להעביר את ידע הרייקי. רייקי זו שיטת טיפול ואורח חיים המאפשר לאזן את הגוף הפיזי והרגשי. מאפשר תמיכה. התחושה במגע, חום עוטף. מעין שיבה אל הרחם. כשמטפלים שלא בגוף הפיזי התחושות משתנות מאדם לאדם. כך או אחרת, האדם מקבל את האיזון לאט, מתחיל להתאושש, לחוש הקלה בתופעות לוואי מטיפולים קונבנציונאלים עד למצב של שינוי בגודל הגידול. כפי שציינתי התחלתי ללמד את הנושא: בקופ"ח כללית משלימה, במכללות לרפואה משלימה, כאשר כל הזמן המטופלים שמגיעים אלי הם חולי סרטן: כליות, מעי גס, ריאות, גזע המוח, הודג'קין, מה לא ובתוך תוכי נרקם לו חלום. חזון איך ניתן להבריא מהמחלה. איך ניתן שלא להגיע אליה, כי היא אורבת לכל אחד ואחת. ללא כל קשר לגנטיקה. עד כלפני שנה, כל מטופלי היו מטופלים גם ברפואה הקונבנציונאלית. הרייקי משתלב יד ביד, אך לפני כשנה נתבשרנו על מכה נוספת במשפחתי המצומצמת, אלא שאז כבר הגעתי עם ניסיון אחר. אמונה אחרת ובעיקר מטופל חולה אך מאד נחוש לנצח את המחלה באמצעים אלטרנטיביים, לא הקרנות, לא תהלכי הקריו, לא ניתוח של הוצאת גידול, אלא טיפולים אלטרנטיביים. בעיניי טיפולים אלטרנטיביים הם טיפולים קשים בהיבט הפיזי והנפשי. לעיתים נתפשים כמשהו צדדי שאם אינו מועיל בוודאי לא מזיק. טיפולים אלטרנטיבים יכולים לזעזע מערכת נפשית. להציב מראה לא פשוטה מול חולה ודורשים השקעה ומקסימום כוחות ושיתוף פעולה מצד החולה לא ברמת תן לי את הוריד ונטפטף את הכימו, אלא תתקרב אל הנשמה שלך ואל תזייף בחייך. הטיפולים הללו לא רק קוראים לך לשנות אורח חיים ברמת המחשבה תפישה, אלא הלכה למעשה. וכך היה. אודה ואתוודה שלאורך כל השנה האחרונה ישב בתוך לבי הרגש הזה שאם אני טועה והמוות מנצח, אין לי מושג איך אוכל אי פעם לסלוח לעצמי, אך מכוון שאחריות שלנו היא כמובן מוגבלת, כאשר העלתי את ההצעה האלטרנטיבית המטופל אמר לי "או דניאל, חיכיתי שתביאי לפני את האפשרות הזו" הוקל לי.(במעט). דרך החיים החדשה אם כן היתה זו: שינוי אורח חיים-עבודה, רפואה סינית-צמחי מרפא, שינוי תזונה, טיפולי רייקי וגם המטופל למד רייקי כדי לטפל בעצמו. מערך אמונתי הוא כזה שכוחו של מטופל הוא עצום ורב ועולה על מטפל, ויש לנצלו. אם גוף התחלה, רק הוא מסוגל להבריא את עצמו. וכך היה . ללא טיפולים קונבנציונאלים הגידול הצטמצם ברמות ניכרות בזמן של שמונה חודשים. ניתן כמעט בוודאות לאמר המטופל הבריא. נכון היתה הפרוילגיה שהמחלה התגלתה בזמן מוקדם אך עדין אורח החיים החדש נשמר באדיקות. התחושה העמוקה שלי לגבי תהליך הריפוי והשפעת אנרגיית הרייקי הייתה עצומה. מזה כחמש שנים אני מלמדת רייקי באדיקות יומיומית, לפני כשנה הצלחתי להכנס אל האגודה למלחמה בסרטן-אל מעון קלור שנמצא בגבעתיים בזכות אחיות שמנהלות את המעון ותפישת מחשבה פתוחה מאד. הקושי להכנס למוסדות הוא רב. ניסיתי מול בתי חולים, האחרון ביניהם היה תה"ש מול חנה גת אחראית מתנדבים אך לעבור את מכשול ד"ר גמוס האחראית על טיפולים אלטרנטיבים בכל תה"ש ותפישתה המקובעת משהו בנושא רפואה אלטרנטיבית: רייקי ודמיון מודרך הוא עצום. דון קישוט היה מתייאש מזמן מול התחנה הזו. מזה כשמונה חודשים מאסטרים שלמדתי רייקי מטפלים במעון קלור, ולאחרונה אף פעמיים בשבוע בחולי סרטן, בעיקר מבוגרים שחלקם אפילו אינו דובר עברית, וללא שפה, ללא הבנה, פרט למגע החם והמקל של הרייקי תחושות המטופלים הן דמע, חיוך, הקלה, ועוד. יום שני האחרון הצטרפתי אל המטפלים והאנרגיה שהיתה במקום, אין בפי את המילים לתארה. החלום שלי, או החזון הוא שאם היה ניתן לטפל ברייקי בחולים יום יום ע"י שני מטפלים ביחד, וגם המטופל היה לומד לטפל בעצמו, המערכת של הגוף היתה מתאזנת לאט לאט עד לריפוי. נשמע יומרני, לא הגיוני, אך בעיניי מתוך ההתבוננות שלי בחמש שנים אחרונות, אפשרי. הפעילות הזו שמתקיימת במעון היא לדייריו בלבד, לצערי לא ניתן היה לשלב חולים חיצוניים שאינם גרים במקום, מדיניות, ביטוח ושיקולים אחרים. היות שאחת לחודש במשך החמש שנים האחרונות אני עורכת תרגולי רייקי לאלו שבעלי רייקי, תרגולים פתוחים לקהילה כדי שלא יגיעו אל מקומות של חולי, בקשתי מהמתנ"ס שבו אני מעבירה את הפעילות ההתנדבותית לאפשר לי באופן חד פעמי בחודש נובמבר להעביר טיפולי רייקי לחולי סרטן. אני חושבת עליכם מזה כמעט כשנה וזה היה נראה לי טבעי כל כך טבעי לפנות אליכם. הפעילות הזו התנדבותית מצד כולנו. העלות תהיה 10 שקלים למתנ"ס ביהוד (קרוב לבית חולים תה"ש) שנותן לנו את המקום לשעתיים ואם נצטרך יותר, אף יותר. מקום יש, מיטות יש, כפות ידיים לערסל ולהעניק רגיעה ורייקי יש, אני מאמינה שמה שחסר זה אתם. אתם מוזמנים להכנס אל האתר שבו אני מנהלת את הפעילות של הרייקי ולקרוא על הטיפולים, חוויות והפעילות. http://www.freechoice.co.il/asp/forum/forum.asp?forum_id=1 [email protected] לבי אתכם כל הזמן. ההודעות שלכם מלוות אותי בימים ובלילות. אני מדברת בשם הרייקיסטים האחרים באהבה נעטוף אתכם עם אנרגיית החום. כאשר פונה אלי אדם ואומר לי שגילו אצלו את הסרטן, אני ישר חושבת על רגש הבדידות שיחווה, את תחושת הלבד שזר לא יוכל להבין זאת. גם אני לא מבינה, אני מנסה להרגיש. אתם לא לבד. עד כמה שאפשר להגיד, "אוהבת" אני אוהבת את השם שבחרתם לפורום. מחכה לשמוע מכם, אנשים יקרים. ימים מחויכים
בכל צבעי הקשת.
מכל ה-
דניאל רזינובסקי
קוראת אתכם מזה כמעט כשנה. בדרך כלל בלילות, חווה את כל הרגשות כאן ומאד רוצה לחבק אתכם. חברה יקרה שהשתתפה בפורום והבריאה מהודג'קין הפנתה אותי לכאן. לראשונה כתבתי אתמול, עניתי לשאלתה של cara . אני רוצה לשתף אתכם במפגש שלי עם הסרטן והדרך שבה בחרתי כי אני מאמינה בכל לבי, שאפשר אחרת, ואולי ניתן לאפשר את "האחרת" גם לקהילה כאן, כמובן שההחלטה היא שלכם. הרומן הכפוי שלי עם מחלת הסרטן החל לפני חמש שנים, בעקבות מחלת סרטן במשפחה. הרגשת עננת המוות ריחפה וכמעט והחלישה את כוח החיים. סרטן כליה. העמקתי את התנסותי ברייקי. היות שהגידול עיוות את הכליה, נקבע מועד לניתוח כמעט במיידי. הלחץ היה אימתני. יחד עם זאת מאד רצינו לקבל חוו"ד נוספת, התהליך משלב הגילוי עד לניתוח ארך כחודש. בשלב זה נכנסתי לתמונה. כפי שקורה לגוף שנפצע, כל המערכת מזדעקת ונקראת לעזרה, כך גם בתא המשפחתי. כל אחד תורם בהתאם למה שיכול. אני תרמתי את כפות ידיי. טיפלתי ברייקי פעמיים ביום יום יום. שנה לפני המקרה הוכשרתי לרייקי 1 ועם הידיעה על המחלה הלכתי ללמוד רייקי 2 ומאסטר רייקי כדי להעניק את הטיפול העצמתי ביותר שיש. לפני הניתוח נעשתה בדיקה לראות את המצב. הגידול התכווץ בכסנטימטר, אך עדין זה לא היה משמעותי מול הגודל שהיה כשמונה על כמעט עשרה. הניתוח הצליח, ההחלמה היתה מהירה מהסיבה שהמטופל קיבל אינפוזיית רייקי לוריד. כמו קרציה נואשת שאינה מרפה, טיפלתי מפעמיים עד שלוש בכל יום לאורך חודש שלם, כי בננו אני לא התכוונתי לתת לעננת המוות להמשיך ולרחף מעל התא המשפחתי שלי. לאורך כל טותה עת חשבתי עם עצמי לגבי אורח חיי ואורח חיי המטופל. העמקתי בספרים על הקשר בין גופנפש. ההסבר מדוע מחלת הסרטן בכליה מתרחשת בהיבט רגשי התאים כמו כפפה ליד המטופל. נחרדתי. גנטיקה משפחתית רעועה-אינה קיימת. מה גם ומחקרים מראים שגנטיקה היא רק עשרה אחוזים כגורם תורם להתפרצות המחלה. חישוב: אחד פלוס אחד הוביל אותי לעזוב את עבודתי שלא תאמה את לבי. העמקתי בטיפולים. מאותו הרגע, לא היה בי הספק שסרטן תהיה מחלה כמו שפעת. לא במובן ויראלי, אלא ברמה הכמותית, היכן שלא נפנה את הראש נתמודד עם המחלה הנוראית הזו. התחלתי להעביר את ידע הרייקי. רייקי זו שיטת טיפול ואורח חיים המאפשר לאזן את הגוף הפיזי והרגשי. מאפשר תמיכה. התחושה במגע, חום עוטף. מעין שיבה אל הרחם. כשמטפלים שלא בגוף הפיזי התחושות משתנות מאדם לאדם. כך או אחרת, האדם מקבל את האיזון לאט, מתחיל להתאושש, לחוש הקלה בתופעות לוואי מטיפולים קונבנציונאלים עד למצב של שינוי בגודל הגידול. כפי שציינתי התחלתי ללמד את הנושא: בקופ"ח כללית משלימה, במכללות לרפואה משלימה, כאשר כל הזמן המטופלים שמגיעים אלי הם חולי סרטן: כליות, מעי גס, ריאות, גזע המוח, הודג'קין, מה לא ובתוך תוכי נרקם לו חלום. חזון איך ניתן להבריא מהמחלה. איך ניתן שלא להגיע אליה, כי היא אורבת לכל אחד ואחת. ללא כל קשר לגנטיקה. עד כלפני שנה, כל מטופלי היו מטופלים גם ברפואה הקונבנציונאלית. הרייקי משתלב יד ביד, אך לפני כשנה נתבשרנו על מכה נוספת במשפחתי המצומצמת, אלא שאז כבר הגעתי עם ניסיון אחר. אמונה אחרת ובעיקר מטופל חולה אך מאד נחוש לנצח את המחלה באמצעים אלטרנטיביים, לא הקרנות, לא תהלכי הקריו, לא ניתוח של הוצאת גידול, אלא טיפולים אלטרנטיביים. בעיניי טיפולים אלטרנטיביים הם טיפולים קשים בהיבט הפיזי והנפשי. לעיתים נתפשים כמשהו צדדי שאם אינו מועיל בוודאי לא מזיק. טיפולים אלטרנטיבים יכולים לזעזע מערכת נפשית. להציב מראה לא פשוטה מול חולה ודורשים השקעה ומקסימום כוחות ושיתוף פעולה מצד החולה לא ברמת תן לי את הוריד ונטפטף את הכימו, אלא תתקרב אל הנשמה שלך ואל תזייף בחייך. הטיפולים הללו לא רק קוראים לך לשנות אורח חיים ברמת המחשבה תפישה, אלא הלכה למעשה. וכך היה. אודה ואתוודה שלאורך כל השנה האחרונה ישב בתוך לבי הרגש הזה שאם אני טועה והמוות מנצח, אין לי מושג איך אוכל אי פעם לסלוח לעצמי, אך מכוון שאחריות שלנו היא כמובן מוגבלת, כאשר העלתי את ההצעה האלטרנטיבית המטופל אמר לי "או דניאל, חיכיתי שתביאי לפני את האפשרות הזו" הוקל לי.(במעט). דרך החיים החדשה אם כן היתה זו: שינוי אורח חיים-עבודה, רפואה סינית-צמחי מרפא, שינוי תזונה, טיפולי רייקי וגם המטופל למד רייקי כדי לטפל בעצמו. מערך אמונתי הוא כזה שכוחו של מטופל הוא עצום ורב ועולה על מטפל, ויש לנצלו. אם גוף התחלה, רק הוא מסוגל להבריא את עצמו. וכך היה . ללא טיפולים קונבנציונאלים הגידול הצטמצם ברמות ניכרות בזמן של שמונה חודשים. ניתן כמעט בוודאות לאמר המטופל הבריא. נכון היתה הפרוילגיה שהמחלה התגלתה בזמן מוקדם אך עדין אורח החיים החדש נשמר באדיקות. התחושה העמוקה שלי לגבי תהליך הריפוי והשפעת אנרגיית הרייקי הייתה עצומה. מזה כחמש שנים אני מלמדת רייקי באדיקות יומיומית, לפני כשנה הצלחתי להכנס אל האגודה למלחמה בסרטן-אל מעון קלור שנמצא בגבעתיים בזכות אחיות שמנהלות את המעון ותפישת מחשבה פתוחה מאד. הקושי להכנס למוסדות הוא רב. ניסיתי מול בתי חולים, האחרון ביניהם היה תה"ש מול חנה גת אחראית מתנדבים אך לעבור את מכשול ד"ר גמוס האחראית על טיפולים אלטרנטיבים בכל תה"ש ותפישתה המקובעת משהו בנושא רפואה אלטרנטיבית: רייקי ודמיון מודרך הוא עצום. דון קישוט היה מתייאש מזמן מול התחנה הזו. מזה כשמונה חודשים מאסטרים שלמדתי רייקי מטפלים במעון קלור, ולאחרונה אף פעמיים בשבוע בחולי סרטן, בעיקר מבוגרים שחלקם אפילו אינו דובר עברית, וללא שפה, ללא הבנה, פרט למגע החם והמקל של הרייקי תחושות המטופלים הן דמע, חיוך, הקלה, ועוד. יום שני האחרון הצטרפתי אל המטפלים והאנרגיה שהיתה במקום, אין בפי את המילים לתארה. החלום שלי, או החזון הוא שאם היה ניתן לטפל ברייקי בחולים יום יום ע"י שני מטפלים ביחד, וגם המטופל היה לומד לטפל בעצמו, המערכת של הגוף היתה מתאזנת לאט לאט עד לריפוי. נשמע יומרני, לא הגיוני, אך בעיניי מתוך ההתבוננות שלי בחמש שנים אחרונות, אפשרי. הפעילות הזו שמתקיימת במעון היא לדייריו בלבד, לצערי לא ניתן היה לשלב חולים חיצוניים שאינם גרים במקום, מדיניות, ביטוח ושיקולים אחרים. היות שאחת לחודש במשך החמש שנים האחרונות אני עורכת תרגולי רייקי לאלו שבעלי רייקי, תרגולים פתוחים לקהילה כדי שלא יגיעו אל מקומות של חולי, בקשתי מהמתנ"ס שבו אני מעבירה את הפעילות ההתנדבותית לאפשר לי באופן חד פעמי בחודש נובמבר להעביר טיפולי רייקי לחולי סרטן. אני חושבת עליכם מזה כמעט כשנה וזה היה נראה לי טבעי כל כך טבעי לפנות אליכם. הפעילות הזו התנדבותית מצד כולנו. העלות תהיה 10 שקלים למתנ"ס ביהוד (קרוב לבית חולים תה"ש) שנותן לנו את המקום לשעתיים ואם נצטרך יותר, אף יותר. מקום יש, מיטות יש, כפות ידיים לערסל ולהעניק רגיעה ורייקי יש, אני מאמינה שמה שחסר זה אתם. אתם מוזמנים להכנס אל האתר שבו אני מנהלת את הפעילות של הרייקי ולקרוא על הטיפולים, חוויות והפעילות. http://www.freechoice.co.il/asp/forum/forum.asp?forum_id=1 [email protected] לבי אתכם כל הזמן. ההודעות שלכם מלוות אותי בימים ובלילות. אני מדברת בשם הרייקיסטים האחרים באהבה נעטוף אתכם עם אנרגיית החום. כאשר פונה אלי אדם ואומר לי שגילו אצלו את הסרטן, אני ישר חושבת על רגש הבדידות שיחווה, את תחושת הלבד שזר לא יוכל להבין זאת. גם אני לא מבינה, אני מנסה להרגיש. אתם לא לבד. עד כמה שאפשר להגיד, "אוהבת" אני אוהבת את השם שבחרתם לפורום. מחכה לשמוע מכם, אנשים יקרים. ימים מחויכים
