אפשר לספר את הסיפור בצורה הפוכה.
כשאמא שלי העניקה לי את השם היא העניקה לי אותו כי היא אהבה את השם ואת הצליל שלו. אני כילדה קטנה לא אהבתי את השם שלי, ונתתי לעצמי שם אחר שעד היום הולך איתי, קיקי. לאחרונה גיליתי שקיקי היא בעצם הילדה שבי בעוד שאדית היא הבוגרת (טוב נו הגיוני אני מזל תאומים יש לנו פיצול) שמתי לב שתמיד שאנשים מתייחסים אלי כאל ילדה קטנה הם קוראים לי קיקי, ולעומת זאת כשמתייחסים אלי כאל בוגרת זה אדית. אני חושבת שהדוגמה הכי יפה היא שהמאמן שלי תמיד קורא לי קיקי שאני עושה שטויות על המגרש, בעוד שמתי שאני משחקת טוב, ומוכיחה את עצמי הוא אומר אדית. לאחרונה החלטתי להשאיר את השם קיקי בעבר, מאחר וכרגע הוא כבר לא משרת אותי. כניראה שכילדה היה קשה לי לקבל את השם אדית שכביכול ביגר אותי, היה לי קל להשאר ילדה קטנה. (דרך אגב, גיליתי לפני כמה זמן שקיקי היה הקוף בטאו טאו)