קסנדרה שלום

../images/Emo39.gifקסנדרה שלום

ולכל מי שמוכן להצטרף לסיעור מוחין אודות שירה של לאה גולדברג - "טבעות עשן" . אני מנסה לנתחו מבחינה פרוזודית, לשון פיגורטיבית, דובר/סיטואציה, משקל השיר. לגבי המשקל ברצוני לדעת האם לדעתכם השיר הוא במשקל אנפסט עם חריגות בבית השני? אשמח לכל ניתוח, הצעה לפרשנות. תודה רבה מראש.
 

קסנדרה*

New member
שלום גם לך ../images/Emo13.gif

לא התוודעתי לשיר הזה קודם, אני צריכה לשבת עליו וללמוד אותו. אבל בקריאה ראשונה נדמה לי שהרעיון מובן לי. בתקופת לימודיה באוניברסיטה בירושליים, הכירה לאה גולדברג בחור איטלקי יפה תואר שלמד אף הוא באוניברסיטה ארכיטקטורה. הם ניהלו רומן, הוא הצהיר על אהבתו והיא הייתה בטוחה שהנה מצאה את האחד. כשחזר לאיטליה, הוא שלח לה מכתב והיא השיבה לו שהיא באה לבקר, הוא הסכים. כשהגיעה לאיטליה הוא חיכה לה עם ארוסתו בשדה התעופה או בנמל אני כבר לא זוכרת במדויק ושם היא "התחרפנה" מאז בלשון המעטה וכתבה בנושא זה המון שירים. טַבָּעוֹת עָשָׁן – לאה גולדברג אֶת יַדִּי תְּנַשֵּׁק וְתֵלֵךְ. הֵן אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ מִכְּבָר, שֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר כְּמוֹ שִׁירָה, יִפָּסֵק וְיִמַּס כְּזֶמֶר, רַק עָשָׁן הָעַרְבַּיִם יִשְׁמֹר זִכְרוֹנוֹת וְרֵיחוֹת- אַהֲבָה, רַק נִיחוֹחַ שְׂפָתֶיךָ יִגְוֶה בְּשִׂמְלָה וּמִטְפַּחַת הַצֶּמֶר. בְּיָמַי אֲדַפְדֵּף כִּבְתוּגַת עַמּוּדֵי הַסְּפָרִים, לְיָדַי אֶעֱנֹד טַבָּעוֹת שֶׁל רִגְעֵי נְשִׁיקָה וְרֶטֶט וְאֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁעוֹד לֹא נִצְטָרְפוּ לְשִׁירִים אֲנַחֵשׁ בִּמְעוֹף מַנְגִּינָה שֶׁאֵינֶנָּה נִקְלֶטֶת. רַק אַתָּה שֶׁהָיִיתָ מְצִיאוּת, רַק אַתָּה שֶׁהָיִיתָ חֲלוֹם, תִּתְרַחֵק, תַּעֲבֹר, תַּחְלֹף בְּלִי יָגוֹן וּמַזְכֶּרֶת, וְיִמְצָא מַבָּטִי אֶת לִבְּךָ שֶׁשָּׁכַח אֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם מְלַבְלֵב, מְזַמֵּר וְנִרְמַס לְרַגְלֵי הָאַחֶרֶת. ולאחר קריאת השיר היום, אני כמעט משוכנעת שהשיר נכתבה על אהבתה אליו שלא גוועה בה עד יום מותה. לגבי המשקלים וכל השאר עוד אתעמק. קסנדרה
 
רב תודות לך!!!

הן על הסיפור שמאחורי השיר. אני מכירה את הביוגרפיה המעניינת שלה. גולדברג מרתקת בעיניי. אני אישית גם מתעמקת בשיר ולאט לאט בונה משמעות (אולי כמה) אשמח להתרשמותך, ולמי שעוד מכיר.
 
אופס...אני חושבת שהתבלבלת../images/Emo8.gif

ואני יחד איתך. זה לא השיר אם כי הוא מהקובץ "טבעות עשן" השיר טבעות עשן (בלי ניקוד) " צל טבעות העשן על הקיר עף אל עדנת וילאות. השעון מסתכל בי ואיננו מכיר את פני ששקטו מאד. גבות מחוגים מורמות ותמהות שואלות: "האת היא? האת? האם לא רצית בשנים קהות לכרסם יגון-מחרת?" שקט זה הרובץ כחתול לרגלי, בא אלי בטעות ויישן, וצלו מחיך לי מארבעת כתלי ממעוף טבעות העשן" (מאת לאה גולדברג (1934). רב תודות.
 

קסנדרה*

New member
אופס וחצי ../images/Emo13.gif טעות טעינו

כן השיר אכן מתוך הספר "טבעות עשן".
 
למעלה