חדש כאן... מבולבל.

../images/Emo4.gif חדש כאן... מבולבל.

התגרשנו לפני שנה, זה היה לי די ברור שזה יגיע יום אחד. לא אכנס לזה כי את הנושא הזה אני מנסה לפתור. מה שממש קשה לי להתגבר ולהתמודד איתו הוא הבת שלנו. אימצנו אותה כשהייתה בת 3. היום היא בת 16, מהיום שאמא שלה עזבה את הבית הילדה סובלת מחרדות - בקושי ישנה בלילה, מפתחת רגישויות חדשות, יורדת במשקל ואני ממש לא יודע איך להתמודד עם זה. היא בטיפול פסיכולוגי והמטפלת שלה המליצה לי בנוסף לקחת אותה גם לטיפול אלטרנטיבי כלשהו, אני כבר לא זוכר את השם... מה לעשות? לא יכול לראות את הילדה שחיכינו לה כל כך הרבה זמן נעלמת לי מול הפרצוף!
 

lisa roo

New member
ממ דבר ראשון..

תתקשר לבדוק עם המטפלת על איזה טיפול מדובר.. אם היא הציעה סימן שזה חשוב. גיל 16 הוא גיל בעייתי.. אין איזון.. אין שום כיוון.. הכל מבולבל ונראה מיותר. אבל הוא עובר.. לא שבגיל 23 המצב יותר טוב.. אבל בגיל הזה כבר איכשהו יותר מאוזנים:) תבלה עם הבת שלך יותר.. תקשיב לה.. ואם היא לא רוצה לדבר.. תדאג שהיא תדע שבמידה ותרצה היא תמיד יכולה לדבר איתך. אל תתן לקשר שלכם להתמוסס.. זה הכי קל. תצור אתה את הקשר, גם אם היא לא חוזרת אלייך.. תנסה שוב ושוב. תנסה לא להתעלם מכל הרגישווית שהיא מפתחת.. תן לכל מה שהיא עוברת מקום להיות.. חשוב להראות לה שהיא חשובה לך. בגיל הזה קשה לקבל את זה כמובן מאליו.
 

ny22

New member
מנהל
כמו שליסה אמרה

אם הפסיכולוגית אומרת ללכת לטיפול - אז כדאי ללכת! א. מדובר באשת מקצוע שמבינה על מה היא מדברת. ב. אם זה לא יועיל אני מאמין שזה לא יזיק... יש שאלה אחת חשובה פה בעיני - האם הבת מודעת למצבה? האם היא יודעת באיזה מצב היא נמצאת ומה היא צריכה לעשות?
 
למעלה