יניב ואיילת כזוג וכמנהלי תהליכים במשפחה

../images/Emo4.gif יניב ואיילת כזוג וכמנהלי תהליכים במשפחה

באחת ההודעות שהועלו כאן בפורום נכתב שחוסר המקצועיות של רחלי (אולי גם חוסר האמינות של הדמות), היא שהיא לא מטפלת זוגית מוסמכת ולכן לא צריכה לערבב בין התהליכים. אותה הודעה ליוותה אותי תקופה לא קצרה. משהו בה לא הסתדר לי ולא הצלחתי להבין מה. אתמול בערב ירד לי האסימון ואני רצה על הבוקר לשתף אתכם
אני מוצאת שיש מקום (ואפילו משהו שהוא מאוד חיוני בעיני) שהפסיכולוגית של הילד, או כל בעל מקצוע משמעותי בתהליך, יסייע להורים אם זה בהדרכה הורית או אם זה בטיפול זוגי. כמי שעוסקת בתחום וגם מנסיון החיים שלי, אני מוצאת שקשה לנהל תהליך כאשר יש תקיעות וחוסר הסכמה בין בני הזוג. קחו למשל את יניב ואיילת - הם סרבו להכיר בבעיה של עומרי. אבא של איילת סרב לקבל את ההתנהגות שלהם ולקח אותו לאבחון. זה הוביל לכעסים במשפחה ולמתח. בין איילת ויניב בעצמם יש לא מעט מתחים על הדרך בה כל אחד בחר ועל הדרך בה הם מטפלים כרגע בעומרי, מה שמוביל לקשיים בחיי הזוגיות של ההורים עצמם. בעיני כאשר מטפלים בילדים יש צורך ממשי לתת להורים עצמם כלים כדי ללמוד לעבוד בשיתוף פעולה וכדי לפתור חילוקי דעות. מה דעתכם? איזו המלצה אתם הייתם נותנים מנסיון החיים שלכם, לאיילת ויניב (וכמובן לכל זוג שנמצא בסיטואציה כזו או דומה לה)?
רק בשורות טובות
מיכל
 
מסכימה חלקית...

אין ספק שכאשר יש חוסר הסכמה בין ההורים, או אפילו חוסר פרגון, יש קושי אדיר בהתנהלות מול ועם ילד עם צרכים מיוחדים בכלל. האנרגיות הרבה פעמים מופנות האחד כנגד השני, אפילו אם מדובר ב-"פסיב-אגרסיב", ולא אוספים כוחות משותפים ומפנים אנרגיה משותפת להתמודדות. מאידך, רחלי פולשת גם לתחומים מאד אישיים של קושי, כמו הדיסלקסיה של יניב. אני לא בטוחה שזה רלוונטי. זה קצת מזכיר לי את הפתגם- תפסת מרובה לא תפסת. במקרה כזה הייתי מצפה ממנה להתרכז בגיוס משאבים כללי ומשפחתי להתנהלות נכונה ומותאמת על מנת לקדם את עומריקי.. וכן, גם בחיים האמיתיים אני רואה שכאשר הדברים לא זורמים חלק, ופתאם יש התמודדות שצריך בשבילה לגייס את כל האנרגיות והכוחות, הזוגיות או מתהדקת, או נסדקת. יום נעים לכולם, רונית ולגרין קלינאית תקשורת
 
גם ב"המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" ../images/Emo141.gif

זוגיות מתפרקת משום שאחד ההורים לא עומד בדרישות ההורה האחר ביחס לילד בעל הצרכים המיוחדים.
 

ל י ל ך פ

New member
גם מטפל צריך גבולות

צריך לדעת את הגבול בין להדריך את ההורים לגבי הלקות של הילד, לבין להכנס ליחסים שבין ההורים, אלא אם התבקש במפורש. נכון שמתיחות בין הורים משפיעה לרעה על הילד, אבל זה לא אומר שמטפל של הילד יכול לקבל החלטה להתערב. זה צריך לבוא מההורים עצמם. המטפל מקסימום יכול לבטא את דעתו, שקיימת מתיחות שמשפיעה לרעה על הילד, והוא ממליץ על טיפול. לא מעבר לכך. התנאי הראשון לטיפול הוא רצון והסכמה של המטופל. אני גם לא חושבת שבשלב כל כך טרי לאחר האבחון, זה נכון להתחיל טיפול זוגי. הם עוד לא פנויים לכך. מה שכן, אפשר לשלב בהדרכה ההורית אלמנטים שקשורים לשיתוף פעולה בין ההורים - החשיבות של לגבות האחד את השני, לא לשבור את המילה של ההורה השני, להתנהג באופן מכבד בנוכחות הילד.
 
למעלה