../images/Emo4.gif
o.k., אני מתבונן בעיני האנשים (העיניים הנוצצות מספרות את סיפורן), מתבונן בצמחים, בדוממים, והתשובה הגדולה ניבטת מהכל. התשובה מקיפה אותי, היא יושבת בראשי, אבל.... היא בהחלט לא אני!! כמה חודשים, שנים, חיים צריך בשביל להיות התשובה? למה דבר כל-כך פשוט וטהור הוא הדבר הכי חמקמק ורחוק? לטפס על האוורסט כבר נשמע לי יותר פרקטי... בקיצור, אני בוכה לי (אל תדאג, לשון פיוטית, לפחות בנתיים) אבל יודע שאבכה עוד הרבה הרבה הרבה זמן. תסכול הוא מחשבה. איך נשענים עליו כדי לטפס מעלה?
o.k., אני מתבונן בעיני האנשים (העיניים הנוצצות מספרות את סיפורן), מתבונן בצמחים, בדוממים, והתשובה הגדולה ניבטת מהכל. התשובה מקיפה אותי, היא יושבת בראשי, אבל.... היא בהחלט לא אני!! כמה חודשים, שנים, חיים צריך בשביל להיות התשובה? למה דבר כל-כך פשוט וטהור הוא הדבר הכי חמקמק ורחוק? לטפס על האוורסט כבר נשמע לי יותר פרקטי... בקיצור, אני בוכה לי (אל תדאג, לשון פיוטית, לפחות בנתיים) אבל יודע שאבכה עוד הרבה הרבה הרבה זמן. תסכול הוא מחשבה. איך נשענים עליו כדי לטפס מעלה?