[איש החידות]

../images/Emo4.gif

האם זה טבעי שכלפי חוץ אתה משדר חוזק ותחושה של עסקים כרגיל, בבית בעסקים וכאן בפורמים .. מחייך עוזר ומיעץ לכולם.. אבל בפנים אתה מרגיש שהכל סביבך מתמוטט ?

 

[פנינה המקורית]

כן גם לי זה קורה אבל זה עובר

פנינה

 

[מוּסקט]

כל דבר

שקורה לאנשים בחיים או כל תגובה רגשית כזו או אחרת המופיעה ללא התערבות של חומרים כימיים ודומיהם הוא "טבעי". עכשיו תשאל את מה שבאמת רצית לשאול.

 

[ה מוזה]

זו

מסיכה שהרבה עוטים על עצמם מסיכה כזו שעונה על השאלה "מה שלומך "? "בסדר,תודה" מסיכה כזו שמחייכת אם זה באייקון או בשפתיים כשבעצם מתחת לה יש פחד ועייפות וכל מיני תחושות .. "עסקים כרגיל ".. לא יודעת אולי אנחנו חוששים שאם נראה לסביבה מי אנחנו בלי מסיכה , נהיה חשופים עם כל החולשות שלנו די טבעי , אני בכלל חושבת שאנחנו דומים לשבלולים רובם רק רואים את השיריון שאנחנו עוטים עלינו ובודדים יזכו לראות מה יש מתחת .. את החולשה והפחדים והעייפות וכן..את הכאב והדמעות אולי סיגלת/סיגלנו לעצמנו דמות מסוימת ,מסיכה ועכשיו זה קשה להסיר אותה ..? אם זה כאן בפורומים ובמציאות .. אולי ..קל יותר לייעץ לאחרים ,לעזור , להיות הכתף של ..לחייך מאשר לתת לתחושת ההתמוטטות להשתלט עלינו , לא יודעת אולי אני טועה..

 

[עדו בן צבי]

לא מצב נעים, לא מומלץ, אבל לא נדיר.

סוג קיצוני של המצב הזה הוא 'הליצן העצוב'. 'הליצן העצוב' לא רק משדר 'עסקים מצליחים' אלא גם משדר 'מצב רוח מרומם' ודואג לבידור של כולם. חלק מהבדרנים המקצועיים שאתה רואה בהצגות וסרטים הם אנשים מאוד עצובים. אני כבר לא זוכר על מי מהם נאמר המשפט: הוא היה האיש המצחיק ביותר שראיתי והעצוב ביותר שהכרתי.