[ל3]

../images/Emo4.gif

מה יהיה? היום מהבוקר אני מרגישה כל כך זיפט- ממש כל הגוף כואב לי- מהפרקים הקטנים של הידיים, ברכיים, צידי הבטן ואפילו הגב התחתון. אני מרגישה שמשהו בגוף קורה לי- לא יודעת ממש להסביר את זה. גם החום שוב עלה לו קצת - בצהריים היה 37.7 ואני מרגישה כל כך עייפה שהיה לי קשה ממש להגיע מחדר האוכל לכיתה היום. גם ממש לא היה לי נעים כי הפנים שלי היו ממש אדומות בלחיים ופרחתי בצוואר ויש לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים ומישהי מהכיתה שאלה אותי היום אם בכיתי- איזה פדיחה! בכל אופן, כבר ממש לא נעים לי להטריד את הראומטולוג שלי כל הזמן. הייתי אצלו שבוע שעבר והתחלתי מטטרוקסט אבל הוא אמר שזה יקח זמן עד שזה ישפיע. בנתיים היום ישנה הרעה. אני ממש מקווה לקום מחר בנאדם חדש. יש לי לימודים ועוד טונות ללמוד בבית למבחן באנטומיה הבא ובנתיים אני לא מסוגלת. מחר אחר הצהריים אני אלך סוף סוף לרופאת משפחה שלי אחרי שבועייים שאני מנסה לגשת אליה וכל פעם או שהיא בחופשה או שאני לא מספיקה להגיע הביתה. אני חייבת לתת לה את המכתב מהראומטולוג ונראה מה היא תגיד ולשאול אותה מה קורה עם טיפולי הונופר. הבדיקה ביום שני הראתה על המוגלובין 10.9 כך שיש סיכוי טוב שנסתפק בזה נפסיק את הטיפולים ( תחזיקו לי אצבעות)

 

[gaia20]

שירוש, מותק, חומד......./images/Emo24.gif

את יודעת הכי טוב מה קורה בגוף שלך ואין ספק שקורה משהו, אני מקווה שהמטטרוקסט יתחיל להשפיע מהר ואת תוכלי כבר להרגיש בשינוי לטובה זה כל כך מבאס שזה מגיע דווקא בתקופה כזאת לחוצה, דווקא בתקופה של לימודים, אני בטוחה שזה ממש לא נעים. למרות שאני בדרך כלל בעד להציק לרופא, לשאול, לספר ולעדכן אותו, את כותבת בעצמך שלפעמים לוקח זמן לתרופה להשפיע, תיהי סבלנית, אני יודעת שזה מציק לך, לא נוח להסתובב אדומה ו"פורחת", ובטח ובטח שזה לא נעים שממש מתחילים להעיר ולשאול, גם אם זה מתוך כוונה טובה

אני מקווה מאוד שהשינה תעזור לך, זה בדיוק מה שאני הולכת לעשות אחרי ההודעה הזאת....להכנס מתחת לפוך ולישון..... ומחזיקה לך אצבעות בקשר לטיפולי ברזל, הלוואי ולא תצטרכי יותר

רק דבר אחרון לפני השינה, חזרתי עכשיו משידור ישיר של יצפאן, שידור חי, בתור הקהל כמובן היה נחמד מאוד, מצחיק ובעיקר מעייף (קדימה! למחוא כפיים! לחייך! למחוא כפיים!!!

....) נגמרו לי הידיים ממחיאות כפיים(מזל שלא הרימו שלט "למחוא כפיים" בכל פעם שהיה צריך למחוא כפיים

) בחזרה הביתה חברה שלי הסיעה אותי, כמובן שנרדמתי באוטו

זהו, היה יום עמוס

מחר שוב מתחיל

 

[ל3]

../images/Emo7.gif

חזרתי עכשו מהרופאה והלוואי שהיו לי בשורות טובות. כבר כל כך נמאס לי מהכל וממש אין לי מצב רוח. אז לגבי הברזל היא לא מרוצה מהתוצאה וראתה שם שגם נפח הכדוריות מאוד קטן מה שמעיד על חסר בפריטין. בכל אופן אני צריכה לקבל עוד 5 עירויי ברזל. אני צפיתי לגרוע מכל לעוד אחד או גג שניים אבל חמישה????????... אני כל כך מתוסכלת. לא בגלל שזה כואב או משהו כזה- זה שטויות ,אני רגילה לדקירות פשוט שאין לי זמן לזה- ואני מפסידה לימודים מה שמאוד בעייתי עבורי. וזה עוד לא הכול, הרופאה ממש לא הייתה מרוצה מבדיקת הגלוקוז ואמרה שזה בהחלט ערך לא תקין ושצריך לעקוב אחרי זה. חסר לי רק סכרת עכשו. היא אמרה שיתכן וזה מהסטרואידים אך יתכן גם שלא ( אבא שלי סכרתי) ואני לא יכולה לדמיין את חיי בלי שוקולד או מתוקים אחרים בסביבה. אני באמת מרגישה צמאה כל הזמן אך מעבר לזה כלום. בנוסף, קבלנו היום את דף המושגים למבחן השני באנטומיה עם 190 מושגים ללמוד וכל מושג הוא מ-ו-ש-ג! . טוב, פה אני אפסיק לקטר- אני מעייפת את עצמי. סתם יום מאכזב ונאחסי בשבילי שירי נ.ב הדרי, שמחתי נורא לשמוע על אחותך. אמרתי לך ....

 

[ק א ר י נ י 1982]

שירי מאמי ../images/Emo25.gif

כואב לי לשמוע כמה את סובלת. אבל קחי נשימה עמוקה ...(קדימה קדימה....) ותעשי הכל לאט לאט. מאיפה את רוצה את כל האנרגיות האלה? לא פלא שהגוף מתחיל להיות נגדך. התשה. פשוט התשת הגוף. תבקשי לדחות מבחנים (אם אפשר) כרגע חשוב המצב הבריאות (הרי לשם כך התכנסנו כאן היום...) ולבדוק איפה אפשר לסדר ולמה קורה כל דבר. סבבה שהרופאה לא מרוצה אבל היא יכולה לתת או לנסות לתת פתרון במקום לעוות את הפרצוף. ואת? את צריכה לקבל כל דבר שהגוף שלך עושה בהבנה. ברגע שאת נכנסת לדיכי הזה .... זה מוריד ממך אנרגיות בשביל להלחם על הטוב ביותר. וחבל. את יודעת הרי שלחץ, דיכאון וstress מתיש את הגוף ... ותאמיני לי אפשר לוותר על שוקולדים ומתוקים אין דבר כזה לא יכולה!! (יש לא רוצה ...) מאחלת לך בהצלחה ומחזיקה לך אצבעות

קארין

 

[gaia20]

שירי../images/Emo23.gif../images/Emo25.gif

אני חייבת לציין שאני מאוד מסכימה עם רין המצב המאוד מתסכל הזה גורם לך להתנגד לגוף שלך ולהלחם בו,אל תלחמי בו, תזרמי עם המצב הזה, קבלי אותו כמו שהוא ותסתכלי על החצי כוס המלאה (שהיא כמובן רק עירוי ברזל ולא עירוי מהסוג האחר שכמה בנות קבלו ממנו בבוכטות) הברזל רק יחזק אותך ויגרום לך להרגיש יותר טוב את זוכרת הרי שהיה לך המוגלובין נמוך מזה...אחרי שהוא עלה, זוכרת שבאת לספר כאן כמה שאת מרגישה יותר טוב?

אין מה לעשות בובה, זה דבר שהוא כמובן רק לטובת הגוף שלך, דבר שחייבים לעשות.... קבלי מכאן חיבוק ענק

ואל תדאגי בקשר ללימודים...אני בטוחה שאת תצליחי בכל מקרה אני מציעה לך לגשת למורים שלך ולנסות למצוא אצלם קצת סמפטיה למצב, תסבירי להם מה קורה איתך ותבקשי התחשבות במצב, הארכות וכאלה... שיהיה יום נפלא

 

[ל3]

תודה בנות

כרגיל אתן מקסימות ומצליחות לעודד אותי. אתמול סתם נראה לי שעברתי איזה רגע משבר קטן עם כל העומס והבשורות ביחד אך היום אני קצת יותר מעודדת. מחר קבעתי תור לאישפוז יום להמשך הוונופר ומשם נראה הלאה. בנתיים אני מגיעה הביתה , נחה, וממשיכה ללמוד. אני בטוחה שאחרי המבחן באנטומיה ירד לי אבן גדולה מהלב למרות שאז נכנס לתקופת בחינות מטורפת ללא חופשים ללמוד אליהם- זה לא הולך להיות פקניק אך אם הרבה עברו את זה אז גם אני לא?

 

[ק א ר י נ י 1982]

תומכת בכל צעד שלך ../images/Emo140.gif

אל תשכחי באמת לתת לגוף מנוחה הוא זקוק לזה. בהצלחה מותק