• פותח הנושא Dizen
  • פורסם בתאריך

Dizen

New member
../images/Emo4.gif

134.5- ש"ח. זה המצב של החשבון שלי כרגע. אני שונאת לקחת כסף מההורים שלי. שונאת. וזה לא רק כי אני אוהבת להיות עצמאית, ולא רק כי אני לא רוצה להיות תלויה בהם, אלא בעיקר בגלל שבפעם הראשונה בחיים שלי - אין להם לתת
בהתחלה סיכמנו על 200 לחודש. "דמי כיס" שהם מזרימים לי לחשבון בהוראת קבע, כי אמא אומרת שאני ארגיש פחות רע אם הנתינה לא נעשית פיזית
ואז בוכטה של ימי הולדת, והופעות, ובתי קפה, ולאכול בחוץ עם החברים מהבסיס, ובגדים, ואילת. כי ברור שאני חייבת לראות את עברי לידר בפעם העשרים מליון, ברור שאני חייבת לסוע לחופשה ולשרוף כמו כלום 600 ש"ח...
ועכשיו הם נותנים לי עוד 500, ופשוט בא לי לבכות. [אין הרבה מה לעשות פה, סתם רציתי לפרוק.
]
 

De-Panther

New member
גם אני שונא לקחת...|זבנג|../images/Emo23.gif../images/Emo185.gif

כסף מההורים הכי שבעולם... בעיקר שונא לקחת כסף מאמא שלי... ואני מרגיש ממש רע עם זה שהילדים הקטנים מרשים לעצמם לבזבז כסף בצורה חופשית... אבל זו כבר טעות של ההורים שהם נותנים להם ככה מצד שני אני חושב שאני אחד האנשים היותר קמצנים שיש...
 
תזכרי, לפחות, שזה זמני...

את יותר קרובה היום לעצמאות כלכלית מאי-פעם... זה רק עד לאחרי הצבא...
 
מה את שונאת יותר?

את זה שהם נותנים לך גם כשאין להם מי יודע מה, או את זה שאת מבזבזת בלי חשבון? זה נורא קל להגיד "אני אוהבת להיות עצמאית" ואחר כך להתנהג בלי חשבון כשכל הזמן את בעצם יודעת שיש מישהו ברקע שיוכל להוציא אותך מהבוץ. תכלס, לא באמת התנהגת כאדם עצמאי שמכלכל את מעשיו וסומך רק על עצמו.
 

Dizen

New member
../images/Emo26.gif

לא כתבתי שאני שונאת שנותנים, כתבתי שאני שונאת לקחת. מן הסתם, ההודעה הזאת נכתבה מתוך איזשהו כעס על עצמי ומודעות לכך שהייתי לא בסדר, לא מתוך שנאה לנתינה של ההורים. בנוסף, לא אמרתי בשום מקום שהתנהגתי כבן אדם עצמאי. זה משום שאני לא בן אדם עצמאי, ולא התיימרתי להיות כזו. מלבד זאת,אני לא אוהבת את המשפט "להתנהג בלי חשבון כשכל הזמן את בעצם יודעת שיש מישהו ברקע שיוכל להוציא אותך מהבוץ". עם כל הכבוד, מתוך הודעה אחת את לא יודעת איך אני מתנהגת. ולמרות שאני ממש לא צריכה להצדיק את עצמי בפניך, אני יכולה להגיד לך שמדובר במעידה/טעות/פשע/איך-שלא-תרצי-לקרוא-לזה חד פעמית, ושאני ממש לא בן אדם ש"מתנהג בלי חשבון". בכל מקרה, תודה על התגובה
 
הו-הו!

מה נהיה? כמובן שאני לא מכירה אותך לפני ולפנים ויכולה רק להגיב נקודתית למה שכתבת! זה ברור כשמש. מה עוד ברור כשמש? שכשכועסים הדברים קצת יוצאים (בכתיבה לפחות) מפרופורציה. עכשיו הבהרה בשבילי: כשאת אומרת שאת 'שונאת לקחת'... מה זאת אומרת לקחת? בלי שיתנו?
 

Dizen

New member
../images/Emo122.gif

מה פתאום לקחת בלי שיתנו
הכוונה הייתה שאני שונאת את העובדה שאני צריכה לבקש.
 

noosh

New member
אוך, זין, מי כמוני מבינה אותך

אני לא לוקחת כסף מההורים שלי, אני אפילו לא נותנת להם לשלם לי על שיעורי מחול למרות שהם התעקשו וכן, זה בלתי אפשרי לעשות הכל מ-400 ש"ח בחודש. כמה שלא תתאמצי. העניין הוא, שזה גם מאלץ אותך להתחיל לבנות לעצמך סדרי עדיפויות - פתאום את צריכה להתחיל לוותר על דברים שאת לא רוצה ולא רגילה לוותר עליהם. אז אני לא יוצאת לאכול בחוץ עם חברים שלי מהצבא, גם כשאני יודעת שאני הכי אהנה בעולם ושזה מגבש מבחינה חברתית. ואני לא יצאתי עם חברות לבית קפה ביום שבת בערב, בהחלטה ספונטנית של הרגע, כי אין לי כסף. אז הן נסעו ואינ נשארתי בבית. ואני לא קונה דיסקים חצי שנה, ואף יותר, ולא קונה בגדים כמעט, ולא מפנקת את עצמי בדברים קטנים שבא לי עליהם. אפילו לא חומרי ציור או מחברות. נכון, זה לעשות הרבה ויתורים ופשרות ולהתקע בבית כשאת יודעת שאחרים נהנים. אבל זה גם ללמוד לנהל את החיים שלך ולהיות עצמאית ולותר. זה גם לדעת לקנות נכון ולא כל דבר שישר רואים, ולדעת לחסוך. זה ממש מבגר. השיטה שלי? אני לא מגהצת בכלל את האשראי שלי. בכלל. אף פעם. זה החוק הראשון. המקום היחיד שבו אני מגהצת אותו, זה בסטודיו כשאני קונה פעם בחודש כרטיסיה. אח"כ אני מקציבה לעצמי 200 ש"ח לחודש, שאני מוציאה בתחילת החודש מהכספומט, וזהו. זה הכסף שלי לאותו חודש. אם סבתא תיתן לי כסף - נחמד. אם לא, אני אסתדר עם זה. זה קשה, אך זה אפשרי. אם נשאר לי כסף מהחודש הקודם - מה טוב. אל תכעסי על עצמך שביזבזת, שנהנית. בחופשה נשרף כסף, ככה זה. שתינו שרפנו שם המון כסף, וזה היה שווה את זה, אני בטוחה שאת מרגישה שזה היה שווה את זה. לפעמים צריך לדעת להנות, גם אם זה עולה יותר. אם עושים את זה לעתים רחוקות, זה בסדר גמור. עכשיו תנסי להכנס למסגרת, תנסי לקבוע לעצמך גבולות וקוים אדומים, תנסי לחסוך קצת, ולעשות ויתורים. אם את רוצה, אני מוכנה לא-לצאת איתך בסופ"שים (כאילו, לצאת למקומות שלא ידרשו מאיתנו מינימום של 35 ש"ח), ואז יהיה כיף
אני ממש מתגעגעת לתקופות שחברים שלי ואני פשוט היינו נפגשים בבתים ולא יוצאים לכל מקום. בתי קפה זה עושק, אפשר להכין קפה מדהים בבית ולדבר.
 

noosh

New member
../images/Emo2.gif זה היה אמור להיות דיזן בכותרת

מה זה פה
 

noosh

New member
בטח ../images/Emo9.gif

למרות שסביר שזה לא יהיה אצלי, עם כל המשפחה שלי פה
אבל אלה כבר ה-Issues שלי
 

Dizen

New member
../images/Emo23.gif

התגובה ההגיונית הראשונה שראיתי פה. השיטה שלך, להוציא 200 בחודש ולהגיד "זה הכסף שלי לכל החודש" היא שיטה מצוינת, אבל היא לא מתאימה לי. זה פשוט לא ילך. העניין הוא, שעד עכשיו הסתדרתי מצוין עם התקציב שלי, בלי הרבה וויתורים בכלל. אני אולי לא הבן אדם הכי חסכן בעולם, אבל אני ממש לא בזבזנית. עד עכשיו, מצאתי את עצמי במעט מאד סיטואציות שבהן אני מרגישה שממש קשה לי לוותר או להתפשר. החופשה הזאת פשוט הפרה לי את האיזון, ובגלל זה אני "מאשימה" אותה. וכמובן שזה היה שווה את זה [
], אבל זה מה שהביא אותי למצב הנוכחי. זה, והעובדה שהתעקשתי לשלם על קצת יותר מדי דברים "גדולים" לבד...
ובלי שום קשר- אני מוכנה לא-לצאת איתך לאן שרק תרצי
ותודה
 

noosh

New member
אבל זה העניין

שיש דברים שמוציאים אותנו מאיזון מדי פעם, אז צריך לדעת איך להכנס חזרה למסלול היציב. החופשה הזאת הפרה את האיזון שלי. אז עכשיו אני מקזזת. את צריכה להבין שבלת"מים קורים, וגם דברים שהם כן מתוכננים, ושיש הוצאות ממש גדולות לפעמים. אז את אומרת לעצמך - אוקיי, הוצאתי המון? (אני לא אוהבת את המילה "בזבזתי", בזבוז זה כשבאמת זורקים כסף סתם) אז עכשיו אני אחזור לשגרה וארגיל את עצמי להוציא פחות. ואולי אפילו אשתדל להוציא פחות ממה שהוצאתי לפני החופשה. אני אדחה את הקניה הזאת והזאת שרציתי, גם אם ממש ממש רציתי, כי אין לי ברירה. תקבעי לעצמך, שחוץ מדברים "שוטפים", כמו לצאת בסופ"ש, את לא עושה קניות גדולות עד שהחשבון שלך מתייצב על X ש"ח. למשל, ספר או דיסק שממש רצית, או ללכת לאכול בחוץ. או שאולי עדיף לך לתכנן מראש אילו הוצאות את צופה לך לחודש הקרוב ("אני מרשה לעצמי פעם אחת לאכול בחוץ, לצאת כל סופ"ש, יש יומולדת לחברה שלי"), ואז תחשבי כמה בערך זה ייצא ותוסיפי עוד כך וכך לסכום הכולל, לדברים שהם לא צפויים. כל אחד צריך להתאים לעצמו את הדרך לנהל את החשבון שלו, כי זה נורא שונה מאדם לאדם, ולכל אחד יש צרכים שונים ואורח חיים שונה וצורת מחשבה שונה. מה שאני מנסה להגיד, זה שאם האיזון שלך הופר עכשיו ואת לא יודעת איך להתמודד עם זה, את חייבת להגדיר לעצמך גבולות. גם אם לפני כן לא היית ככה, אולי עכשיו את צריכה, לפחות לעת-עתה, עד שתתייצבי. מה שאני למדתי מאז שהתגייסתי ופתחתי חשבון, זה שלנהל את הכסף שלך זה לא דבר קל בכלל. והוא דורש המון פשרות והמון חישובים שלא ככיף לעשות, כי הכי כיף להיות ספונטניים. אבל זה באמת מלמד המון.
 

Dizen

New member
../images/Emo12.gif

עשיתי בדיוק את מה שאמרת. אתמול אחה"צ
 
למעלה