[MiriOrit]

../images/Emo4.gif

יש לי חברה נורא קרובה ומעופפת. (יותר ממני - שזה נדיר ביותר

) למשל אנחנו קובעות אחרי שהיא מסיימת לעבוד (היא עובדת בלילות ומסיימת לרוב בחצות) והיא שוכחת. או שאם היא עייפה היא שוכחת להודיע לי שהיא לא באה (למרות שאז כשאנחנו מדברות אנחנו שוקעות בשיחה לשעה ואפילו יותר) היום היא ביקשה ממני לעזור לה במשהו ואמרתי לה שזה בתנאי שכשהיא באה לעבודה היא תבוא להגיד לי שלום (היא יושבת בבניין אחר) כמובן שהיא הגיעה ולא נכנסה.. אז שלחתי לה מייל. היא התקשרה אלי ואמרה שאני מצחיקולה ולמה לא הזכרתי לה. אמרתי לה שנקברתי פה בעבודה ולא הייתה לי הזדמנות להתקשר.. אבל האמת שרציתי לבדוק אם היא תזכור (זה סה"כ היה שעה וחצי לפני שהיא הגיעה לעבודה) אז, מצד אחד - אני יודעת שהיא מעופפת ואפילו מאוד. אבל מצד שני אני נפגעת - אני לא מספיק חשובה בשביל שהיא לא תשכח

 

[יעל ניסן]

תלוי בך, האמת

כמו שכתבת את ההודעה אפשר להבין זאת כך: יש לי חברה עם מום, והמום הזה פוגע בי. ביום שתביני שבעיות הקשב או הזיכרון שלה הם לא איזה מדד לכמה את חשובה לה, יהיה לך יותר קל. היא הרי לא רק שוכחת אותך! קרוב לודאי שהיא שוכחת את כולם באותו אופן, ופיספסה כבר כמה דברים מאוד מאוד חשובים בחיים שלה... אם היא כאדם חשובה לך ואת רוצה להיות איתה, תצטרכי לקבל אותה כמות שהיא, עם המום, להפסיק להיעלב ממנו, ולקחת אחריות על קביעת המפגשים והתזכורות *כי את רוצה שהם יתקיימו והם חשובים לך*. זה הכל.

 

[De-Panther]

../images/Emo45.gifבתור אחד שיש לו../images/Emo23.gif../images/Emo185.gif

בעיה דומה זה דיי קשה שלא להבין את אותה חברה גם אני בדרך כלל מעופף ושכחן... לא יודע אם באותה רמה כמו אותה חברה אבל עדיין שוכח דברים קטנים... אם זה להתקשר לאנשים או לעבור באזור מסוים כדי להגיד שלום...

 

[MiriOrit]

טוב, אם לא הייתי כ"כ מתוסבכת

בענייני חברות אולי זה היה יותר פשוט...

 

[noosh]

יש לי חברה עם בעיה דומה

למשל, כבר למדתי שאם היא תגיד שהיא תתקשר יותר מאוחר, היא לא תתקשר. אז אני מתקשרת. פשוט למדתי להזכיר לה לעשות דברים, כי אחרת היא לא תזכור בחיים. אז נכון, זה לא כיף וזו הרגשה שאני מאלצת אותה, אבל זה לא ככה באמת, ועד כמה שזה לא כיף, לשנות אותה אינ לא יכולה.

 

[MiriOrit]

אבל אז אני מרגישה נודניקית

ונראה לי שזה יותר קשה לי..

 

[noosh]

הו, מכירה את ההרגשה, ממש

את צריכה לשכנע את עצמך שהיא חברה שלך ואת לא נודניקית. את יכולה אפילו לדבר איתה על זה, לשאול אותה אם זה בסדר שאת מזכירה לה דברים.

 

[MiriOrit]

דיברתי איתה על זה בעבר..

והיא אמרה שזה בסדר.. אבל לי זה קשה. זו חברה שהתחברנו נורא מהר ואנחנו מכירות אולי שלושה חודשים... אז אני עדיין לא יודעת מה מפריע ומה לא...אולי בגלל זה - זה כ"כ מפריע לי

 

[יעל ניסן]

אבל זה בדיוק

התהליך בו בוחרים חברים! את לומדת בתהליך הזה דבר או שניים על עצמך. למשל שאת לא מסוגלת שלא זוכרים אותך - גם אם זה לא אישי. אם את לא יכולה שתהייה לך חברה שכחנית, בסופו של דבר לא תהיה לך... אפילו אם היא מקסימה ונהדרת בשעות שאתן כן מצליחות להפגש.

 

[MiriOrit]

טוב, כנראה שאני לא יכולה..

החלטתי לנתק איתה את הקשר. לא מתוך כעס אלא מתוך הבנה שאני לא יכולה להתמודד עם זה. זה מושך אותי כל פעם לתהומות ודכאונות ורק עכשיו הצלחתי להחזיר את החיים שלי למסלול נורמלי.. טוב. להחזיר זה לא ממש המילה הנכונה אבל לא משנה. אני מקווה שאני אצליח להתמודד עם זה... כי אחרי שהחלטתי בפעם הראשונה כמובן שהיא התקשרה ושוב התנצלה. אבל באמת שאני לא יכולה להתמודד עם זה

למרות שאני מאוד אוהבת אותה...