[Efrat*]

../images/Emo4.gif

הבטחתי לעצמי שאהיה בעבור עצמי, הבטחתי להתרחק כדי לתפוס פרופורציה [ואולי גם פרופורציה], הבטחתי לעצמי להראות שזו אינה איזו אובססיה מוזרה, הבטחתי להביט ולא לגעת, להיות עם הלב ועם הלב בלבד. לאור זאת פרשתי מניהול הפורום [ונותרתי עם פורום אחר שיקר לליבי ודורש כרגע מעט פחות יחס ותגובות] ועדיין אני לא מצליחה למצוא את המרחק המתאים. קרובה מידי וצריכה להתרחק.. ופתאום לא רק האחיזה הבלתי נגמרת בישן, מקומות נוספים תפסו בליבי מקום, אנשים וירטואלים חדשים.. ובדיוק ההיפך ממה שקיוויתי שיקרה קורה. איך משתחררים מכבלי הרגש שכנראה מוצא מזור ופתח רק בדפים אנונימיים [פחות או יותר] שכאלה? מצטערת על ההתפרצות. ליל מנוחה

 

[Efrat*]

אופס

לתפוס פרספקטיבה [ואולי גם פרופורציה]*

 

[יעל ניסן]

אפשר

הבהרה על המשפט האחרון?

 

[Efrat*]

אפשר

אם הכוונה למשפט הזה: "איך משתחררים מכבלי הרגש שכנראה מוצא מזור ופתח רק בדפים אנונימיים [פחות או יותר] שכאלה?" אזי הכוונה היא שאני מוצאת את עצמי משחררת רגשות כמעט רק במדיה הזו ובלעדיה רוב הדברים נצברים בתוכי ומעיקים כי אני מתקשה לחשוף רגשות פנימיים בשיחה או בכתב (ביומן או משהו כזה). אולם, לאור אי אלו דברים בחיי כרגע החלטתי להתרחק מעט מהנט ואני מתקשה בכך, הכל נכנס לי עמוק מידי ללב, אנשים וירטואלים שהופכים פתאום לדמות חיה, והשיתוף נעשה עבורי מצרך יקר [אם כי לרוב הוא לא הדדי לאור ההסבר שנתתי]. אוי, אני לא בטוחה שהצלחתי להבהיר בדיוק. סתם קצת קשה לי להסתדר כאן בזמן האחרון. תודה יעל

 

[יעל ניסן]

נדמה לי

שהבנתי. אם היה צריך להגדיר את ה"בעייה" או ה"קושי" שהבאת - האם היית אומרת שמצד אחד את מרגישה צורך עז לבטא את רגשותייך, ומצד שני מצליחה לעשות זאת רק באנונימיות? האם כשאת אומרת שאת מתקשה להסתדר "כאן" זה בגלל שזה לא מספיק אנונימי?

 

[Efrat*]

אכן

ולשאלתך השניה - כן, כבר לא מספיק אנונימי (בכלל בעולם הפורומים של תפוז לא רק כאן בפורום תמיכת מנהלים) וגם מרגישה שאני בוגדת בהחלטותיי להתרחק, לעבד דברים באופן אחר [שטרם יודעת מהו]. ושוב, תודה נדמה לי שאני מסתבכת עם הניסיון להסביר את עצמי.

 

[יעל ניסן]

את לא חייבת

להסביר לאף אחד שומדבר. האם ניסית הבעה באמנות? משהו יותר גשמי וצורני ופחות מילים?

 

[Efrat*]

אמממ..

לא, אין לי ממש כשרון ציור או פיסול.. יודעת שלפעמים אין צורך בכשרון אלא ביצירתיות חופשית/רגשית ובכל זאת.. לרוב צורה כזו של הבעה פחות מדברת אליי מבחינה מעשית (אני כן נהנת להסתכל על עבודות של אחרים). התנסיתי בכתיבה של שירים שבהם רב הנסתר על הגלוי וגם ממעיטה במילים. לצערי גם כאן אבדה המוזה והיכולת

 

[יעל ניסן]

רציתי להגיד לך

שבשביל הבעה במדיום פלאסטי לא צריך כישרון. צריך איזו סקרנות לדרך, למה שיוצא ממך ולמה שאת "רואה" באופן מוחשי שקשור לרגשותייך. אם את שואלת אותי - את באמת צריכה להתרחק קצת מהמילים. את יודעת להשתמש בהן כהסוואה יותר מידי. מצד שני, אם לא תמצאי דרך אחרת להתבטא - זה מאוד יעיק עליך. אם מאוד מאוד קשה לך, לכי לכמה פגישות אצל מטפלת באמנות. לפחות לברר בינך לבין עצמך אם הדרך הזו טובה לך.

 

[Efrat*]

תודה על ההצעה

שבת שלום.