סיכום העקרון הראשון השבוע

[Anabel74]

../images/Emo40.gifסיכום העקרון הראשון השבוע

אז איך הלך לכם השבוע בתרגול העקרון "רק היום ארפה מהדאגה" ? אני יכולה לומר שבאופן אישי בכל פעם שהתחילה לה דאגה, זכרתי את העקרון וניסיתי לנהוג לפיו,זה גרם למודעות גבוהה יותר בנושא ולהקטנה של הזמן בו נתתי לעצמי להיות במצב של דאגה . בקיצור שווה לנסות ולהמשיך עם זה במקביל לתרגולי העקרונות האחרים -שבוע הבא העקרון השני..אפתח שרשור מיוחד עבורו בהקדם. ובנתיים אשמח לשמוע על חוויותכם בנושא!

 

[hadasimi]

אני לא בטוחה שזה אפשרי לא לדאוג כל

היום למרותצ שחוזרים ואומרים כל היום את המשפט אבל יש את האבן הכבדה הזאת בבטן שלא זזה.. אצלי זה יצר מצב קצב מוזר.. יש לי עוד יומים בגרות,אז איך אפשר שלא לדאוג?!

 

[Anabel74]

אי אפשר להתעלם מזה

ורק להגיד לעצמך שאת לא דואגת נקודה. אבל , יש דרכים אחרות. כמו למשל להבין את הסיבה ולמצא הסבר הגיוני למה אין בעצם טעם לדאוג. למשל לפני הבגרויות שלי היתי מנסה לעשות ככל האפשר במסגרת הזמן שהיה לי והייתי אומרת לעצמי שעשיתי מה שיכולה ואין טעם לדאוג כי זה היה רק מוסיף לחוסר ריכוז ומבזבז את הזמן בלמידה ובבחינה עצמה. במקצוע שהרגשתי שיודעת את החומר טוב היתי כל הזמן אומרת לעצמי שאני שולטת בחומר ושאין סיבה שלא אצליח. אפילו בבחינה עצמה אם הרגשתי שנתקעתי באחת השאלות הייתי עוזבת אותה, עוברת לאחרת וחוזרת אליה שוב בגישה של - הפעם אני אצליח! אני יודעת איך לפתור את זה ואין סיבה שעכשיו לא אעשה זאת .ואכן הצלחתי. המון דברים הם רק בראש שלנו. היתי גם לפעמים מתרכזת בזה שעוד מעט אהיה אחרי הבחינה.כל יום שהיתה לי בו בחינה הגעתי במחשבה שעוד כמה שעות אני יכולה למחוק עוד בחינה מהרשימה... ואגב דאגה זה לא מצב רגיל וטבעי שאמור "לשבת על הלב" באופן קבוע. תנסי קצת לשחרר. אולי תעשי לך איזו צעדה או אימון גופני כלשהו זה יכל גם לשחרר לחצים בין השאר. או אולי ללמוד עם עוד מישהו שיודע ושולט בחומר? שוב הכל תלוי במה הדאגות שלך מתרכזות... יש כמובן המון מחשבות שיכולות להביא דאגות אבל למה לא להתרכז במחשבות החיוביות יותר? למה לא לפחות לנסות? הבגרויות שלך נותנות לך הזדמנות מצויינת לתרגל את זה... בהצלחה!!!

 

[hadasimi]

תודה על התשובה!

את צודקת והגישה שלי בדר"כ היא חיובית אבל יש פחד שבדר"כ זה פחד חיובי.. כי זה מה שמושיב אותי ללמוד אבל מעל רמה מסויימת זה כבר משתק.. כי אני קוראת שוב ושוב ואוף .. שהסיוט יגמר תודה רבה על התשובה המושקעת..

 

[Anabel74]

אין בעד מה

יש אנשים שחייבים קצת את הלחץ הזה כדי באמת לשבת וללמוד. כל עוד זה לא משתק אלא רק טריגר להתחיל ללמוד זה לא נורא. רק תשתדלי לתת לעצמך קצת קרדיט ולא לתת ללחץ לשלוט בך ויהיה בסדר. תנסי אולי גם לתת לעצמך הפסקות קטנות מידי פעם , או לנשום עמוק ולהגיד לעצמך משהו חיובי (כמו - אני מספיקה ללמוד את הכל , אני זוכרת טוב את החומר, אני יודעת איך להתמודד עם זה בבחינה וכדומה). עוד מעט הבחינות יסתימו ויהיה לך חופש אמיתי! בהצלחה רבה מכל הלב!

 

[ofirush 14]

אחח..הפחד...

יש לי עבר איתו. למזלי אין לי איתו כל כך הווה. הטענות שהבאתן הן נכונות, למרות שאתה בא בגישה חיובית יש את האבן הזו בבטן. זה קרה לי במבחן במת'. אני לא מפחדת מכלום..רק ממבחנים במת'. ולא משנה כמה אני אגיד לעצמי שאני טובה (וזה בכלל לא משנה כמה אני שולטת בחומר) משהו בתוכי תמיד יפחד, וזה יגרום לי לא לעשות את המבחן טוב. וכן, הלחץ הזה באמת גרם לי לשבת וללמוד. כי בדרך כלל אני לא לומדת, כי אני לא צריכה. אני מוציאה את הציונים שלי גם לי ללמוד כל כך, רק חזרה על החומר. אבל מת' זה משהו שונה. ובקשר לשבוע הזה, למען האמת לא הייתי כל כך בבית ולגמרי פרח לי מהראש =/ אבל את העיקרון הבא (הנה הוא, שם למעלה בעמוד) אני אנסה להתמיד. ואני מניחה שקצת מאוחר להגיד בהצחלה בבגרות, כי הכל כבר מאחורייך, לא?

 

[Anabel74]

בעיה כשלא מאמינים בעצמנו

זה כח האמונה ושווה לנסות ולתרגל את זה. אם את יודעת שאת שולטת בחומר ,את פותרת תרגילים לפני המבחן והכל זורם לך אין סיבה שבעולם שזה לא יקרה גם במבחן. אם את צריכה לתרגל יותר תתרגלי אבל הלחץ הזה והפחד שמשתקים והורסים רק מעיקים עלייך ומקשים. תני לעצמך הזדמנות ונסי לגשת לזה מכיוון של "אני מסוגלת ואצליח". שווה ניסוי .

 

[ofirush 14]

כן, את צודקת.

אבל עדיין, למרות שאני התחלתי להתכונן משהו כמו שלושה שבועות לפני המבחן, וגמרתי מחברות שלמות עם תרגילים למבחן, ולמרות שאני שולטת בחומר, משהו קורה לי במחבנים. והמורה שלי למת' עוד טרחה להגיד לי שמי שיורד מהקבצה א'1 באחד מהמקצועות הבאים: לשון, אנגלית או מת', לא יוכל לעשות בגרויות. אני בטוחה שזה לא מה שהיא התכוונה אליו, אבל היא ממש הפחידה אותי. והפחד הזה גרם לי לחרדה מטורפת במבחן. ובכל מקרה, מאוחר מידי. אני אבוא בגישה חיובית (למרות שגם למבחן הקודם באתי) בשנה הבאה.