פניני אמא שלי

../images/Emo40.gif פניני אמא שלי

"למה הוא בלי תחתונים? " "כי ככה הוא רוצה" "זה לא טוב" "למה?" "כי הוא יכול לקבל מכה בפיפיון..."
(כאילו דה, עם תחתונים הוא לא יכול לקבל מכה?) בסדר היא אמא שלי, אבל אחרי שעתיים איתה ואחרי שעה של נשימות עמוקות (וחצי בקבוק רסקיו) לא הגיע זמן ללכת הבייתה?
 

Dimaya

New member
../images/Emo24.gifמבינה ומזדהה:

פניני חמותי: "בטח שהיא יפה. היא דומה לאבא". "העיניים הכחולות - זה כמו של אבא. לאמא שלה יש עיניים בצבע של ביצה" (יש לי עיניים ירוקות עם קצת חום). וכו', וכו', אבל לא אתפוס לך את הבמה. לפחות הרסקיו עוזר...
 
זאת הבעיה -

כולם כל הזמן כותבים איך הם מסתדרים או לא עם החמות שלהם. האמת? היא ממש לא מעניינת אותי... - היא לא אמא שלי ואני לא מצפה ממנה לכלום. אבל על אמא שלי יש לי כל כך הרבה - וכל פעם שאני שם אני חוזרת טעונה ועצבנית. (למרות זאת אין כמעט יום שאנחנו לא מדברות בטלפון - והילדים שלי מאוד קשורים אליה) יש לי גם "הרבה" על המשפחה שלי - על אחותי ועל אחי בכלל (הוא שוב לא מדבר עם הורי למרות שהם חיים באותו קיבוץ...) אין לי כוח לזה. נשבר לי מהמשפחה שלי לגמרי.... כותבת ההודעה היא אחרי כמה שעות עם הוריה בלי בנזוגה - בטח מחר היא כבר תרגיש אחרת...
 

rnati

New member
../images/Emo24.gif גמצלנו שלי מתישים יותר

ובגלל שהם שלי אני יודעת להתעלם מהם יותר טוב (אבל גם לוקחת ל
הרבה יותר)
 
זה קורה במשפחות הכי טובות

גם לי נשבר לפעמים מאבא שלי ומשני אחים ספציפים שמוציאים לי את כל הרוח מהמפרשים. אני למדתי פשוט לשמור מרחק מאנשים שלא עושים לי טוב, גם מהמשפחה הכי קרוה. לא לוקחת אחריות על מה שהם עושים. לא מתעצבנת- הם לא שווים את זה. לזכור שאני לא בחרתי אותם- וכל ההתנהלות שלהם זו הבעיה שלהם.
 

galiaS

New member
אפשר גם פנינה מאמא שלי?

בהריון הראשון שגיליתי שיש לי בת בבטן: "טוב, את יודעת שזה עוד יכול להשתנות בשלב הזה של ההריון". היא אשה חכמה. תהרגו אותי, לא יודעת מאיפה זה בא.
 

g a n i

New member
ושלי משוכנעת בתיאוריית הצרבת=שערות

כאילו, אקדמאית, אינטליגטית, אשת העולם. כאילו, מה?!
 

galiaS

New member
מה שמדהים אותי עם התיאוריה

הזאת היא שכל כך הרבה אנשים (חכמים ומשכילים ומה לא) משוכנעים שיש בה אמת.
 
ואמא שלי:

(אחרי שסיימתי להכין ארוחת ערב, לאמבט את אדר ולנקות את המטבח): "את צריכה עזרה?" איך? איך היא תמיד שואלת את זה בעיתוי המושלם?
 

daldan

New member
מוכר... כמה מוכר....

מטעמים פומביים אני לא נכנסת לדיון הזה
(אולי בפורום לא וירטואלי...)
 

מעיןבר

New member
../images/Emo24.gif

אצלינו אמא הגיע לבקר ביום שהילדה בדיוק התחילה לפתח מחלה ולא רצתה ללכת אליה. אז התחלנו עם ה"היא לא אוהבת אותי, היא בכלל לא מכירה אותי" - מה אני יכולה לומר על דבר כזה כשיש לי ילדה שמסרבת בכל תוקף ללכת לסבתא (ולצורך הענין גם לסבתא השניה אלצלה היא גדלה בבית מגיל 3 חודשים עד שנה וחצי).
 

חושחושה

New member
מטעמי כבוד הורי, אני לא מספרת על

ה"פנינים" שלה! שתהיה לי בריאה, טוב לי פה רחוקה מהם....
 
אז כמו שכתבתי בהודעה אתמול

מרגישה היום הרבה יותר טוב (נחשו מה הגיע היום בבוקר?) היא באמת כל כך בסדר - עוזרת איפו שהיא יכולה - הקטע הוא שהיא עוזרת איך שנוח לה ולנו זה לא תמיד הכי נוח. היא לא טיפוס כל כך אמהי שמחבק ומנשק - אבל היא נותנתן המון גם חומרי וגם "שיכלי" והכוונה היא לקחת ילדים למוזיאונים 0את הנכדים הגדולים יותר) להצגות לסרטים, מקריאה סיפורים (אמא שלי היא מנהלת הספריות בקיבוץ). אז גם צריך להגיד תודה על מה שהיא נותנת.
 

neta2

New member
אני לא רוצה בכלל להיכנס לפניני

אמא שלי
היא איומה ב"פנינים"והיא ככ מרגיזה אותי. בכלל, יכול להיות שאני בכלל לא אוהבת אותה
זה מצריך שרשור נפרד.
 

ו שתי

New member
אצלנו עיקר הפנינים באות

מאמא שלו. למשל אתמול. מספרת לה שהילדה כנראה עלתה חצי קילו. אצלנו זה כמעט סיבה למסיבה המונית. ממה עלתה? (בעיקום פרצוף טלפוני) את עוד מניקה? ויש לך עוד חלב? טהורה
 

Rplus1

New member
עזבי חמות. אנחנו נעשה לך מסיבה

ברכות חמות למשמינה
 
למעלה