ביקורת
אין לי כוח לקרוא כרגע, אני עסוקה בדיון מרגש ומעניין הרבה יותר עם דנדוש, אבל אגיב רק על הכותרת שלך כי זה חשוב:
הבנת הנקרא זה מתמצת בשתי מילים את הבעיה שלך. אתה לא מבין מטפורות, אתה נתפס לפירוש מילולי במקום לכוונה. זה נכון גם בפרשנות שלך לגבי מה שמתחולל בבית. זוכר שפעם אמרת לי: איזה משקפיים יש לך, אני רוצה כאלה? זה היה כשוונסה אמרה "תעזבו אותי תעזבו אותי" ואתה פירשת את זה כדרישה אמיתית להעיף ממנה את איתי שמציק לה, בעוד ההיפך הוא הנכון. לכן הוויכוחים איתך כל כך מייגעים, ואף פעם לא מגיעים לשום תכלית - הם עסוקים רק בסמנטיקה. דרך אגב, אני מתפלאת שעד עכשיו לא שמת לב שאימצתי לעצמי את השיטה שלך בתשובות שלי אליך. אולי ההודעה הזאת תפקח את עיניך. אני עונה לך מילולית, אני נתפסת למשפט אחד בהודעה שלך והופכת אותו. אז זה eye opener אחד, והנה עוד אחד: הבעייתיות הפרדוקסלית לא מסתכמת רק בצורת הכתיבה אלא גם בתוכן. אתה האדם
היחיד בפורום שלא סולד משי בגלל ההתנהגות הפסיכופטית* האכזרית שלו. ההתנהגות של שי אינה מקוממת אותך. מצד שני אתה כל הזמן מתקומם על הבעת השנאה של הגולשים בפורום כלפיו: הוא לא עשה לכם כלום, למה אתם שונאים כל כך? אתה מבין את הפרדוקס? מבין למה זה מעלה את הנרווים? חוץ מזה שקדושים מטיפים מטעם עצמם זה אף פעם לא משהו אהוב, ואני בטוחה שתסכים איתי. אתה יודע מה, תאר לך שהיה כאן בפורום עוד ביקורת אחד בדיוק כמוך. אלוהים איך שלא הייתם סובלים אחד את השני
*פסיכופט בלשון העם ולא בלשון הפסיכולוגים. מה שהפסיכולוגים היו קוראים "סוציופט".