קצת באיחור אבל הנה גם השבוע שלי
את ימים ראשון ושני הקדשתי בעיקר לסידורים, מיילים, סידורי בית והתחיבויות שחיכו לי עוד מהשבועים שלא תיפקדתי וכמובן לנסות להשתלט על התגובות שהבטחתי לחברי הפורום שחיכו בסבלנות יפה כ"כ להתאוששותי, לקדם בברכה ואם אפשר לעזור גם למצטרפים החדשים שלשמחתי הרבה היו לא מעט כאלה במהלך החודש וכן יירבו
ביום שלישי הופעתי בזכרון יעקב עם ההצגה: " מעשה בחמישה בלונים " במהלך ההצגה מועלים לבמה ילדים מהקהל כדי לחגוג איתנו את יום ההולדת של רותי, בדר"כ תמיד יש קופץ או קופצת על המציאה שבעקבותיו רוצים גם האחרים אבל הפעם עברתי ילד ילד באולם ותוך שירה הזמנתי אותם לעלות ו...כלום, אפס, זירו - לא מפתיע בהתחשב בזה ש70% אחוז מהם היו " עוברים " שבקושי ניראו בתוך הכיסאות כבר החלפתי מבטים נבוכים עם חברי שהיו על הבמה והתחלתי גם אני לחזור מהאולם לבמה כשלפתע שמעתי רחש קל, הסתובבתי לאחור ועדר של ילדים וילדות שאט לכיווני וביקש שאעלה אותו אחרי 2 דק' נשארו באולם ילדים בודדים והמון הורים מרוצים שהילד\ה על הבמה...אבל אתם יודעים מה זה להרים בידיים לבמה כמות כזו ילדים
ואח"כ גם להוריד אותם
שלא לדבר על המשחק תוך כדי עין פקוחה שמישהו לא יחליט לחזור למקום ולקפוץ לבד מהבמה, שלא יהיו קרובים מדי לזיקוק ולנרות שעל העוגה ושחלילה מישהו מהם לא ירמס תוך הרמת הכיסא של ילדת יום ההולדת
למזלנו הכל עבר בשלום אבל שניה אחרי שהילדים חזרו להורים ולמקומות ועמדנו לחזור להמשך ההצגה נשמע בוווווווום חזק ולא, זה לא היה בלון שהתפוצץ טרם זמנו ( כמו שקורה לא אחת... ) מנורה בפנס התאורה התנפצה ברעש כשהיא מעיפה זכוכיות לכל עברי הבמה איזה מזל שכבר לא היו שם הילדים - תודה לאל הרעש על הבמה היה חזק יותר מבאולם והבהלה שלנו כשזה קרה דווקא הצחיקה את הילדים וההורים וכמובן שגילגלנו כמה הערות על זה שגרמו לקהל להתגלגל מצחוק ביחד איתנו, בהמשך נאלצנו לחנוק את צחוקנו כי לאורך ההצגה עובדי הבמה עשו הכל אבל הכל על מנת להוציא אותנו מהריכוז ולהצחיק אותנו מצידי הבמה ואני מודה שמלבד חיוך קרוע מאוזן לאוזן שהיה מרוח על פני כולנו לאורך כל ההצגה ושיעולים כדי להחניק את הצחוק עמדנו בזה יפה ולמזלנו הקהל לא הבחין ואפילו נהנה מההצגה והיום המוזרים שעברו על כולנו על הבמה, מאחורי הקלעים ובחיינו האישיים. למחרת נסעתי עם הקוסם מארץ עוץ לישוב אפרתה הנקרא גם אפרת שבגוש עציון, כן בשטחים זו לא פעם ראשונה שאנחנו מופיעים שם אבל עבר זמן רב מאז התארחנו שם לאחרונה למרות תנאי האולם הקשים, זה אולם ספורט בלי כניסות, יציאות, קלעים ואחורי קלעים, על במה אין מה לדבר אז מופיעים על הפרקט כשהקהל יושב בטריבונות ממש כמו במשחק כדורסל, רחוק מאיתנו ומפוזר מצד לצד עכשיו תחשבו שיש קרוב ל500 צופים שיושבים שם, תוסיפו את זה שהאולם ישן, מיושן ובגלל שאנחנו מתלבשים מאחורי המסך האחורי שמשמש כתפאורה תוך ישיבה על ספסל או עדיף על הריצפה ובקושי מצליחים להתאפר במראה קטנה ובחושך למרות כל האמור לעיל ההצגה התנהלה בשקט מופתי, בצחוקים במקומות הנכונים והסתיימה בתשואות ובשבחים של הקהל וכשהם נהנים - אני מרוצה
גם נתתי מספר שיעורים פרטיים השבוע לחברה שהעלתה השבוע הצגת ילדים חדשה ורצתה יעוץ, הדרכה והכוונה ממני זו אומנם לא הצגה עם בובות אבל משלבת אביזרים, בדים, צעיפים, כובעים, כמה מסכות ומוסיקה. בין לבין אני מנסה להיות אוזן קשבת ואם צריך גם כתף תומכת לעדי שכפי שסיפרתי לכם בהריון ולמרות שאני לא האב הביולוגי ומאחר והיא תהיה אמא חד הורית, אני אמור לשמש אבא רוחני כך שמעבר לתמיכה בחברה טובה מאוד יש לי מחוייבות לדאוג גם לעובר שבבטן. נו מה לעשות? גם אני סוג של איילה