השאיפה שלי היא אושר שתלוי רק בעצמי
כמו שירקוש,גם אצלי נושא האהבה הוא מאוד רלבנטי לסוגיית האושר. לא בהכרח אהבה במובן הרומנטי שלה(למרות שכמובן גם שם),אלא אהבה באופן כללי,או שאולי נגיד תחושה שלמישהו בעולם אכפת ממך ורוצה
באמת להיות איתך.תמיד ראיתי את האושר שלי תלוי באהבה מצד אחרים. אין ספק שזה מתחיל להשתנות אצלי.אתמול,למשל,הייתי במסיבה,וכבר כתבתי פה על מה שהריקודים עושים לי,ואתמול לא היה שונה,ככה פשוט אני רוקד.אז אני באתי לשם לפגוש את החברה שהזמינו אותי,אבל חוץ מהשלום בהתחלה לא ממש דיברתי איתם.פשוט כל הזמן רקדתי... אמממ,היה צריך לראות כדי להבין,אולי להבה ראתה קצת את זה פעם,אבל באמת אני חושב שאני רוקד קצת "משוגע",אולי אפילו מתפרע,אולי "ילדותי" משהו וכדומה-כי כבר לא אכפת לי שאני רוקד מצחיק או שאני לא רוקד הכי טוב שבעולם או איך שאני נראה בכלל.זה מה שהמוזיקה והריקודים עשו לי. ולמה אני כותב את זה?כי אתמול חשבתי על זה שאין ספק שזה בא על חשבון דברים אחרים.לא ממש מתחבר לכל ה"סצינה" של המסיבות האלו.רוב האנשים שם באים כדי לשתות,להכיר(לא לפי איך שהם מתנהגים אבל שיהנו מהספק) ו... "אתם יודעים בשביל מה".אני בא פשוט בשביל לרקוד. אני כמובן שמח להכיר אנשים חדשים(וכמובן נשים לא נתכחש לזה),אבל זה לא הדבר העיקרי בשבילי עכשיו,אלא להנות,ל"הרגיש" את המוזיקה,להרגיש חופשי, משוחרר,שמח,ילדותי,מצחיק(אתמול זה היה בולט במיוחד),אנושי ועוד-או בקיצור חי את החיים שלי ולפעמים אפילו מאושר ממה שקורה איתי עכשיו,גם אתמול זה היה ככה. אז אתמול שוב עלתה בי המחשבה-למה אני צריך לתלות את האושר שלי באהבה מצד אחרים.אז אמרתי-תבוא אהבה,אז נקבל אותה ברצון ובשמחה רבים(!!),אבל גם אם לא אז יש גם אפשרויות שונות לממש את עצמך ולהרגיש מאושר. לדעתי,הצעד החשוב ביותר הוא למלא את החיים שלך בתוכן בעל משמעות.אצלי הריקודים והילדים "עושים" את זה,אבל בטוח שלכל אחד יש אותו דבר שלו ש"עושה" לו/לה את זה. אז מי אמר,כמו מילות השיר של שלומי שבת–"לכל אחד יש את האחת שלו"-שמדובר בכלל באישה?או ההפך,בגבר?אולי ה"אחת" שלי היא בכלל המוזיקה?או הריקודים?או העבודה עם ילדים?(שזה הכיוון כרגע ל"אחת" שלי...
).זה מצחיק,אבל אני מדבר ברצינות כי זאת שאיפה מאוד חזקה וחשובה בשבילי-להתפתח מבחינה פנימית ככה שתחושת האושר שלי לא תהיה תלויה באנשים אחרים,אלא בי,בדברים שאני עושה,בחיים שלי. אולי זה נשמע אנוכי,אולי זה גם כזה,אבל אולי עכשיו אני פשוט בתקופה האנוכית שלי,שאני חושב יותר על עצמי.עוד לא הגעתי ל"שם",אין ספק שיש לי לאן להתפתח,אבל גם אין ספק שאני עושה צעדים גדולים עכשיו לעבר אותו מקום של אושר שתלוי רק בי.זה יכול גם להראות כרצון לשלוט בחיים שלך, שבעייני המילה "שליטה" תמיד נתפסת כמשהו שלילי,אבל אצלי השליטה היא דווקא דרך איבוד השליטה.זה בטח לא ברור אבל תחשבו כמה אתם נהנים(אם זה לא "סטייה" פרטית ואישית שלי
) לאבד שליטה,לרקוד בסיבובים ולאבד תחושה של מקום וזמן וכדומה-אז לזה הכוונה. מצד שלישי,גם מה שתיארתי כאן הוא אושר שתלוי במשהו שאני עושה,אז אולי בעצם המטרה שלי צריכה להיות שהאושר לא יהיה תלוי בכלום מלבד זה שאני חי וקיים?האם זה בכלל אפשרי?אני מניח שכן,לאור סיפורים ששומעים על האנשים העניים שאין להם כלום במזרח אסיה או בדרום אמריקה או בכלל במה שמכונה "העולם השלישי" ובכל זאת מוצאים את האושר בחיים שלהם,אבל השאלה נוגעת לכאן,ולא לשם...כאן זה נראה לי קצת קשה להשגה,ולכן מה שאני שואף אליו הוא הדבר הטוב הבא לאחר מכן,לדעתי. אה,ואם זה לא היה ברור אז אתמול במסיבה הייתי מאושר,ללא קשר לזה שלא יצרתי קשרים מיוחדים או בכלל שבקושי דיברתי עם אנשים.דיברתי דרך הרגליים כנראה
...ואני פשוט אוהב את זה! או במילות אחד השירים שהיו אתמול ורקדתי אותו:
I'm so excited, I just can't hide it I'm about to lose control and I think I like it I'm so excited and I just can't hide it אמנם השיר מדבר על איבוד שליטה מאהבה,אבל כמו שאמרתי הכוונה לא לזה בהכרח,אלא לבנות לעצמך חיים מלאי תוכן,שמחה,אושר,מימוש עצמי ואופטימיות, ואותם הדרך הכי טובה להשיג היא להתחבר לדברים שמרגשים אותך,שאתה עושה בתשוקה וכדומה,ממש כפי שקורה בקשר של אהבה שמתפתח בין בני זוג.
הם מתבגרים וקשה איתם, אז לאחר השלב הזה. * החיים יהיו יותר מושלמים כשהבן זוג יצליח יותר ותהיה מכונית טובה יותר ובית גדול יותר ו..ו..כשנהיה בפנסיה נהיה מאושרים. חושבת שהאושר טמון לאורך הדרך, כל הזמן, טמון ברגעים ושניות שונות. הדרך זרועה בהם אך כשאין את "היכולת" לחוות אותם מפספסים את החיים באיזה שהוא מקום (הרבה לא?). ועוד, (לדעתי) מטילים את "חוסר האושר" גם כשלכאורה המטרה מתממשת, מכיון שהיא לא היתה האמת לאמיתה והסיבה ל"מרוץ" אלא כיסוי להרגשות פנימיות טובות חסרות. איך אתם מרגישים עם עצמכם? כונתי בשאלה מניחה, כמה או עד כמה אתם כנים עם עצמכם לגבי המטרות בחייכם? האם אתם מסוגלים לחוות אושר? או "רק אם.." דליה
