אשת השבוע
- פותח הנושא אפרת12
- פורסם בתאריך
אז ככה
אני מאד מאד אוהבת לנסוע לטייל, לראות מקומות חדשים, לשבת בעיר גדולה וזרה בבית קפה שעות ולהביט על האנשים העוברים ושבים, על ההתנהגויות שלהם, שפת הגוף שלהם, העיניים שלהם... אנחנו משתדלים לנסוע הרבה לחו"ל וגם לטייל בארץ. תחביבים - כיום אין לי ממש זמן לעצמי, ואני אומרת את זה לא בכיוון השלילי, אבל החצי כמעט ולא נמצא בבית, הוא עובד המון שעות וגם אני עובדת ואחה"צ אני עם הילדים שזה מבחינתי זמן האיכות הכי נפלא שיש ומודה שלעצמי אין לי הרבה זמן. אני מאד אוהבת לצאת ולבלות, אנחנו משתדלים לצאת הרבה, מסעדות, בתי קפה, הצגות (אם מדברים על דברים שאני אוהבת זאת דוגמא טובה, אני חולת הצגות) זה מה שאני נזכרת כרגע בטח יש עוד שאני עוד אזכר בהמשך.
אני מאד מאד אוהבת לנסוע לטייל, לראות מקומות חדשים, לשבת בעיר גדולה וזרה בבית קפה שעות ולהביט על האנשים העוברים ושבים, על ההתנהגויות שלהם, שפת הגוף שלהם, העיניים שלהם... אנחנו משתדלים לנסוע הרבה לחו"ל וגם לטייל בארץ. תחביבים - כיום אין לי ממש זמן לעצמי, ואני אומרת את זה לא בכיוון השלילי, אבל החצי כמעט ולא נמצא בבית, הוא עובד המון שעות וגם אני עובדת ואחה"צ אני עם הילדים שזה מבחינתי זמן האיכות הכי נפלא שיש ומודה שלעצמי אין לי הרבה זמן. אני מאד אוהבת לצאת ולבלות, אנחנו משתדלים לצאת הרבה, מסעדות, בתי קפה, הצגות (אם מדברים על דברים שאני אוהבת זאת דוגמא טובה, אני חולת הצגות) זה מה שאני נזכרת כרגע בטח יש עוד שאני עוד אזכר בהמשך.
התכונות החזקות שלי הם יושר וכנות
(לטוב ולרע...), אני בן אדם של שחור ולבן אין אצלי אמצע, אין גוונים, מי שאני אוהבת זה עד הסוף ומי שלא אז לא... אין לי המון חברים טובים, יש לי חברות שיש להם מליון חברות או חברים שהם מתראים פעם בשנה שנתיים לי יש חברים טובים ואני בקשר יומיומי כמעט עם כולם. כנראה בגלל שאני בת יחידה אז אני תמיד מוקפת בחברים שלי, תמיד איתם ובשבילם. למרות שאני יחידה אני לא מפונקת, יודעת ואוהבת לעבוד קשה, ובדרך כלל לא מתלוננת.
(לטוב ולרע...), אני בן אדם של שחור ולבן אין אצלי אמצע, אין גוונים, מי שאני אוהבת זה עד הסוף ומי שלא אז לא... אין לי המון חברים טובים, יש לי חברות שיש להם מליון חברות או חברים שהם מתראים פעם בשנה שנתיים לי יש חברים טובים ואני בקשר יומיומי כמעט עם כולם. כנראה בגלל שאני בת יחידה אז אני תמיד מוקפת בחברים שלי, תמיד איתם ובשבילם. למרות שאני יחידה אני לא מפונקת, יודעת ואוהבת לעבוד קשה, ובדרך כלל לא מתלוננת.
הי הי,
גם אני אכן מאם המושבות
, נראה לי שלפחות חצי מהחברה הצעירים, שאומרים שהם גרים בפ"ת מתרכזים לאם המושבות... בעלי זה סיפור ארוך... הפגישה הראשונה בינינו הייתה כשהייתי בת 16 והוא יצא עם החברה הכי טובה שלי. בהתלהבות של הצעירות היא הייתה חייבת להראות לי אותו ולכן לפני היציאה הם עברו דרך הבית שלי ואני במקרה ובדיוק ירדתי עם הכלבה לסיבוב וככה הכרנו (הוא למד איתי בתיכון שנתיים מעלי). בקיצור הכרנו. בינו לבין חברתי לא התפתח כלום אבל הוא נכנס לחברה שלנו. שנתיים היינו באותה חברה ולא קרה ביננו כלום, היינו ידידים. כשהתגייסתי שירתתי בקריה, הוא כבר היה קצין בקבע ורוב החברים שלי שירתו רחוק ונשארתי די לבד, ואז החלטנו לנסוע לפסטיבל ערד (שהיה בשיאו, ההופדעהשל דיוויד ברוזה במצדה - הראשונה, סוף הדרך) ומה שקרה בדרך לשם ובהופעה נרשם בספרי ההסטוריה..... דרך אגב עד היום אנחנו חברים של אותה חברה שדרכה בעצם הכרנו, היא כמובן נשואה עם ילדים גם... הטיפ שלי - ידידות לפני חברות, תמיד היינו חברים נורא טובים וכשהפכנו לזוג זה היה הכי טבעי בעולם והכיף הכי גדול בעולם. עד היום אנחנו חברים נורא טובים, מבלים ביחד המון, מסתודדים כמו ילדים קטנים, משתדלים לא לריב ואם כן לא ללכת לישון כועסים. פירוש הניק שלי - אין שום פירוש מיוחד, התחלתי לגלוש באינטרנט, די פחדתי מהתחום בהתחלה ולא רציתי שידעו איך קוראים לי, זה מה שעלה לי בראש, בלי סיבה. אחים/אחיות - אני בת יחידה ומאושרה...אם זה מעניין אני ארחיב על כך אח"כ
גם אני אכן מאם המושבות
אמא של עופרי וטל
New member
מעניין מאוד ../images/Emo68.gif
בתת יחידה מרצון הורים או מסיבה אחרת? איך ההרגשה? אני מתארת לעצמי שאם את ככה חיה אז זה מה שאת מכירה וזה בסדר? האם נידנדת להורים על הרצון לעוד אחים? האם זה השפיע על כמה ילדים את רוצה?
בתת יחידה מרצון הורים או מסיבה אחרת? איך ההרגשה? אני מתארת לעצמי שאם את ככה חיה אז זה מה שאת מכירה וזה בסדר? האם נידנדת להורים על הרצון לעוד אחים? האם זה השפיע על כמה ילדים את רוצה?
OK אז זה הסיפור
ההורים שלי התחתנו בגיל יחסית מאוחר לזמנים שלהם, הם היו בני 30 אחרי שלמדו באוניברסיטה, טיילו בחו"ל ועשו כיף... אמא שלי ילדה אותי בניתוח קיסרי שלפי התיאורים שלה לפני 31 שנים היה זוועה, ועד היום יש לה צלקת לאורך כל הבטן. לא מספיק הניתוח הקיסרי אז אבא שלי היה במלחמה (יום כיפור) ומהלידה נשאר לה זיכרון מאד קשה. היא החליטה שהיא לא מוכנה לעבור ניתוח כזה פעם נוספת, ההחלמה ממנו הייתה לה מאד קשה ולא הייתה לה הרבה עזרה בקיצור... ההחלטה נפלה על ילדה אחת. לפי התיאורים של ההורים שלי מהיום הראשון אהבתי את הרעיון של להיות בת יחידה, בחיים לא ביקשתי אחים או אחיות, תמיד היה לי את תחילף החברים והחברות מסביבי ועד היום אני לא בן אדם מאד משפחתי. בנוגע לשאלה האם זה השפיע על מס' הילדים שאני רוצה אז התשובה היא כן ולא. אחרי ששחר נולד רצינו רק ילד אחד, למרות שבעלי הוא אחד משלושה הוא אהב מאד את הקונספט של ילד אחד (אפילו יותר ממני). בכל מקרה ההחלטה נפלה על ילד אחד וכך היה עד לפני שנה וחצי, זה די מצחיק להגיד אבל יום בהיר אחד גילינו ששחר כבר ילד גדול, כמעט לא נמצא בבית וצריך אותנו מעט מאד ונורא בא לנו עוד תינוק, אחרי חודש כבר הייתי בהריון. כולם היו בהלם סביבנו כי כולם ידעו על כך שלנו יהיה רק ילד אחד. אז בסופו של דבר יש לנו שני ילדים מקסימים, אבל בהפרשים גדולים אחד מהשני (חמש שנים).
ההורים שלי התחתנו בגיל יחסית מאוחר לזמנים שלהם, הם היו בני 30 אחרי שלמדו באוניברסיטה, טיילו בחו"ל ועשו כיף... אמא שלי ילדה אותי בניתוח קיסרי שלפי התיאורים שלה לפני 31 שנים היה זוועה, ועד היום יש לה צלקת לאורך כל הבטן. לא מספיק הניתוח הקיסרי אז אבא שלי היה במלחמה (יום כיפור) ומהלידה נשאר לה זיכרון מאד קשה. היא החליטה שהיא לא מוכנה לעבור ניתוח כזה פעם נוספת, ההחלמה ממנו הייתה לה מאד קשה ולא הייתה לה הרבה עזרה בקיצור... ההחלטה נפלה על ילדה אחת. לפי התיאורים של ההורים שלי מהיום הראשון אהבתי את הרעיון של להיות בת יחידה, בחיים לא ביקשתי אחים או אחיות, תמיד היה לי את תחילף החברים והחברות מסביבי ועד היום אני לא בן אדם מאד משפחתי. בנוגע לשאלה האם זה השפיע על מס' הילדים שאני רוצה אז התשובה היא כן ולא. אחרי ששחר נולד רצינו רק ילד אחד, למרות שבעלי הוא אחד משלושה הוא אהב מאד את הקונספט של ילד אחד (אפילו יותר ממני). בכל מקרה ההחלטה נפלה על ילד אחד וכך היה עד לפני שנה וחצי, זה די מצחיק להגיד אבל יום בהיר אחד גילינו ששחר כבר ילד גדול, כמעט לא נמצא בבית וצריך אותנו מעט מאד ונורא בא לנו עוד תינוק, אחרי חודש כבר הייתי בהריון. כולם היו בהלם סביבנו כי כולם ידעו על כך שלנו יהיה רק ילד אחד. אז בסופו של דבר יש לנו שני ילדים מקסימים, אבל בהפרשים גדולים אחד מהשני (חמש שנים).
רוצה לשתף אותך...
אני בדיוק אחרי שיחת זכרנות מהלידה של יהלי, עם בעלי... ממש עכשיו דברנו על זה... אני עברתי קיסרי עם סיבוך של פגיעה בשלפוחית השתן, הייתי 10 ימים עם שני קטטרים + נקז מחלל הבטן. היה נורא... עמית גר איתי בבי"ח, לפחות היה לנו חדר פרטי והוא ישן על המיטה. ההתניידות שלי היתה ממש מוגבלת והייתי צריכה עזרה צמודה, חוץ מלנגב לי את @#$^ הוא עשה הכל! עזר לי להחליף פדים, החזיק לי את הצינורות בזמן המקלחת, בקיצור חוויה ממש לא נעימה, שמאוד קרבה ביננו אגב... עכשיו הוא נזכר שוב ברגעים האלה שהוא לא ידע מה קרה איתי, אחרי שיצא עם יהלי מחדר הניתוח ושמע רק שקוראים לאורולוג. רק אחרי שעה וחצי יצא אליו ואל הוריי מנהל המחלקה והסביר להם מה קרה. הוא אומר שהשעה וחצי האלה של חוסר הוודאות נראו לו נצח, ושאחרי שהוא פגש אותי בהתאוששות ולא הבנתי למה הוא כל כך נסער ושאלתי אותו "אבל מה קרה"??? הוא יצא החוצה והתפרק בבכי... ועכשיו אמר לי שאין לו מושג איך הוא עובר את כל הסיפור הזה עוד פעם... (יש לי סיכויים גבוהים, בגלל מבנה פיזיולוגי שזה יקרה שוב) אני משקשקת מהעניין אבל ברור לי שיהיה לנו עוד ילד, אם זה יקרה שוב, כנראה שזה יסתכם בשני ילדים וזהו, למרות שתמיד חלמתי על 3. אנחנו שתי בנות בבית ולדעתי זה מעט... תודה שהגעת עד הלום... סתם התחשק לי לספר!
אני בדיוק אחרי שיחת זכרנות מהלידה של יהלי, עם בעלי... ממש עכשיו דברנו על זה... אני עברתי קיסרי עם סיבוך של פגיעה בשלפוחית השתן, הייתי 10 ימים עם שני קטטרים + נקז מחלל הבטן. היה נורא... עמית גר איתי בבי"ח, לפחות היה לנו חדר פרטי והוא ישן על המיטה. ההתניידות שלי היתה ממש מוגבלת והייתי צריכה עזרה צמודה, חוץ מלנגב לי את @#$^ הוא עשה הכל! עזר לי להחליף פדים, החזיק לי את הצינורות בזמן המקלחת, בקיצור חוויה ממש לא נעימה, שמאוד קרבה ביננו אגב... עכשיו הוא נזכר שוב ברגעים האלה שהוא לא ידע מה קרה איתי, אחרי שיצא עם יהלי מחדר הניתוח ושמע רק שקוראים לאורולוג. רק אחרי שעה וחצי יצא אליו ואל הוריי מנהל המחלקה והסביר להם מה קרה. הוא אומר שהשעה וחצי האלה של חוסר הוודאות נראו לו נצח, ושאחרי שהוא פגש אותי בהתאוששות ולא הבנתי למה הוא כל כך נסער ושאלתי אותו "אבל מה קרה"??? הוא יצא החוצה והתפרק בבכי... ועכשיו אמר לי שאין לו מושג איך הוא עובר את כל הסיפור הזה עוד פעם... (יש לי סיכויים גבוהים, בגלל מבנה פיזיולוגי שזה יקרה שוב) אני משקשקת מהעניין אבל ברור לי שיהיה לנו עוד ילד, אם זה יקרה שוב, כנראה שזה יסתכם בשני ילדים וזהו, למרות שתמיד חלמתי על 3. אנחנו שתי בנות בבית ולדעתי זה מעט... תודה שהגעת עד הלום... סתם התחשק לי לספר!
הקשר עם ההורים שלי נפלא
אנחנו חברים מאד טובים, מדברים כמה פעמים ביום. היום הם גם מטפלים במירב אז הם אצלי בבית כל יום כמעט כל היום והם סבא וסבתא מדהימים, משקיעים בנכדים שלהם את כל חייהם. עכשיו חזרנו מטיול משותף בן שבועיים בחו"ל, ואנחנו נוסעים המון יחד (דרך אגב גם ההורים של החצי). ברור שמוטלת עלי אחריות כלפיהם אני האהבה היא כ"כ גדולה ש"מוטלת" היא לא המילה הנכונה, אני כאן בשבליהם בדיוק כמו שהם בשבילנו ותמיד יש לנו על מי לסמוך.
אנחנו חברים מאד טובים, מדברים כמה פעמים ביום. היום הם גם מטפלים במירב אז הם אצלי בבית כל יום כמעט כל היום והם סבא וסבתא מדהימים, משקיעים בנכדים שלהם את כל חייהם. עכשיו חזרנו מטיול משותף בן שבועיים בחו"ל, ואנחנו נוסעים המון יחד (דרך אגב גם ההורים של החצי). ברור שמוטלת עלי אחריות כלפיהם אני האהבה היא כ"כ גדולה ש"מוטלת" היא לא המילה הנכונה, אני כאן בשבליהם בדיוק כמו שהם בשבילנו ותמיד יש לנו על מי לסמוך.
גם אני ממשיכה לשאול
איך שחר קיבל את מירב? אני גם בת יחידה אין לי נסיון אישי איך לבנות קשר בין אחים\אחיות. אז איך את מתכוונת לגרום להם להיות גם חברים ולא רק אחים? איך את מנטרלת קינאה אם יש? את מתכננת עוד ילדים, או שאת לא מתכננת כלום, אם תרצי עוד תינוק בעוד כמה שנים פשוט תעשי וזהו? ותודה על התשובות שלך, מאוד מעניין לקרוא
איך שחר קיבל את מירב? אני גם בת יחידה אין לי נסיון אישי איך לבנות קשר בין אחים\אחיות. אז איך את מתכוונת לגרום להם להיות גם חברים ולא רק אחים? איך את מנטרלת קינאה אם יש? את מתכננת עוד ילדים, או שאת לא מתכננת כלום, אם תרצי עוד תינוק בעוד כמה שנים פשוט תעשי וזהו? ותודה על התשובות שלך, מאוד מעניין לקרוא
שחר קיבל את מירב מדהים הוא
כ"כ אוהב את האחות שלו. כמובן שכשבישרנו לו שיש בבטן בת הוא התאכזב בשניה הראשונה אבל לקחנו את המיטב מהמידע ואמרנו לו שעדיין אין לו מתחרים, יש לנו בן אחד ובת אחת, כל אחד הוא יחיד ומיוחד וככה הוא קיבל את זה. יש ביניהם קשר מדהים, מירב כ"כ אוהבת אותו ונרגעת מיד כשהיא רואה אותו. שחר מצידו משחק איתה שעות, שוכב איתה על האוניברסיטה ושעות מספר לה סיפורים מראה לה חיות וקורא לה בשמות, הוא מטפל בה נפלא, נותן לה לשתות, מנקה כשהיא פולטת, רואה איתה טלוויזיה. ברור לי שבשנים הראשונות הם לא יהיו ממש חברים כי עדיין יש ביניהם הפרש של 5 שנים, אבל גם די ברור לי שאני ארצה שבגילאים מבוגרים יותר אני ארצה שיהיה ביניהם קשר של אהבה אבל לא מחוייבות רק בגלל שהם אחים, אלא קשר שבא מרצון ממצב שבו כיף לאחד להיות עם השני. כרגע אין ביניהם קנאה הם מקבלים אחד את השני בטבעיות כאילו היו מאז ומעולם, אבל לכל אחד יש את זמן האמא/אבא לבד כמו גם ביחד. בנוגע לתינוק נוסף - כרגע ממש לא נראה לי, אני מסתפקת בשני היצורים המדהימים שכבר יש לי (וחוץ מזה עוד לא סיפרתי שיש לנו נסיך נוסף בבית העונה לשם סטיץ שהוא פקינג קטן ומתוק) אבל האמת שאני כבר לא מתחייבת...
כ"כ אוהב את האחות שלו. כמובן שכשבישרנו לו שיש בבטן בת הוא התאכזב בשניה הראשונה אבל לקחנו את המיטב מהמידע ואמרנו לו שעדיין אין לו מתחרים, יש לנו בן אחד ובת אחת, כל אחד הוא יחיד ומיוחד וככה הוא קיבל את זה. יש ביניהם קשר מדהים, מירב כ"כ אוהבת אותו ונרגעת מיד כשהיא רואה אותו. שחר מצידו משחק איתה שעות, שוכב איתה על האוניברסיטה ושעות מספר לה סיפורים מראה לה חיות וקורא לה בשמות, הוא מטפל בה נפלא, נותן לה לשתות, מנקה כשהיא פולטת, רואה איתה טלוויזיה. ברור לי שבשנים הראשונות הם לא יהיו ממש חברים כי עדיין יש ביניהם הפרש של 5 שנים, אבל גם די ברור לי שאני ארצה שבגילאים מבוגרים יותר אני ארצה שיהיה ביניהם קשר של אהבה אבל לא מחוייבות רק בגלל שהם אחים, אלא קשר שבא מרצון ממצב שבו כיף לאחד להיות עם השני. כרגע אין ביניהם קנאה הם מקבלים אחד את השני בטבעיות כאילו היו מאז ומעולם, אבל לכל אחד יש את זמן האמא/אבא לבד כמו גם ביחד. בנוגע לתינוק נוסף - כרגע ממש לא נראה לי, אני מסתפקת בשני היצורים המדהימים שכבר יש לי (וחוץ מזה עוד לא סיפרתי שיש לנו נסיך נוסף בבית העונה לשם סטיץ שהוא פקינג קטן ומתוק) אבל האמת שאני כבר לא מתחייבת...
המקום האהוב עלי בחו"ל - זאת שאלה
נורא מורכבת בשבילי כי אני מאד אוהבת לנסוע לחו"ל ומשתדלת לנסוע הרבה. אם השאלה היא על עיר גדולה אז אהבתי הגולה היא פאריז (ובאופן מפתיע גם של בעלי...), אנחנו חולי פאריז. דבר מטורף? בסה"כ אני ילדה טובה ולא עושה דברים מוטרפים, פעם הייתי קצת יותר פריקית, ילדת הפינגויין, הייתי עם קארה שחור פחם וצמה בלונדינית ודי הרבה חורים באוזנים, או רעיון שהיום נשמע לי מטורף הוא שכיומים שלושה אחרי החתימה על הסכם אוסלו נסענו בעלי ואני ועוד זוג חברים לטיול במזרח ירושלים, בעיר העתיקה, בשוק ובכנסיית הקבר, נכנסנו לשתות קפה אצל חברינו הערבים במזרח העיר ושוחחנו איתם ארוכות, היום זה נראה לי טירוף אמיתי (למרות שגם אז הגברים היו עם נשקים במצב הכנס...). סרט אהוב - אין הרבה גם אם אני רואה סרטים אני שוכחת אחרי יומיים בערך,בסה"כ אני אוהבת סרטי מתח וקומדיות מתוקות. בכללית תמיד שנאתי ללכת לקולנוע, רק לאחרונה כשגיליתי את הסינמה סיטי התחלנו ללכת יותר, שם אני מאד נהנית, אבל הכי אני אוהבת לראות סרטים בבית. ספר - לצערי אני ממש לא מוצאת את הזמן לאחרונה לקרוא, האחרון שבאמת נהנתי ממנו היה צופן דה וינצי (דרך אגב למי שראה את הספר הייתי עכשיו במילנו ורצנו לראות את הציור של הסעודה האחרונה). מוזיקה - ישראלית ישנה ועכשווית, משנים אני מאד מאד אוהבת את שלמה ארצי ועד היום אנחנו מקפידים ללכת לפחות פעם בשנה להופעה שלו, משינה, תיסלם - הלהקות הישנות אבל גם זמרים חדשים ועכשוויים אני אוהבת (בקיצור גלגל"צ)
נורא מורכבת בשבילי כי אני מאד אוהבת לנסוע לחו"ל ומשתדלת לנסוע הרבה. אם השאלה היא על עיר גדולה אז אהבתי הגולה היא פאריז (ובאופן מפתיע גם של בעלי...), אנחנו חולי פאריז. דבר מטורף? בסה"כ אני ילדה טובה ולא עושה דברים מוטרפים, פעם הייתי קצת יותר פריקית, ילדת הפינגויין, הייתי עם קארה שחור פחם וצמה בלונדינית ודי הרבה חורים באוזנים, או רעיון שהיום נשמע לי מטורף הוא שכיומים שלושה אחרי החתימה על הסכם אוסלו נסענו בעלי ואני ועוד זוג חברים לטיול במזרח ירושלים, בעיר העתיקה, בשוק ובכנסיית הקבר, נכנסנו לשתות קפה אצל חברינו הערבים במזרח העיר ושוחחנו איתם ארוכות, היום זה נראה לי טירוף אמיתי (למרות שגם אז הגברים היו עם נשקים במצב הכנס...). סרט אהוב - אין הרבה גם אם אני רואה סרטים אני שוכחת אחרי יומיים בערך,בסה"כ אני אוהבת סרטי מתח וקומדיות מתוקות. בכללית תמיד שנאתי ללכת לקולנוע, רק לאחרונה כשגיליתי את הסינמה סיטי התחלנו ללכת יותר, שם אני מאד נהנית, אבל הכי אני אוהבת לראות סרטים בבית. ספר - לצערי אני ממש לא מוצאת את הזמן לאחרונה לקרוא, האחרון שבאמת נהנתי ממנו היה צופן דה וינצי (דרך אגב למי שראה את הספר הייתי עכשיו במילנו ורצנו לראות את הציור של הסעודה האחרונה). מוזיקה - ישראלית ישנה ועכשווית, משנים אני מאד מאד אוהבת את שלמה ארצי ועד היום אנחנו מקפידים ללכת לפחות פעם בשנה להופעה שלו, משינה, תיסלם - הלהקות הישנות אבל גם זמרים חדשים ועכשוויים אני אוהבת (בקיצור גלגל"צ)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.