בחרנו לבד? או בחרו אותנו מראש?

[GMjoy]

../images/Emo41.gifבחרנו לבד? או בחרו אותנו מראש?

אני מעלה את השירשור הזה עקב כתבה שקראתי היום ב"ידיעות אחרונות". אני כבר זמן-מה חושב על העניין הזה, והוא מעלה בי השראה מעניינת, למרות שאני עדיין לא הגעתי לעומק הנושא. יצא לי היום "במקרה" למצוא עיתון שבחר בי לקרוא אותו ! הכתבה הייתה על הזמרת המאוד מפורסמת-מדונה ! בסוף הכתבה היה קטע מאוד מעניין, שהעצים בי את הרצון לכתוב את השירשור היום. הבחור שראיין את מדונה, הגיע איתה לעניין הבחירה שלנו בחיים האלה. מדונה תלמידת קבלה כבר כ-12 שנה. ומה שהיא אמרה בראיון היה "הסוד" ממקורות הקבלה =] מה שאהבתי זה את השאלה שהיא אמרה למראיין: "אתה באמת לחושב שהכל מקריות בחיים?". "באופן תת-מודע אנחנו בוחרים ומושכים אלינו את האנשים, הנסיבות, הילדים שנולדים" וכו'... והיה את העניין שהדברים בעצמם בוחרים אותנו ! נתקעתי פה פעור פה-מנסה לחשוב מה זאת אומרת?! מה, גם דברים בוחרים בנו? עולים לי שתי אפשרויות: 1) אנחנו מושכים אלינו, בתת-מודע, את הדברים עפ"י המחשבה. 2) הדברים שאנו בוחרים באים מרצון הנשמה שלנו - שכבר תיאמה עוד מלפני לידתנו את הבחירות והדרך הזו? זה גורם לי לחשוב, שאנחנו בעצם יכולים להיות הכי רגועים בעולם, כי הבחירות שלנו נעשו תרם ידענו עליהם. זה כמו העולמות המקבילים שמספרים עליהם - שמתקיימות בהם האפשרויות ...ולא רק גירסה אחת שאותה אנחנו חיים. OK אז מה ניתן לדעתכם להבין מהדברים האלה? פגישה "מקרית" מחר עם אדם מסויים או רעיון חדש שיבוא לי, או עוד אין ספור דברים שמתקבלים בשינוי מסויים - זו הבחירה שהנשמה שלנו כבר יודעת מהרגע הזה? יוצא שגם המחשבות השליליות והנסיבות הלא נעימות לפעמים -נגרמים מסוג של רעיון מלמעלה, ולא תמיד קשורים בנו? אני אשמח שתביאו רעיונות שלכם לשירשור הזה. אני בטוח שיש בינינו אנשים דיי מנוסים שעברו את המסעות האלה. ערב טוב, גיא.

 

[ע ו פ ר ה]

גיא, תודה על הרעיונות הנפלאים האלה

קראתי וחשבתי על "הרשות נתונה". זה החזיר אותי אחורה ללפני 4 שנים. ישבנו שלוש חברות ופתחנו בקלפים. אחת החברות עמדה לטוס למחרת עם בעלה בטרקטורון מרחף (באקי). היא ביקשה שנפתח קלפים לראות איך תהיה הטיסה. ראיתי הרבה כעס ושאלתי אותה מדוע היא טסה. החברה השניה גם אמרה דברים ברוח הזו. למה את בוחרת לטוס? למחרת בבוקר בצעידת בוקר פגשתי אותה וביקשתי שלא תטוס, אך היא היתה נעולה על הטיסה הזו. זמן קצר אחרי שהמריאו היתה תאונה. החברה שלי נשרפה והיתה מספר ימים בין חיים ומוות. עד היום היא עוברת ניתוחים. היא אמנם צמחה רוחנית ועושה דרך מדהימה בטיפולים שהיא מטפלת ובשיעורים ובהרצאות שהיא נותנת, אבל זה עבר דרך הרבה כאב. האופן שבו אני יכולתי להתמודד עם האירוע, הוא להבין שזו היתה בחירה של הנשמה שלה והיא לא יכלה לשנות אותה. האם זה עונה לך על השאלות שלך? באהבה עופרה

 

[GMjoy]

בכייף עופרה../images/Emo140.gif

נושאים כאלה חשובים לידע שלנו - שלי ושל השאר התלמידים =] לגבי האירוע שסיפרת עליו - אני זוכר שכתבת לי עליו במסר באיזשהו הקשר להודעה שלי... אז עוד לא הייתי ברמה שאני היום, והיום הרבה יותר ברור לי להיכנס למקומות אחרים ושונים. אז בעצם הנשמה שלה עשתה בחירה הרבה לפני שהיא עלתה על הטיסה - וזה גם מה שראיתן בקלפים - יום לפני ! זה כבר משהו... זאת אומרת, שיש בחיים בחירות/ מעשים שאנחנו באים לעשות - וכבר נקבעו מראש - ללא כל "סיבה" אפילו (ואני מתכוון מהצד של המחשבות שלנו). אם אני אבחן את ההקשרים והדרכים מהעבר, אז אני אגלה המון "מקרים" ואירועים שונים - אפילו לא נעימים בינהם. אז אני יכול לצאת מנקודת הנחה שאלה לא דברים שבהכרח אני בחרתי? אולי הם בחרו אותי כדי להביא אותי ליום הזה, בצורה הזאת? שאלה יותר ספציפית - רצון הנשמה שלנו "דוחף" אותנו במסלולו?, או שמחשבות נקבעו מראש גם לגבי אותה המחשבה? דוגמא: זוג הורים רצו שיוולדו להם תאומים, אז אפשר להחשיב את הרצון שלהם כמשהו שבחר אותם לרצות זאת מראש? או שלפי מחשבתם - הבחירה נעשתה כבקשה ליקום?

 

[עוז86]

כדאי לך לקרוא ספר

שנקרא "מסע הנשמות" שמתאר את החיים בין הגלגולים. זה ספר שכתב דוקטור לפסיכולוגיה שעסק בהיפנוזה. היא תיעד עשרות היפנוזות שעשה לאנשים ובהם הגיע לתקופה שבין הגלגולים. אז שמה מתואר שכל נשמה בוחרת מראש את האירועים והנסיבות שייעצבו את חייה. היא בוחרת לאיזה גוף להיוולד, לאיזה הורים, באיזו ארץ וכו'.. יש גם תאוריה שאומרת שהנשמה שלך בוחרת את הנסיבות שיצרו בעתיד אפשרות לגדילה רוחנית או להתנסות מסוימת שהנפש בוחרת. אך האפשרות הזאת יכולה להתממש רק אם אתה (ה"אני" שלך) יהיה קשוב לנפש. היה איזה רב אחד ששייך לקבלה, לא זוכר איך קוראים לו..הוא נשאל האם יש לאדם זכות בחירה. והרב אמר שלא. לאדם אין יכולת בחירה. ואני אישית לא מסכים עם זה. זו תפישה דתית מיושנת שמאמינה בגורל. זו תפישה שגורמת לך להיות קורבן ולא לקחת אחריות לחייך. אתה אומר: "זה הגורל שלי ואין מה לעשות". אצלי זה מוביל לתחושת חוסר טעם ולפעמים אפילו לרצון למות. כי אם אין לי שליטה על שום דבר, ואני לא יכול לשנות שום דבר אז למה בעצם לחיות... ברמה העמוקה ביותר, אני מאמין שאתה בוחר את הדברים. אתה בוחר הכל. דברים באים אליך, אך הם באים משום שאתה בחרת בהם. ברמה מדועת או ברמה לא מודעת. רוב הבחירות באמת לא מודעות ולכן זה נראה כאילו בחרו בך.. אבל אין כמו המילים של "שיחות עם אלוהים". זה הספר שאני הכי אוהב. זה הספר שיש בו הכל. פשוט הכל. למה לי לדבר אם הכל כבר כתוב: "אלוהים הוא המשקיף, לא הבורא. לא אכפת לו מה אתה עושה ואין לו העדפות. הוא לא מחליט לאיזה תפילה כן להיענות ולאיזה תפילה לא. אתה הבורא, בעזרת הכוח שאלוהים העניק לך. אלוהים יכול להביא לך מרפא, לעזור לך להרגיש בטוח שוב. הוא יגיד לך מה מסוכן ומה לא. אבל לך יש בחירה חופשית. מחלה וחולניות הן ניגוד של בריאות ושל חוסן. אלה באים לכלל ביטוי במציאות שלכם על פי הוראותכם. אינך יכול להיות חולה בלי לגרום לעצמך להיות חולה במישור מסוים, ואתה יכול להחלים בן רגע, אם רק תחליט להחלים. אכזבות אישיות עמוקות הן תגובות נבחרות, ופורענויות חובקות עולם הן תוצאה של תודעה חובקת עולם. לא בכוח רצוני מתהווים האירועים, אני רק צופה בכם, צופה באופן פעולת כוח הרצון שלכם. ואינני עושה דבר כדי למנוע אותם, משום שלעשות זאת פירושו לסכל את רצונכם. ודבר זה ימנע מכם את ההתנסות באלוהים, שהיא התנסות שאני ואתם בחרנו יחד."

 

[GMjoy]

תודה עוז =]

אהבתי את הציטוט מהספר "שיחות עם אלוהים". אז מה שיש לנו פה, זה את "מסע הנשמות" והכתוב בו על בחירת הנשמה באופן שידוע לה מראש מה יקרה לנו בהמשך... 2) יש לנו את הספר "שיחות עם אלוהים" שבעצם אומר לך, שאתה בעל בחירה עצמאית ותת-מודעת - שקובעת את הלך הדברים בחייך. עוז, אתה אומר שאתה לא מאמין בתיאוריה של הרב (מה שמו..), אבל פה יש נקודה שאני חושב עליה, וזה: אם הכל תלוי בבחירה שלנו בלבד, איך יוצא שבכל זאת אנחנו תלויים בכוחות גדולים מאיתנו ולא תמיד מגשימים רצון מסויים. אם הדברים קורים כך, כדי שאנחנו לא ניפגע, אז גם פה זה לא הכי נכון. יש מלא מלא דברים שליליים שאנחנו חווים או מקבלים בדרך מסויימת - דך לימודית, אך כואבת גם. אני מתקשה להבין, כי יש פה כמה עניינים שונים בכל אחד, ומי גילה את הנכון מהם?? את הנושא הזה אפשר לסכם באופן חלקי בלבד, ועדיין הוא יהיה לא ברור עד הסוף. 1) אנחנו בעלי בחירה, אך עדיין לא מגשימים דברים מסויימים מכוחות שיודעים יותר טוב - ומזה אנחנו למדים שלא הכל בא בבחירה שמתגשמת בסוף. 2) הנשמה יודעת מלחתחילה את כל המפה ולאן היא מובילה אותנו בכל רגע, ואנחנו רק צופים בהלך הדברים (כאילו מהצד).

 

[GMjoy]

ועכשיו כשיצא לי קצת לחשוב על זה

אני רוצה להגיד ככה: אנחנו יכולים בקלות לבדוק ולראות, שלא תמיד רצון= הגשמה. אנחנו באמת לא מגשימים הכל - אפילו משהו מאוד רצוי לנו (כן כן לדעתנו בלבד), וזה מביא אותך להבנה כזו: אתה הולך במסלול אמונה/לימוד שאתה בחרת בו, אבל עד כמה אתה בחרת בו?? "אתמול" אפילו לא הכרתי בעקרון אחד מאלה, והיום הובלתי לחקור את העניין עד עומקו ! מאז הילדות ילדים מגלים יעוד שלהם בעתיד: להיות שחקן, זמר, עורך דין, אסטרונאוט, בנאי, תכנאי וכו'... מאיפה כל אלו באים אליו לתודעה? מאיפה זה בא? זה בא מאיזהו קול/רצון פנימי שדוחפים אותך לרצות את זה ! משהו בך מתעורר בכל שנייה, ואומר לך עוד ועוד..אתה קולט את זה, ובא לתפוס אותו...! זה נותן לי אפשרות לחשוב, שאנחנו עוברים את התהליכים הנכונים (שהנשמה רוצה) ומתקדמים צעד צעד לכל אירוע, ומשם מממשים את הרצון הזה ! שליחות - לא סתם קוראים לאנשים "שליחים", כי זה דימוי בתחפושת ! הפירוש דומה לשליח המגשים את רצון נשמתו. - זה כמו בסרט הבדיוני שליחות קטלנית - על רובוט מהעולם הלא נודע, שבא במשימה להציל נער שבעתיד אמור להיות אדם חשוב לאנושות ! שליחות - זה להיות בעל בחירות, אבל הם באות לידי ביטוי במשימה שנשתלה בנשמתנו, והיא הLEADER האמיתי !

 

[רולילולי]

גיא היקר שאלה לי אליך ../images/Emo201.gif

בהמשך העמוד הזה מופיעה שאלה ששאלתי בקשר לאפשרות זכיה בלוטו/טוטו. אז ככה: לאור הדברים שנאמרו כאן אני בעצם מסיקה שזה יופי שאני רוצה לזכות אבל זה לאו דווקא מה שיקרה במציאות כי יכול להיות שהיקום/אלוהים או מה שלא תקרא לזה חושב שאני לא צריכה את הכסף הזה. ות'אמת אני כבר מבולבלת מכל העניין הזה כי בסרט של הסוד אף אחד לא מדבר שם על שום מגבלה הם בפירוש אומרים שם שכל מה שנרצה אבל כל מה שנרצה נוכל לקבל ואילו גם באתר הזה וגם באתר השני שייש של הסוד טוענים שלא תמיד מקבלים כל מה שרוצים (כמו בשיר של הרולינג סטונס you can't allways get what you want). אז אני חושבת שיש כאן סתירה גדולה ולי אישית היא לא ברורה. בהנחה שאתה חי במזיגה מושלמת עם היקום, אתה מודה לו, טוב לך אתה נותן ועוזר לאחרים ואתה מאמין שמגיע לך יותר אז אתה כן מקבל או לא???...

 

[GMjoy]

רולילולי היקרה

אני קראתי את הפוסט על הלוטו. אני חושב שלא הגבתי לו, מאחר ואני לא חושב על כסף בכלל...הוא לא מעניין אותי... את צודקת בדברייך, ואני בעצמי לפעמים מתבלגן במחשבות, כי בסרט אמרו ככה. בספר אמרו ככה. שם אמרו ככה, ושם אמרו ככה. אני חי את האמת שאני לימדתי את עצמי להאמין בה, ומשם אני פועל. אני כמובן אוהב לגלות עוד דברים, שאולי בעצם דברים מובילים אותי לשאול אותם. אני אגיד לך עיקרון חשוב, בלי קשר למה שאמרו שם ושם ושם ושם..חחח תחנכי את עצמך להיות חיובית בכל מצב. להרגיש טוב עם עצמך כמו שאת ! תלמדי את עצמך לקבל הכל כמסר מלמעלה, ולראות לאן זה יכול לקדם אותך. תבקשי שפע, בריאות, אהבה, אושר, הצלחה ושמחה ! כסף מחליף כלכך הרבה ידיים, והוא לא נאמן לך אף פעם. הוא בא והולך.. זה טוב שיש כסף, וטוב שאת יכולה להשתמש בו לצרכים שלך, אבל לעולם שלא יהיה בעדיפות ראשונה בחייך. לגבי, "לא תמיד תשיגו מה שאתם רוצים" - באמת לא יודע. אני בעצמי חוקר את זה, ושואל ושואל...

 

[רולילולי]

הבהרה קטנה...../images/Emo66.gif

יקירי,רציתי לי לומר לך שקודם כל חשוב לי שילדיי ובעלי יהיו בריאים, מאושרים ושמחים שיהיה לנו שלום בית ושיהיה כבוד ואהבה, שלוה, שמחה, הצלחה וכסף זה בסוף הרשימה. ואכן כך התנהלו תמיד חיי חשבתי שיותר חשוב כל הדברים הללו וכסף לא יכול לקנות אותם וכסף לא ייתן לי כלום ועד היום אני אכן חושבת כך רק שאני מחנכת את ילדיי בבית ובעלי עובד כמו חמור, קם כל יום בחמש וחוזר בחמש, עובד עבודה פיזית קשה ומרוויח פרוטות ונוכחתי לדעת שבשביל לחנך את הילדים בבית צריך כסף. לא בא לי שבעלי יעבוד כל כך קשה ב-20 שנים הבאות, כואב לי לראות אותו ככה וגם ככה הכסף לא מספיק לנו (נעזרנו באיזה עמותה שעוזרת לך לצאת מהמינוס וללמוד לחיות עם מה שיש) והם אמרו לנו שאין לנו ממה להצטמצם שאנחנו חיים מהיד לפה ושאני צריכה לשים את הילדים במסגרות ולצאת לעבוד. כך שאני מרגישה תקועה וכן פעם ראשונה בחיי שאני אומרת שאני רוצה כסף והרבה. אני רוצה להיות מסודרת כל החיים ולהמשיך לגדל את ילדיי בדרך שבא בחרתי, לסדר את המשפחות שלנו ולעזור לאנשים אחרים. כך שבעצם מה שרציתי להגיד זה שאני הבנאדם האחרון שחושב שכסף זה ה-דבר ושכסף עושה אותך מאושר אבל וואלה מאז גיליתי את הסוד אכן אני עובדת על זה (ואני חושבת על זכייה כי אני לא רוצה לעבוד אני רוצה שיהיה לי זמן להיות עם הילדים כמו שצריך וזה עבודה קשה לכשעצמה ואני לא רוצה שבעלי ימשיך לקרוע ת'תחת). בכל מקרה שתדע לך שאתה אחלה בחור ומאחלת לך "שתמצא את דרכך בכל דרך שתלך".. (שלום חנוך - בגלגול הזה).

, נורית

 

[עוז86]

בוא נעזוב רגע את התאוריות

אתה יכול להביא דוגמה מהחיים שלך, שהשאלות האלה הן משפיעות עליך? איך באים לידי ביטוי השאלות האלה בחיים שלך?

 

[בקבוקונים]

רציתי לכתוב

משהו דומה, אבל הציטוט מהספר אומר הכל, וכמו שאמרתי באיזה ראיון שנתתי פעם, כששאלו אותי שאלה על אלוהים: -נמצא בכל אחד מאיתנו. אלוהים זה אני/את/ה, אני/את/ה זה אלוהים. יש דרך קבועה מראש באיזה שהוא אופן, השאלה היא מה תעשה לאורך השביל. הכלי אצלך בידיים, השאלה מה תעשה בו. לדוגמא- יש גישה בסוציולוגיה, או ביולוגיה, אני לא בטוחה, שאומרת שבכל קבוצה/חברה -יש קווים כללים מבחינת "חלוקת התפקידים" בתוך הקבוצה -המצחיקן, המנהיג, המרדן, ה'חנון', השקט. לרוב (לרוב, לא תמיד) אפשר לראות את תכונות האופי האלו כבר בגיל ינקות. יש לך את הכלי מלידה, הבחירה היא איך להשתמש בו. ה'חנון' יכול להיות גאון כלכלי, או פושע מתוחכם במיוחד למשל. -אותו כלי, שימוש שונה.

 

[רותי 11]

GMjoy יקירי ../images/Emo140.gif

אני מקווה שהבנתי אותך נכון. ראשית אנחנו יוצרים את הכל ולא משנה איפה ואיך נתחיל בזה שהנשמה עצמה בוחרת את המסלול העיקרי שלה מראש, זה מתחיל במין שנולדים אליו, תאריך הלידה, כמובן היסוד (אש אוויר מים אדמה) השם שלנו, הלאום ההורים הילדים חברים והרשימה היא ארוכה הכל נבחר וגם הכל פתוח אין דבר כזה מקריות, הכל מסונכרן, כשאנחנו יורדים לכאן אנחנו בעצם לא זוכרים כלום ממה שבחרנו מראש למעט כמובן העובדות שאיתם נולדנו. הננשמה בוחרת במספר לא קטן של פוטנציאלים כדי לממש את אותו מסלול שהיא בחרה מראש הרבה פעמים הדרך לא ממש חשובה אלה התוצאה, למרות שהתהליך ללמוד חשוב מאוד ועליו אנחנו לא יכולים בדרך כלל לדלג, אנחנו יכולים לבחור במספר דרכים ללמוד אבל לא לוותר על התהליך עצמו. נכון שיש לנו את חופש הבחירה המלא אבל אנחנו צריכים להבין שבהתאם לכך מגיעות התוצאות אם נבחר בשלילי אנחנו בהחלט ממגנטים אלינו התנסויות שליליות וכדומה... אנחנו בהחלט יכולים לבוא לעולם רגועים כי תמיד יש לנו על מי לסמוך תמיד יש מי שמכוון אותנו תומך בנו ועוזר לנו בדרך שלנו, אנחנו אל לבד בעולם הזה, את הדרמות בחיים שלנו אנחנו היוצרים הבלעדיים שלהם ולא הנשמה עצמה, נכון שחלק ממה שאנחנו באים לעשות כאן זה ללמוד או לתקן אבל כמו שציינתי אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או הקלה הכל תלוי בנו אם אנחנו מחוברים לנשמה ולאיטואיציה שלנו אז הדברים יהיו קלים יותר ואם נתעקש ללכת נגד האינטואיציה אנחנו רק נסבך לעצמנו את החיים, אם ניכנס למצב של קורבנות ונגיד שאלוהים או לא יודעת מי אחראי למצב הקשה או הקל שלנו לא לקחנו אחריות על החיים שלנו ובעצם אנחנו לא למדים כלום אנחנו רק נשקע יותק ויותר ובבוא הזמן גם נסבול יותר, כי אדם שהוא קורבני אוטומטית בלי לשים לב הוא מזמן לו מצבים דרמתיים לחיים שלו. מקווה שלא הארכתי יותר מדי ושמה שכתבתי היה מובן ומובהר

 

[GMjoy]

בהחלט הכל מובן =]

למרות שיש לנו חופש בחירה, אנחנו לא מתנסים וחווים את כל החלומות שלנו - וזה נוגד בעצם את כוח המשיכה. ואם זה קורה בגלל שזה שומר עלינו, אז לעיתים תקופות יותר אנחנו חווים כאלה תקופות נוראיות וקשות, נסיבות לא נעימות וכו'... עדיף כבר לחוות משהו לא נעים במישור הרצוי, וללמוד ממנו להמשך הדרך, ולא לחוות דברים קשים אחרים - שלא בהכרח אנחנו זימנו במודע. קראתי פעם על מישהו, שהיו לו חלומות גדולים, והוא פעל למען ההצלחה שלו בהם. הוא השקיע מזמנו, מחייו, נעוריו, עבד, למד - בסוף מכל הרצון הגדול הזה, הוא נשאר בלי כלום, ואז !! רק כשהוא כבר נשבר מהכל - הדברים הגיעו במטר גשם ונפלו לידיו - רק שהוא כבר לא היה צריך אותם. עצוב.

 

[רותי 11]

זה ממש לא נוגד את כוח המשיכה

כי כמו שציינתי אולי הבחירות נעשות מראש ולא כולן אולי העיקריות בלבד, כל מה שקורה איתנו תלוי במחשבה ובתדר שאנחנו משדרים. אם נחשוש ממשהו זה מיד יתמגנט אלינו, נכון אולי אני לא אתחתן עם מישהו שלא נהיה לי חוזה אתו למרות שזה יכול לקרותאם אני אלך נגד החוזה הנשמתי, אבל בהחלט הדברים נתונים לבחירתנו בלבד. הסיפור שהבאת לא עצוב הוא מאוד מסביר את המרדף שלנו אחרי דברים מסויימים שאנחנו לא עוצרים ולא מניחים לבריאה לעזור לנו, הוא התעקש לעשות את זה בדרך מסויימת, וכאשר הוא הרפה זה הגיע, לכן עלינו הרכבה פעמים להרפות מהדברים ולסמוך על הבריאה שתהיה מספיק חכמה לתמוך בנו ולעזור לנו, להיות קשוב לסימנים שנשלחים אלינו, ואם אנחנו מסרבים לראות את אותם סימנים כמו שציינתי אנחנו משלמים את המחיר