אין להשוות ביננו לבינם...
עצם החלפת המילה ערבי ביהודי לא מעידה על אותה משמעות של המשפט מאחר וההקשר שונה, ההקשר הוא הכל, הוא שנותן למשפט משמעות, המילה ערבי בהקשר של ישראל והמציאות שלה והמילה יהודי בהקשר האוסטרי שלה מקנים לכל משפט משמעות פרטית ושונה משלו, היא יכולה להיות גזענית והיא יכולה גם לא להיות גזענית, ולא, זה לא משנה מה אזרח ערבי "מרגיש", אזרח ערבי מרגיש כפי שהוא עצמו בוחר להרגיש, ללא קשר למה שביבי אמר. איך אמור להרגיש אזרח ערבי? הוא בדרך כלל נותן ויתן לזה משמעויות גזעניות, כמו שהוא יתן לכל דבר כמעט, לציונות, לדגל, למערכת החינוך, להמנון, להטבות לחיילים משוחררים וכו', הוא יתן להכל משמעות גזענית, למה? כי הוא יודע שזו נקודת תורפה נוראית אצלינו, כעם שעבר את השואה וכאשר מאשימים אותו בגזענות הואר ישר עובר למצב התגוננות נוראית, עושה פעולות הפכות מההגיון הישר, רק שחס וחלילה לא יאשימו אותו בגזענות כי גזענות ישר מוביל לקונוטציה נאצית והנאצים ידוע מה הם עשו עשו ליהודים... מדוע אין להשוות: - היהודים אינם ומעולם לא היו מיעוט לאומי באף מדינה בעולם, להיפך הם רק ביקשו להטמע בחברה ואת מנהגיהם הדתיים השאירו לבית ולבית הכנסת. - היהודים הם חלק מהתרבות המערבית, התרבות המערבית וערכיה מתבססים על ערכים יהודים ונוצריים במקור (היום התרבות המערבית בסוג של גסיסה כי היא כבר לא עומדת על שום ערך, ככה זה נראה), ככה שהיהודים לא ינסו ליצור איזושהי אלטרנטיבה תרבותית או לחתור תחת ההגמוניה התרבותית שהיתה קיימת. - היהודים מבחינה מספרית היו תמיד זניחים יחסית. לעומת זאת: (כן אני יודע שאני מכליל, אני מתייחס להנהגה, למי שפועל, מי שאקטיבי ולא לאיזה "רוב דומם", אם הוא רוב בכלל שבדממתו ושטיקתו בעצם מסכים ההנגתו שאותה הוא זה שבחר). - ערביי ישראל הם פלשתינים, הם כן מיעוט לאומי, הם כן מבקשים לשנות את הסטטוס קוו באמצעים כאלה או אחרים, הם כן מבקשים לשנות את צביון המדינה וחוקיה, הם קוראים לזה "מדינת כל אזרחיה/לאומיה" בפועל זה מדינת פלשתין ב'. - ערביי ישראל, למרות שהם חילונים יחסית וחשופים למערב יותר מחלק מאחיהם במדינות ערב אחרות עדיין שואפים לאלטרנטיבה תרבותית, הם כן שואפים לציביון תרבותי אחר שלא יכול לחיות לצד התרבות ההגמונית כאן, היא רק יכולה להחליף אותה. - ערביי ישראל לא זניחים מספרית, הם מעל 20% מאוכלוסיה ואחוז היהודים הולך ויורד משנה לשנה, למרות שבשנות ה90' עלו מעל מיליון עולים מברה"מ לשעבר, למרות שיש ירידה בשנים האחרונות בילודה של ערביי ישראל. צריך לזכור: מי שלוקח את זה לכיוון גזעני במקרה הטוב טועה, במקרה הרע הוא סתם דמגוג, זה חיובי לא כי הם "רעים" ואנחנו "טובים", לא כי אנחנו "עליונים" והם "נחותים", לא כי הם "טמאים" או משהו זה בכלל לא הכיוון ובכלל לא העיניין זה חיובי כי יש כאן באיזור, בין הים לירדן ובישראל של קווי 67' מאבק בין שני לאומים, בין שני עמים, זו הסיבה, מאחר וזה עוזר לשמר את הרוב היהודי. הרי מה הופך את מדינת ישראל למדינה יהודית?, החלטת האו"ם? לא, חוקי המדינה? לא, הם הרי מבוססים על משהו, ה"זכות הדתית וההיסטורית שלנו"? לא, זה בטח לא מספיק, עם זה מקסימום ניתן לנגב את הישבן, רוב יהודי מוצק, לא זכויות, לא החלטות אום, לא דת, לא היסטוריה, לא חוקי מדינה, הכל מתחיל ונגמר ברוב יהודי מוצק, אם הוא לא קיים שום דבר לא קיים ואפשר להתחיל לארוז, בטח ובטח בדמוקרטיה שבה הרוב הוא שקובע. זה בכלל לא רלוונטי מה אזרח ערבי היה מרגיש או מה יהודי היה מרגיש באוסטריה, איך מישהו בוחר להרגיש היא לא שיקול. לקיצוצים בקצבאות הילדים היו הרבה משמעויות טובות, חברתיות, כלכליות ולאומיות, חברתיות-כלכליות בגלל שמגזרים חלשים (ערבים בדואים וחרדים) כלכלית ונתמכי קצבאות עושים פחות ילדים וכך יש פחות ילדים עניים, יש פחות עוני, לאומית מהבחינה שהדמוגרפיה, שהיא גם ככה נגדינו (אי אפשר לשנות מציאות של 50-60 שנה בכמה שנים בודדות, עברנו כבר את נקודת האל חזור) איטית יותר, יש לנו יותר זמן לחשוב וליישם תוכנית שתבטיח את הרוב היהודי כאן.
