יווו 02
אני אוהבת שקשה לי, אני ממש פורחת בלחץ, בפעילות (למרות שאני בעייתית מבחינת זמנים), אבל כל הנשק כבר נמאס עליי לחלוטין (למעשה, הוא נמאס עליי פחות מחצי שעה אחרי שקיבלתי אותו). זה עונש, הוא פשוט כבד, ולא נוח, וכל הבדיקות האלו 50 פעם ביממה סתם מעצבנות במיוחד בהתחשב שזאת הפעם האחרונה בחיים שלי שאני אחזיק נשק. המטווחים היו לנו ביום רביעי, והאמת נהניתי כי היה לנו יחסית קשה פיזית, המון פעילות גופנית, המון סחיבות והפעלת שרירים (כמה שזה חסר לי
) אבל היריות נמאסו עליי גם כן מהר. אני לא מספיקה לצאת מקובץ יריות אחד וכבר קוראים לי לבא. אגב אני קלעית די מוכשרת
בפעמיים האחרונות הנשק נדפק לי והתחיל להיתקע אחרי כל ירייה. מסכן המפקד, השתגע ממני. כל שנייה קראתי לו. בנוגע לאוכל, הוא פשוט נראה מגעיל. אתמול מישהי מצאה אצלה זבוב מת בצלחת. וכמות המצות שאכלתי בשבוע האחרון לא אכלתי כל חיי. ואני שונאת מצות. ושערות באוכל...בעעע המפקדים אצלנו בסדר, המפקדת שלי מותק אמיתית, קשוחה אבל רואים כמה שאיכפת לה מאיתנו. יום שלישי היה יום פשוט נוראי, יום שהכל בו הולך הפוך. כל היום צעקו עליי והענישו אותי והעירו לי והשיא היה שהמפקדת שלי אמרה לי שהיא ממש התאכזבה ממני. וזה בכלל פגע בי. בסוף היום עשיתי את מה שחשבתי שאין סיכוי שיקרה: בכיתי. התקשרתי לאמא שלי כמה דקות לפני שהלכתי לישון וברגע ששמעתי את הקול שלה נשברתי. אבל לא נורא, זאת הייתה פריקה של רגשות, הייתי צריכה להוציא את כל הלחץ והעצבים של היום מהמערכת. שאר הימים כבר היו בסדר גמור. יש אצלנו מפקד אחד, אני קוראת לו שובי דובי. הוא כזה לא מקפיד, וממש נחמד. נרא לי אנחנו אחד מהמחזורים הראשונים שלו. הוא היה צריך להעניש אותי פעם אחת (איחרתי) אז הוא אמר לי "שמונה ועוד שמונה" במין קול של "למה את מכריחה אותי לעשות את זה? אני כל כך לא רוצה" חחח. מפקדת אחרת פשוט ביצ'ית. וכולן אצלנו נורא מתלהבות ממנה. לדעתי הן מושפעות מהיופי שלה. "היא כזאת חמודה ומתוקה ובלה בלה בלה" ואני שואלת את עצמי: אתן לא רואות איך היא נטפלת לכל שטות? איך היא קשוחה ללא צורך? צועקת סתם על אנשים? ויש עוד אחת ממש קשוחה אבל לדעתי היא בסדר גמור, סתם לא אוהבים אותה. איזו מגילה פיייי
יש עוד הרבה מה לספר, במיוחד על החזרה הבייתה, ועל הבנות, אבל נרחם עליכם לבינתיים חחח סוף שבוע מקסים לכולכן!