../images/Emo41.gif דיון בנושא הצורך בחטיבה/תיכון
הייתי מעוניין להתחיל קצת דיונים בפורום, ובשביל דיון ראשון, ברצוני לעלות נושא שמציק לי בתור מישהו שסיים תיכון. למערכת החינוך שלנו היום לא חסרות בעיות, כולנו יודעים איפה ישראל נמצאת ביחס לשאר העולם, בתחום החינוך. אבל מה שבאמת מפריע לי אישית, זה למה אנחנו צריכים חטיבה/תיכון ? ואני אסביר את עצמי. עד כיתה ו', כולנו לומדים דברים בסיסיים לחיים, כמו חשבון והנדסה, עברית, לשון, ספרות, היסטוריה ועוד, כך שאת היסודי אני לא פוסל. וכך מגיעים לכיתה ז' בחטיבה. עכשיו אני בוחר שלא לעסוק במקצועות שלומדים בחטיבה/תיכון, אלא בנושא הצורך בהם. תלמידים חורשים בכיתה ז',ח',ט' בשביל להיכנס לתיכון, אך במציאות, ממוצע 70 וקצת מספיק כדי להיכנס לתיכון בלי צורך אפילו בכיתת מב"ר [אבל אולי זה השתנה, אז תקנו אותי אם אני טועה]. ומשם כל ההשגים שלך בחטיבה נעלמים, רק בשביל הצורך של כניסה לתיכון. ועכשיו מתחיל החלק האמיתי, התיכון. אני לא אכחיש שהרבה מהחומר הלימודי הנלמד בתיכון, חשוב להשכלה, למרות שמקצועות חשובים כמו כלכלת בית [לימוד על איך לאזן את התקציב שלכם ולא להגיע למינוס בחשבון וכו'] לא מלמדים. במציאות רובנו אם לא כולנו, שוכחים את רוב החומר אחרי תיכון [אולי בגלל צורת הלמידה, אולי בגלל הנושאים, אבל זה כבר לדיון אחר], וכמו כן, בשביל מקום עבודה, או אוניברסיטה, היידע שלכם בנושאים השונים לא נדרש, רק הציונים קובעים. אז מה באמת חשוב בתיכון ? הבגרויות. כל מקצוע שאנחנו לומדים בתיכון, הוא בשביל לעשות עליו בגרות. אך אז נשאלת השאלה, אם הבגרויות הם מה שחשוב, למה אני בתיכון ? אני יכול לגשת בצורה אקסטרנית [לגשת לבגרות לא מטעם בית ספר], לכל בגרות שאני ארצה, ואז גם המגן מטעם בית ספר, שבדרך כלל פוגם בציון הבגרות של התלמיד, לא קיים. אם כך נשאלת השאלה, כאשר חוק החינוך כבר לא תקף [לפי ויקפדיה ואתרים אחרים, מיא' חוק חינוך חובה לא תקף], למה תלמידים לא נשארים בבית, וניגשים לבגרויות בזמן שלהם, בלמידה עצמית. כמו כן עוד שאלה שעולה היא, בשביל מה בגרויות ? כשמגיעים לאוניברסיטה, מגלים שלמעשה כל הבגרויות ביחד כמכלול, נחשבים רק 50 אחוז מסך הדרישות כניסה, וה50 אחוז הנוספים הנדרשים הם הפסיכומטרי. לאלו מכם שלא יודעים, הפסיכומטרי זה מבחן שמכיל כמות חומר בערך של כל הבגרויות ביחד, על נושאים כמו עברית, מתמטיקה ואנגלית, והציונים שלו נעים בין ציון 200, שהוא הציון הנמוך ביותר, לבין ציון 800, שהוא הציון הגבוה ביותר. כמובן שהפסיכומטרי כמו כל דבר אחר במערכת החינוך, גם פגום, כי לא משנה כמה תוציאו במבחן, הציונים נקבעים בהדרגה כיתתית. מה זה אומר ? נגיד והציון הכי גבוה בכיתה שבא עשיתם את המבחן, הוא 650. אז הציונים מדורגים בגרף, כך שהציון של ה650 למעשה הופך להיות 800, וכך מסודרים הציונים כלפיי מטה. כך שלמעשה אם נפלתם על כיתה שמורכבת כולה מאנשים גאוניים [או עתודאים - אנשים שלומדים באוניברסיטה כחלק מצבא, ולכן צריכים להשקיע לציון טוב בפסיכומטרי], יש סיכוי טוב שהציון שלכם יהיה נמוך בכמה רמות ממה שהיה אמור להיות לכם. כמובן שיש תמיד אופציות חלופיות, כמו אוניברסיטה פתוחה או מכללות שלא דורשות פסיכומטרי. ישנם תלמידים שכבר הבינו שאין צורך בחטיבה/תיכון, והולכים לשם רק בשביל הרשמיות, ואפשר כבר לראות היום מגמה של תלמידי כיתות ח' ומעלה, שהולכים לעשות תואר באוניברסיטה הפתוחה, כך שעד סוף תיכון הם כבר יהיו עם תואר ביד. מה למעשה אני בא להגיד ? שלא צריך חטיבה/תיכון ? בזמנים אלה, האמת שלא צריך כמו שרשמתי, כי בסופו של יום, זה לא משהו שיעזור לכם לקבוע את העתיד [אולי בצבא, אבל לא יותר מזה], אך המטרה האמיתית של מה שבאתי לרשום, זה שצריך לפקוח את העיניים ולשים לב שיש צורך בשיפור במערכת החינוך. לא הגיוני שתלמידים ילמדו במערכת, שלמעשה אין לה שום שימוש לעתיד הבן אדם, צריך להיות משהו שיגרום לתלמיד להאחז במערכת [ולא חוך החינוך חובה זה לא אחד מהדברים שצריכים להחזיק את התלמיד, כוח זה לא פיתרון]. בסופו של דבר, תלמידים בכל זאת צריכים מסגרת כלשהי של למידה, אבל אם כבר מסגרת חינוכית, אז לפחות שתציע לתלמידים כלים ודברים שיעלו את הצורך בלהישאר בחטיבה/תיכון. ולמי ששואל למה אני שלא תלמיד כותב את זה, כי בסופו של דבר, אחרי שאתה מסיים את תיכון, אז אתה שם לב, עם אילו כלים ויידע, יצאת מהמערכת, אל עתידך. הייתי שמח לשמוע דיעות/הארות/הערות/טענות בקשר למה שרשמתי :]
הייתי מעוניין להתחיל קצת דיונים בפורום, ובשביל דיון ראשון, ברצוני לעלות נושא שמציק לי בתור מישהו שסיים תיכון. למערכת החינוך שלנו היום לא חסרות בעיות, כולנו יודעים איפה ישראל נמצאת ביחס לשאר העולם, בתחום החינוך. אבל מה שבאמת מפריע לי אישית, זה למה אנחנו צריכים חטיבה/תיכון ? ואני אסביר את עצמי. עד כיתה ו', כולנו לומדים דברים בסיסיים לחיים, כמו חשבון והנדסה, עברית, לשון, ספרות, היסטוריה ועוד, כך שאת היסודי אני לא פוסל. וכך מגיעים לכיתה ז' בחטיבה. עכשיו אני בוחר שלא לעסוק במקצועות שלומדים בחטיבה/תיכון, אלא בנושא הצורך בהם. תלמידים חורשים בכיתה ז',ח',ט' בשביל להיכנס לתיכון, אך במציאות, ממוצע 70 וקצת מספיק כדי להיכנס לתיכון בלי צורך אפילו בכיתת מב"ר [אבל אולי זה השתנה, אז תקנו אותי אם אני טועה]. ומשם כל ההשגים שלך בחטיבה נעלמים, רק בשביל הצורך של כניסה לתיכון. ועכשיו מתחיל החלק האמיתי, התיכון. אני לא אכחיש שהרבה מהחומר הלימודי הנלמד בתיכון, חשוב להשכלה, למרות שמקצועות חשובים כמו כלכלת בית [לימוד על איך לאזן את התקציב שלכם ולא להגיע למינוס בחשבון וכו'] לא מלמדים. במציאות רובנו אם לא כולנו, שוכחים את רוב החומר אחרי תיכון [אולי בגלל צורת הלמידה, אולי בגלל הנושאים, אבל זה כבר לדיון אחר], וכמו כן, בשביל מקום עבודה, או אוניברסיטה, היידע שלכם בנושאים השונים לא נדרש, רק הציונים קובעים. אז מה באמת חשוב בתיכון ? הבגרויות. כל מקצוע שאנחנו לומדים בתיכון, הוא בשביל לעשות עליו בגרות. אך אז נשאלת השאלה, אם הבגרויות הם מה שחשוב, למה אני בתיכון ? אני יכול לגשת בצורה אקסטרנית [לגשת לבגרות לא מטעם בית ספר], לכל בגרות שאני ארצה, ואז גם המגן מטעם בית ספר, שבדרך כלל פוגם בציון הבגרות של התלמיד, לא קיים. אם כך נשאלת השאלה, כאשר חוק החינוך כבר לא תקף [לפי ויקפדיה ואתרים אחרים, מיא' חוק חינוך חובה לא תקף], למה תלמידים לא נשארים בבית, וניגשים לבגרויות בזמן שלהם, בלמידה עצמית. כמו כן עוד שאלה שעולה היא, בשביל מה בגרויות ? כשמגיעים לאוניברסיטה, מגלים שלמעשה כל הבגרויות ביחד כמכלול, נחשבים רק 50 אחוז מסך הדרישות כניסה, וה50 אחוז הנוספים הנדרשים הם הפסיכומטרי. לאלו מכם שלא יודעים, הפסיכומטרי זה מבחן שמכיל כמות חומר בערך של כל הבגרויות ביחד, על נושאים כמו עברית, מתמטיקה ואנגלית, והציונים שלו נעים בין ציון 200, שהוא הציון הנמוך ביותר, לבין ציון 800, שהוא הציון הגבוה ביותר. כמובן שהפסיכומטרי כמו כל דבר אחר במערכת החינוך, גם פגום, כי לא משנה כמה תוציאו במבחן, הציונים נקבעים בהדרגה כיתתית. מה זה אומר ? נגיד והציון הכי גבוה בכיתה שבא עשיתם את המבחן, הוא 650. אז הציונים מדורגים בגרף, כך שהציון של ה650 למעשה הופך להיות 800, וכך מסודרים הציונים כלפיי מטה. כך שלמעשה אם נפלתם על כיתה שמורכבת כולה מאנשים גאוניים [או עתודאים - אנשים שלומדים באוניברסיטה כחלק מצבא, ולכן צריכים להשקיע לציון טוב בפסיכומטרי], יש סיכוי טוב שהציון שלכם יהיה נמוך בכמה רמות ממה שהיה אמור להיות לכם. כמובן שיש תמיד אופציות חלופיות, כמו אוניברסיטה פתוחה או מכללות שלא דורשות פסיכומטרי. ישנם תלמידים שכבר הבינו שאין צורך בחטיבה/תיכון, והולכים לשם רק בשביל הרשמיות, ואפשר כבר לראות היום מגמה של תלמידי כיתות ח' ומעלה, שהולכים לעשות תואר באוניברסיטה הפתוחה, כך שעד סוף תיכון הם כבר יהיו עם תואר ביד. מה למעשה אני בא להגיד ? שלא צריך חטיבה/תיכון ? בזמנים אלה, האמת שלא צריך כמו שרשמתי, כי בסופו של יום, זה לא משהו שיעזור לכם לקבוע את העתיד [אולי בצבא, אבל לא יותר מזה], אך המטרה האמיתית של מה שבאתי לרשום, זה שצריך לפקוח את העיניים ולשים לב שיש צורך בשיפור במערכת החינוך. לא הגיוני שתלמידים ילמדו במערכת, שלמעשה אין לה שום שימוש לעתיד הבן אדם, צריך להיות משהו שיגרום לתלמיד להאחז במערכת [ולא חוך החינוך חובה זה לא אחד מהדברים שצריכים להחזיק את התלמיד, כוח זה לא פיתרון]. בסופו של דבר, תלמידים בכל זאת צריכים מסגרת כלשהי של למידה, אבל אם כבר מסגרת חינוכית, אז לפחות שתציע לתלמידים כלים ודברים שיעלו את הצורך בלהישאר בחטיבה/תיכון. ולמי ששואל למה אני שלא תלמיד כותב את זה, כי בסופו של דבר, אחרי שאתה מסיים את תיכון, אז אתה שם לב, עם אילו כלים ויידע, יצאת מהמערכת, אל עתידך. הייתי שמח לשמוע דיעות/הארות/הערות/טענות בקשר למה שרשמתי :]
טוב..אני אפסיק לזבל בשכל.. סליחה על החפירה..
