דיון- הכנה למציאות או בועה

joyjoy

New member
../images/Emo41.gifדיון- הכנה למציאות או בועה ../images/Emo35.gif

כמה וכמה פעמים עלתה בישיבות הצוות שלנו השאלה של פערים חברתיים וביטויה בפנימייה - בפנימייה הקהילתית במיוחד ההורים מעורבים ומגיעים לבקר [לפחות אמורים] בין פעם לפעמיים במהלך השבוע. בנוסף מכיוון שהפנימייה דואגת לצרכים הבסיסים של הילד מזון, קורת גג, בגדים נקיים וכיו"ב ההורים יותר מתפנים לפנק בין היתר. מן הסתם לא כל המשפחות זהות באמצעים שלהם אפילו שלכולן יש קשיים חלקן יכולות לקנות לילד יותר דברים מאחרות. השאלה הזאת עלתה למשל בהקשר לאופניים כאשר מספר ילדים בפנימייה ביקשו להביא לפנימייה את האופניים שלהם ואז נדרשנו להחליט אם לאשר זאת או לא על מנת שלא לנקר עיניים לאלו שהוריהם אינם יכולים לקנות להם אופניים. עכשיו כבר השתנתה ההנהלה מספר פעמים וכעת יש ילדים שההורים שלהם ממנים להם שיעורים פרטיים במוסיקה, ושיעורים פרטיים בחשבון ואנגלית , שוב בעוד שילדים אחרים באותו משפחתון ההורים לא קונים להם אפילו שמפו ומברשת שיניים [שזה משהו שמבחינת הפנימייה הם אמורים לעשות] ובסופו של דבר כל פעם מדריך או אם בית דואגים לזה ולרוב מכספם הפרטי כי אין לכך מימון-כך שילד כזה אין סיכוי שיממנו לו שיעור פרטי במשהו. אז בעצם הפערים מוקצנים מפני שילדים שונים באותו משפחתון חיים בסופו של דבר בתנאים שונים לגמרי. מצד אחד אפשר לומר שזהו המצב בחיים ויש פערים חברתיים והפנימייה לא יכולה לטמון ראשה בחול ולנסות להסתיר זאת או לטשטש זאת, מצד שני נשמעת הטענה שצריך בכל זאת לשאוף לסטנדרטיזציה של תנאים מסוימת על מנת שבאמת תיווצר תחושת משפחתיות כפי ששואפים לצור במשפחתון. מה דעתכם ???
 
בתור אחת שעובדת גם בפנימיה קהילתית

אני מבינה את הבעיה. אצלנו הילגים לא מבקשים אמנם להביא אופניים אבל בעיקרון אנחנו גם נתקלים בכל מיני סיטואציות לא נעימות. לדג' אחת הילדות קיבלה מאמא שלה מתנה ליומלדת רולר בליידס והיא לא הייתה מכונה בשום אופן להשאיר אותם בבית. היא החליטה שהיא מביאה את זה לפנימיה. הילדים קיבלו את זה בקנאה אבל הם למדו שזה שלה ושאם הם רוצים את זה הם צריכים לבקש ממנה את זה וכשהיא רוצה את זה בחזרה הם צריכים לתת לה. ברור שלא כולם יכולים להרשות לעצמם דברים כאלה ויש כאלה שמצבם הכלכלי הוא רע . אבל אנחנו דוגלים בשיטה של תביאו ותדעו את ההשלכות של זה, כי מצד שני אנחנו כל הזמן חוזרים ומזכירים להם שהפנימיה היא הבית שלהם ושאנחנו רוצים שהם ירגישו שם הכי בבית שבעום ואם להביא דברים של בית עוזר להם אז למה לא בעצם
 

joyjoy

New member
עוד כמה שאלות ברשותך..

מה הכוונה "תביאו ותדעו את ההשלכות של זה.." ? למי זה מכוון ? ולגבי להביא דברים מהבית כדי להרגיש בבית האם יש גבולות לזה? אם מדובר בדובי, שמיכה, נגן MP3, פלאפון, אופניים, מחשב אישי ? אצלנו הרציונל לפחות של משפחתון עם ילדים בגילאים שונים, הוא שזה יהיה דומה למשפחה, אבל באיזו משפחה יש לילד אחד דברים יקרי ערך ככל שירצה ולילד השני בקושי יש חולצות בית ספר ? והאם בכלל פנימייה צריכה לדמות את המציאות או להוות חממת מגן ?
 
הנה כמה תשובות

תביאו ודברים ותדעו את ההשלכות זה לילדים , בעיקר, כדי שידעו שאם הם מביאים דברים יקרי ערך יקנאו בהם וכמו שקורה אצל ילדים לרוב ינסו גם לאמץ את זה מהם .. ולגבי להיא דברים מהבית, אז אצלנו כל אחד הביא מה שנוח לו חלק הביאו את הדובי חלק את נגני ה MP3 שלהםחלק את הפלאפונים אפניים יש לכולם בבית אין להם מה לעשות איתם בפנימיה אבל בפנימיה יש כמה זוגות של אפוניים שכולם משתמשים בהם כשבא להם .. ברור שהרציונל אומר שלא יהיה אחד עם המון ואחד עם כלום, וברור שיש גבול דקיק שעובר איפשהו, מה שכן הם גם מאוד משתפים בדברים שלהם ,הם מאוד מביאים ונתונים גם לאחרים בהכל .. ואני חושבת שזו סוג של ראיה נכונה, הם לא מסתכלים על זה כ זה רק שלי וזהו אני לא נותן לאפחד לגעת לי בזה. הם משתפים בדיוק כמו אחים..
 
מכירה את הנושא מקרוב

גם בפנימיה המישפחתונית שלנו קיימים הפערים הללו(כל הילדים אצלנו מופנים ממשרד הרווחה או על ידי צו בית משפט). סיפור האופניים הוא דוגמה נהדרת. גם אצלנו היו מספר ילדים שהורשה להם להביא אופניים ושאר הילדים היו מסתכלים בקינאה. המנהל שלנו החליט לעשות מעשה,ופנה לכמה גורמים על מנת שיתרמו לנו אופניים לפנימיה. לאחר תקופה לא קצרה הצליח להתרים כ 50 זוגות אופניים(אולי יותר אני לא זוכרת) אבל כרגע הם מאופסנים בגלל שצריך להשיג תרומה של קסדות. (בפנימיה כ300 ילדים ).זה אף פעם לא ניגמר וזה לא ייגמר ,ואצלי בכל אופן עסוקים בלהשיג תרומות בכדי לצמצם כמה שאפשר את הפערים.
 

my sTar

New member
אני לא חושבת שזה הפיתרון

לרדוף אחרי תרומות בשביל לקבל שיוון אצל הילדים. זה לא הגיוני, ומי בעתם מעמיד את הרף? אם ילד יביא לפ-טופ אישי משלו, יצטרכו להביא לפ-טופים לכל הילדים בפנימיה??? ככה זה באמת לא ייגמר לעולם.. צריך למצוא דרך חינוכית שהפנימיה דוגלת בה.. ועל זה אני עוד צריכה קצת לחשוב כי זו באמת דילמה.. אז לגבי השאלה בעומדת בראש הדיון הזה, עדיין אין לי תשובה או דעה. >מיכל בתרומה מרשימה לדיון
<
 
אין לנו איזו תורה בכל הקשור לציוד

אישי,הדבר היחידי שיש איסור עליו זה מחשב אישי כי יש בכל משפחתון מחשבים.אצלי במישפחתון כמעט ולא חסר דבר כי אני דואגת שיהיה מספיק מהכל באמצעות מישפחתי וחברי וגורמים נוספים.את יכולה לראות את זה כפסול אבל אין לי אפשרות להעניק להם את ה"חומר" ללא תרומות כשכל כך הרבה מגיעים אלי עם שקית ניילון ובה כל חפציהם. כל שנה מקצצים לנו כמיליון שקל בתקציב והפגיעה בילדים בלתי נמנעת.למעטים יש אפשרות לקבל כסף או מתנות יקרות מההורים או מבני משפחתם(אבל גם כאלה יש) ואני מחנכת אותם להעריך את מה שהם מקבלים ותאמיני לי שהם יודעים להעריך(גם אלו שיש להם)וכל זה בזכות המוןןןןןןןןן שיחות.(מצטערת על הניסוח יש לי בעיית adhd שגורמת לי לחוסר סבלנות בכתיבה) .
 

sky*

New member
זאת באמת דילמה קשה...

אמנם אני לא עובדת בדיוק בפנימיה וגם הבנות שלי קצת יותר גדולות מהילדים בפנימיה, אבל גם פה לפעמים יש מקרים כאלה שלאחת יש יותר מהשניה. כמובן שזה יוצר הרבה קנאה ואי נעימויות אבל אני לא בעד מניעה של מצב כזה. זה יקרה לאותם ילדים גם בעתיד ולכן אני חושבת שכדאי לנצל את במצב הזה כדי ללמד אותם להתמודד עם חוסר שיוויון בצורה בריאה. זה הרי לא מצב שהוא ייחודי רק לפנימיה, גם אחרי שהם יצאו מהפנימיה הם ייתקלו באנשים שיהיה להם יותר. מותר להרגיש קנאה אבל חשוב ללמד את הילדים להעריך את מה שיש להם, גם אם זה לא משהו חומרי וגם אם זה משהו שהם הרוויחו בזכות עצמם (במיוחד אם זה משהו שהם הרוויחו בעצמם). זה מאוד קשה, אבל חשוב ללמד ילדים להתרכז בעצמם ובמה שהם רוצים להשיג ולא להסתכל על הדשא של השכן. לכל מטבע יש שני צדדים ולכן אני חושבת שאפשר להוציא מהמצב הזה דווקא משהו טוב ומאוד חשוב. sky
 
למעלה