דיון - כשהפחד מקבל פנים

[להבה ירוקה]

../images/Emo41.gif דיון - כשהפחד מקבל פנים

האם יש דמות (או מספר דמויות בבת אחת) שאתם תוהים על תגובתה לפני שאתם לוקחים החלטה? למשל, דוגמא מחיי שלי: כשיצאתי עם מישהו, חשבתי על שני חברים/ידידים שלי מגיל הנעורים ואמרתי לעצמי: כן, XX היו חושבים שהוא (הבחור שיצאתי איתו) נראה טוב. אז זה בסדר לצאת איתו. אני מקווה שהסברתי למה אני מתכוונת. אולי ננסה ביחד לפתח את המודעות של כל אחד, ולגלות על מי או מה השלכנו את הפחד שלנו.

 

[רננהלי]

כן

אמא, אבא האחים שלי (בעיקר האחים הקטנים שאני מרגישה שלוקחים דוגמא ממני באיזשהו אופן) 2 חברות מסויימות שלי חברים אחרים מכרים/שכנים וואי כל אלה נכנסים לי לשיקולים?? גאד (כמובן שברמות שונות, אבל עדיין...)

 

[clio32]

תגובה - כשהפחד מקבל פנים...

הגיוני ביותר לדעתי לחשוב מה היו אומרים X או Y שהם אנשים הקרובים לי, על החלטה שהייתי לוקחת. אך לצערי דבר "טבעי" ו"ברור" זה לעיתים יכול להיות לרועץ... כלומר מלמדים אותנו בצעירותנו לקחת החלטות באופן עצמאי תוך התחשבות בזולת. כמעט כל החלטה שאדם לוק, משפיעה בצורה זו או אחרת על חייו/מחשבותיו/מהלכיו של אדם אחר (קרוב יותר או פחות). אני חייבת להתוודות שהיו החלטות בחיי שלקחת לאחר הרבה היסוסים ולאו דווקא משום שאני עצמי לא הייתי בטוחה, אלא מתוך המחשבה של "ומה X יגיד/תגיד על כך"... הרבה פעמים המחשבות הללו פשוט גרמו לי שלא להחליט או אף לערער את ביטחוני לגבי כושר השיפוט שלי לגבי דברים. זוהי דילמה די קשה לדעתי - האם יש לקחת החלטות באופן עצמאי לחלוטין, מבלי לחשוב על "ומה הוא/היא תגיד"... או לדעת לקבל החלטות תוך שיתוף עם האנשים הקרובים לך - בתנאי שריבוי הדעות לא יצליח להסיט אותך מרצונך שלך... בקיצור - מבינה ועוד איך על מה מדובר כאן... קרה לי הרבה פעמים וזו לדעתי דילמה שחשוב לעסוק בה, משום שכל יום אנו לוקחים החלטה כזו או אחרת, בנושא זה או אחר...

 

[להבה ירוקה]

אני מניחה שמידה שפויה היא פתרון

לדילמה. זה מאד בריא לשתף מישהו לפני החלטות. ובריא להתחשב בזולת, ולא לחיות בתור זאב בודד. אבל הבעיה היא כאשר זה משתלט לנו על החיים. כאשר לא מסוגלים לקחת שום החלטה לבד. כאשר כל החלטה מושפעת ממה X או Y יגידו. אז, נראה לי, שהאישיות הולכת לאיבוד.

 

[נסיכת אהבה]

כן, תמיד חושבת מה אחותי הייתה עושה

אולי "בחרתי" באחותי בגלל שאני רואה בה דמות מצליחה בחיים שכביכול יש לה הכל ואני מאוד רוצה שיהיה לי גם "הכל" כמוה.

 

[BellA עלמה]

כן

דברך כלל זה ההורים אבל אני מנסה להשתחרר מזה כי זה רק מצליח להוריד לי מהביטחון והערך העצמי. פעם זו הייתה חברה טובה שהייתי מדמיינת את התגובות שלה . השתחררתי מזה כי הבנתי שאני זו אני והיא זו היא. מהקול של ההורים שיושבים לי על הכתף עדיין לא הצלחתי להשתחרר .

 

[liza26]

דבר שלמדתי על עצמי

ככל שאני מתיעצת ומתחשבת בדעות של אנשים שחשובים לי כך אני מתרחקת מעצמי למדתי להבין שאם אני מחליטה משהו ש"אחרים החליטו בשבילי/אישרו לי "-אני מטילה עליהם את האחריות. עד היום אני מתיעצת עם אנשים קרובים לי כמו אמא/חמי וחמותי/אחותי אבל אני לומדת לזהות את ההפרדה לדוגמה:אמא שלי היא טיפוס פחדן יותר ואילו חמי-אדם מאוד מעשי מכל אחד אני לוקחת את מה שמתאים אבל בסופו של דבר עושה מה שאני רוצה. אני לא מחפשת אצלהם יותר את הבטחון בהחלטות שלי.

 

[להבה ירוקה]

קו אדום בהתייעצות

אולי מה שאת אומרת זה, שגם להתייעצות יש מפלס וקו אדום, שכאשר עוברים אותו, אז מתחילים לאבד מעצמך.

 

[Shirazs]

כן

אבא אמא וסבתא מצד אמא