פסו'ים 22-24../images/Emo26.gif
הצדקה שנגלתה בישוע המשיח, היא צדקה של אלוהים באמצעות אמונת ישוע המשיח. את הצדקה הזאת אפשר לקבל רק באמצעות האמונה בישוע המשיח, זוהי הצדקה המושתתת על אמונה היא ניתנת לכל המאמינים בלי כל הבדל ביניהם, אם הם יהודים, ערבים, דרוזים, צרפתים, בריטים, גרמנים, אפריקאים או אמריקאים, אם צבע עורם לבן, צהוב, כתום, חום, שחור, אם הם ממין זכר או ממין נקבה, אין כל הבדל בין בני האדם לגביי הישועה האדירה שאלוהים מספק באמונת ישוע המשיח. שהרי כולם כל בני האדם, כל מי שנולד וצאצא של האדם הראשון(כל בני האדם), כולם חוטאים, וכבוד האלוהים לא נמצא ולא נגלה באף אדם שנולד לאדם, ולמרות שכבוד האלוהים נעדר מבני האדם, אלוהים מצדיק אותם, את כולם, את כל בני האדם בחסדו, בחינם - באהבת חינם, הודות לפדות שמשיח ישוע. ישוע המשיח פדה אותנו. הוא היה תחליף, הוא מת במקומנו, הוא פדה את שטר החוב שהיה עליינו לשלם, ושילם אותו במלואו, בסבלו ובמותו האכזרי, על הצלב. ובזכות דמו הטהור והנקי יש לנו את הצדקה לפני אלוהים. מי מוצדק? כל מי שחטא ושהוא מחוסר כבוד אלוהים. איך הוא מוצדק? בזכות הפדות שבמשיח ישוע. מהי ההצדקה? ההצדקה היא מעבר מעמדה של האשמה, מעמדה של הרשעה לפני אלוהים, לעמדה שונה וחדשה עמדה של אדם שמוצדק וזכאי לא בזכות מעשים, אלא בזכות האמונה. כל העולם, כל בני-האדם, כל האנושות כולה כולם נושעו ע"י ישוע המשיח. את החסד הזה לא ניתן להרוויח שהרי אז החסד חדל להיות חסד. אך אנחנו יכולים לסגור את הדלת של החסד ע"י כך שאנו ננסה להשיג את החסד בכוחות עצמנו במעשינו, ואז לא יהיה זה עוד חסד. אז מה לא נעשה עוד דבר? ברור שכן. אך לא מתוך מחשבה שהמעשה שלנו יכול להושיע אותנו חלילה. כי אם כיוון שנושענו, בגלל הישועה ובגלל שהוצדקנו אנו נפעל למען אלוהים, לא בכדי להרוויח את ההצדקה שישוע כבר שילם עליה מחיר כבד, אלא בגלל שנושענו, ומתוך הישועה הזאת, יש בנו את הצורך ואת הרצון העז לשרת את אלוהים, ולציית לדברו. ישוע שילם את המחיר המלא, הוא פדה אותנו מחוב שהיה לנו לפני אלוהים, מהמוות. ולכן הוא יכול לתת לנו חסד על חסד. ישוע לקח אחריות על החטא שלנו, וכך כל האשמה שבאה בעקבות החטא, עברה עליו. כל אשמה הכתובה בספריי המתים עברה על ישוע. החטא שלי ושלך הפך להיות החטא של ישוע למרות שהוא מעולם לא חטא. אין זה אומר שלא חלה עלינו החובה לקחת אחריות על כך חטאינו. אנחנו חייבים לקחת אחריות, אך לא לשאת באחריות כיוון שישוע נשא באחריות. האחריות שלנו וזה מאד חשוב, היא להתוודות על החטא. להודות בכך שאנחנו חוטאים. לקבל את הכפרה שישוע נתן לנו על הצלב בגלגתא, ולהאמין בישוע המשיח - שזהו פועל האלוהים. התקומה של ישוע מן המתים, היא לא פחות חשובה ממותו על הצלב. אם ישוע לא קם מן המתים, האמונה שלנו היא לשווא. כל האמונה שלנו, עומדת ונופלת על התקומה של ישוע מן המתים. שכן, ישוע מת בגלל שחטאנו, והוא קם לתחייה בגלל שהוצדקנו בדמו על הצלב. אם ישוע לקח על עצמו את כל חטאינו, כמה חטאים נשארו לנו? המשמעות היא רדיקלית! אתה חופשי מחטא אם אתה עומד בחסדו של ישוע. החופש הוא לא רגש, החופש שלנו לפני אלוהים הוא הרבה יותר מרגש, זהו חופש שבא מתוך חוק רוחני ולא מתוך משהו שאתה מרגיש. אין מדובר על איך שאתה מרגיש אלא במה אתה מאמין.