האם הילדים שלכם צופים בסדרה

[שוב מתחילה מחדש]

../images/Emo41.gifהאם הילדים שלכם צופים בסדרה../images/Emo41.gif

בשיחה מאוד מעניינת שקיימתי היום, סיפרה לי אישה יקרה שהבן שלה (בן 14) צופה בסידרה. תהיתי מאיזה גיל הסדרה מתאימה לצפיית ילדים. האם הייתם נותנים לילד שלכם לצפות בה? האם הייתם נותנים ל PDD הפרטי שלכם לצפות בה?

מיכל

 

[דרדסית וקונדסון]

בהחלט כן- אבל עם תיווך

אני חושבת שהסדרה מתמודדת עם הנושא בצורה מאוד עדינה ועם רגישות גדולה והיא "ניתנת לעיכול" ולכן עם תיווך והסבר (גם לילדים גדולים בני 15) ניתן להפיק הרבה.

 

[סבסבתא ל 11]

לא בטוחה שלילדי PDD יש מה לצפות בתכנית. אני

כל כך שמחה שהסדרה הזו עלתה לאקרנים. כמה התכחשויות ל PDD בספקטרום גבוה יש במשפחות. לא פעם חשתי שחושבים שאנחנו אלו שזקוקים לטיפול ולא הילד. הילד מתוק חייכן, נכון, אוהב בכפיתיות רק צבע כחול, רק פתיתים, רק אבקת חלב מגעילה. לא פעם רמזו שדי לחפש אצל הילד בעיות. הוא בסדר גמור.

 

[ל י ל ך פ]

השאלה היא לא גיל, אלא בגרות

אצלנו בן העשר ראה חלקים, כי עניין אותו לראות את הדומה והשונה בין הילד בסרט לבין אחיו. את שאר הדקויות אני לא חושבת שהוא הבין. קטע אחד שהוא ראה, היה ההלם של ההורים אחרי האבחון. אני הייתי המומה להבין, שכל התקופה הזו לא זכורה לו בכלל. בעיני, הוא שותף מלא לחוויה - סיפרנו לו (במילים שמותאמות לגיל שש כמובן) על האבחון, הוא היה מודע לכך שעומר לא מדבר, שהוא הולך לגן מיוחד, הכל. הוא היה שנתיים בקבוצת אחים. והנה, ארבע וחצי שנים אחרי, נמחק. ברור שבגיל שש לא זוכרים כמו בגיל 36, אבל כן חשבתי שמשהו מכל זה - הדיכאון, השנה הראשונה השחורה - נשאר. ולא. מבחינתו אלו החיים שהיו תמיד, כנראה. אני שמחה שלמרות שיתוף-היתר שלנו, הוא בכל זאת זוכר חווית ילדות רגילה מהשנים האלו.

 

[גמבה מתולתלת]

שניהם לא

דווקא רציתי שיצפו, אבל זה לא עיניין אותם.

 

[lavendula]

הבנות שלי לא צופות, וגם חמותי לא

היא ראתה את הפרק הראשון, ומרוב שהוא היה לה קשה לעיכול (היא קצת בהכחשה לגבי הנכד), החליטה לחכות עם זה ולראות בהמשך ב-VOD.