הבה נתחילה משחק

AnnabeI Lee

New member
../images/Emo41.gifהבה נתחילה משחק ../images/Emo41.gif

לפי מיטב הבנתי הפרקים החדשים משודרים בארץ כל שבוע, אז כדי למלא את שאר הזמן, בואו נתחיל משחק. מי אמר למי ובאיזה הקשר? החוקים: (pretty straightforward) כל כמה ימים יפורסם ציטוט (די ראנדומלי ובלי קשר לנושא הפרק בהכרח). העונים יצטרכו לדעת מי אמר למי ולמה. לדוגמא: "If you were in an accident I wouldn't stop for a red light" אמרה דונה לג'וש, כשהוא העביר ביקורת על חברה שעצר לשתות עם החבריו במקום לנסוע ישר לבית החולים כששמע שהיא עברה תאונת דרכים. זה נשמע כמו מבחנים בתנ"ך... אבל זה הרבה יותר כיף! בבקשה אל תחפשו את התשובה באינטרנט!
 
או קיי רימיתי ובדקתי, אני רעה, רעה.

אבל זה איפשר לי לקרוא כמה קטעים מעולים מהפרק Six meetings before lunch... Toby's day of jubilee... איך אפשר לשכוח את לאם-לאם ?... בכל מקרה, התשובה למטה, למי שמתעקש, וסליחה על הרמאות. אני במשבר הבית הלבן... ליאו לג'וש, כשהוא רוצה שג'וש יפגש עם העו"ד הכושי לענייני זכויות אזרח בנושא הספר על פיצויים לעבדות.
 

Nimst

New member
או, מגניב!

אמממ.. או ג'וש או טובי, אחד לשני P: אבל רק כי זה הגיוני, אני לא זוכרת מה היה ההקשר. (וגיאלי, את ממש מותק. ממש.)
 

noosh

New member
את הקצב.

התחלתי לראות את הסדרה בעונה השלישית (טוב, סוף העונה השניה, אבל השלמתי פערים) כי בהתחלה פחדתי שאני לא אצליח לעקוב אחריה. אני אוהבת את איך שהדברים מִתקתקים שם, את הסיפור שסוחף עוד סיפור שסוחף אותך פנימה, 40 דקות שטסות כמו כלום. אינ אוהבת את השנינות ואת ההומור שיוצא ממקומות קטנים כאלה, את ההדיינותץ בנושאים "גדולים" וההשלכה שלהם על החיים של האנשים הקטנים. כן, נראה לי שזה משהו שאני ממש אוהבת בסדרה הזאת - שההדברים הגדולים הם בעצם קטנים, או שהדברים הקטנים הם בעצם גדולים, שהאנשים ה"גדולים" הם בעצם קטנים, שהגבול בין "אירועים" ל"שגרת יום" מִטשטש. את ההקבלות. היה קטע, בפרק שהביאו את החבובות, סצנה כזאת שביג בירד וסי-ג'יי יושבות יחד על אותו ספסל. פשוט פריים בלונג-שוט שלהן יחד, מסתכלות מדי פעם אחת על השניה. זה, לדעתי, ממש משקף את הסדרה. (הו, ואני אוהבת את דונה וג'וש. בנאלי, לא אכפת לי, אני אוהבת את דונה וג'וש.)
 

AnnabeI Lee

New member
זה שייקספיריאני לדעתי.

לשייקספיר יש נטיה לשלב המון המון דברים בכל מה שהוא כותב. הוא ידע המון על פוליטיקה, והוא הצליח לשלב ידע של פסיכולוגיה שהוצאה מאתיים שנה לפחות אחריו בדמויות שלו. הבית הלבן זה כמעט אותו הדבר. כל ההערות הקטנות של ברטלט, הפסיכולוגיה של ג'וש.. הכל נראה כאילו הוא נחקר ברמה של דוקטורט לפני שנכתב. כל ההערות שקשורות לתנ"ך, ולפוליטיקה עולמית מודרנית ולתרבות הפופ... הן פשוט כל כך מדוייקות שזה מדהים. זה כל כך נחמד לראות איך שיש דברים שהם שנונים בלי שאף דמות תגיד מילה. כמו לדוגמא הדג של CJ שמראים בתחילת כל פרק בעונה השלישית. והצנצנת שלו מתאימה לרוח הפרק. או מערכת היחסים של דונה וג'וש- אף אחד לא צריך לדבר על זה אן להצביע על המתח המיני/ מה שלא הולך שם כדי שאנחנו נבין כמה זה משמעותי. ובגלל זה אני אוהבת את הבית הלבן
 
למעלה