הדיון השבועי-הבחירות בישראל

a e q u i t a s

New member
../images/Emo41.gif הדיון השבועי-הבחירות בישראל../images/Emo41.gif

הדיון השבועי בפורום פוליטיקה עולמית הוא : בחירות 2006 בישראל.
השלכותיהם על מעמדה הבינלאומי של ישראל במידה וכל אחד משלוש המועמדים יבחר לראשות הממשלה
בנימין נתניהו בעל אנגלית המדופלמת והחזות הצעירה
עמיר פרץ עם אנגלית שגרמה לכול ישראלי צמרמורת (זוכרים
) ואהוד אולמרט (במידה והוא האדם שיחליף את אריאל שרון)
האם מצב האסטרטגי של ישראל ישתפר או ידרדר במהלך או אחרי הבחירות, וכל זאת לאור החלפת דורות במשרד ראש הממשלה
האם הפלסטינים ואירגוני הטרור השונים, חיזבאללה, חמאס וג'אהד
האיסלמי ינסו להוכיח בזמן או אחרי הבחירות מי ידו על העליונה
וינסה לייצור וליזום פעולות טרור או שמע ירתע וישהה את פיגועי הטרור לתקופה מסיומת
האם הקהילה הבינלאומית תקבל את המנהיג הישראלי החדש, בכבוד מלכים כמו שעשתה עד עכשיו אם רוה"מ אריאל שרון (כמובן רק אחרי הינתקות) או המצב יהיה רגיל, שונה או כל מצב אחר.
האיום האיראני נושף בעורפנו, ועל פי ראש אמ"ן חודש מרץ הקרוב הוא החודש שבוא איראן תעבור את נקודת האל-חזור
מה יקרה
האם נתניהו, פרץ או אולמרט יושפעו מכך
האם תקיפה אפשרית עוד לפני הבחירות כדי לגרוף כוח פוליטי - כך בגין עשה לפני הבחירות
האם המו"מ עם הפלסטינים ימשך? יעצר? יואץ או יפסק לחלוטין
ומה יהיה יחסה של הקהילה הבינלאומית
האם הבחירות או ראש הממשלה החדש ישנה את מדיניות החוץ? כל מה שקשור לבחירות 2006 בהקשרם למעמדה הבינלאומי של ישראל, כלכלי, צבאי או פוליטי - זה המקום. דיון נעים לכולכם
 

a e q u i t a s

New member
טוב, אני אתחיל ../images/Emo3.gif - הניתוח שלי

קודם כל, לדעתי הבחירות הקרובות הם צומת דרכים רצינית בחייה של המדינה. ראש הממשלה הבא יצטרך לקבל החלטות הרות גורל בעיקר בנושאי ביטחון והגנת המולדת, אך גם בנושאים מדיניות חוץ וכלכלה. האיום האיראני הופך קיומי יותר ויותר, ואפשר להגיד שללא ספק רוה"מ הבא יצטרך להחליט לגבי תקיפה אסטרטגית במתקניה הגרעיניים של איראן, על מנת לנטרל את האיום החמור ביותר או לתת לעולם לטפל בנושא וכל זאת בתקווה. ירי תלול המסלול (קסאם) שטכנולוגיה כזאת אט אט זוחלת לעבר הגדה המערבית, סיכון גדול מאוד לעורף של מרכז הארץ, מה גם שירי הקסמאים לעבר דרום אשקלון על כל מתקניה התשתיות הרבים הפזורים שם - עוד איום מאוד חשוב שצריכים לטפל בזה. מעמדה הבינלאומי של ישראל, אני מאמין יפגע מכמה וכמה סיבות, כל ראש ממשלה שיבחר לא ירצה מבחינה אידאלוגית או לא יוכל מבחינה פוליטית לוותר על שטחים כה רבים בצורת של התנתקות חד צדדית כמו שקהילה הבינלאומית ובמיוחד ארה"ב כו קיוותה לעשות, ולכן אני מניח שאירופה וארה"ב ינחיתו על ישראל מכבש לחצים עצום על ממשלת ישראל ובמקביל וכתוצאה מזו יוקרתה של ישראל בזירה העולמית תרד. אני גם מאמין שאירגוני הטרור, ובעיקר החיזבאללה ינסו להגביר את הלחץ על ישראל בצורה של איומים ואירועי טרור שונים, אם זאת הערכה שלי שלאהוד אולמרט (במידה וזה בתקופת הביניים עד הבחירות) יש לו סף ספיגה מאוד נמוך ויאלץ להתקיף בצורה אגרסיבית, שלא כמו שרון, הפיגועים הראשונים יהיו מן סוג של מבחן מנהיגות של אולמרט ולראות עד כמה הוא מסוגל ויכול לספוג, ולכן היחס כלפי הטרור יהיה במידה רבה פחות סובלני, אם זאת המילה הנכונה. האיומים שישראל עומדת בפניהם הם גם בניית תשתית בעיקר בעזה של הג'יהד העולמי ובעיקר אל קעידה של זרווקאי מעיראק. מעבר רפיח הפרוץ הוא אפשרות נהדרת להבריח לשם ציוד לחימה משוכלל (יחסית) לוחמים ערבים (כמו בעיראק) ומעל לכל ידע טכני לשיפור פצצות ורקטות. השלושה חודשים הקרובים הם נורא קריטיים, לכן בבחירות בתקופה כה רגישה לדעתי הם סיכון ליציבות הממשל בישראל, אך אריאל שרון היה אמור לזכות כך שלמעשה יש איזון, מצבו הרפואי של ראש הממשלה, אריאל שרון זה בעצם מכה מתחת לחגורה למדינת ישראל..
 
נראה לך?

"הבחירות הקרובות הם צומת דרכים רצינית בחייה של המדינה. ראש הממשלה הבא יצטרך לקבל החלטות הרות גורל בעיקר בנושאי ביטחון והגנת המולדת, אך גם בנושאים מדיניות חוץ וכלכלה" אתה באמצע תשדיר בחירות או משהו? כבר 50 שנה אנחנו שומעים את השטות הזאת. כולה עוד בחירות, ההבדל בין ימין ושמאל קטן מתמיד בכל הנושאים. הממשלה תעשה - כרגיל - את מה שתרצה הקהילה הבינלאומית והציבור. תודה לאל, זה תפקיד הדמוקרטיה. " האיום האיראני הופך קיומי יותר ויותר" נו... מעולם לא היה איום איראני על קיומנו, ולא יהיה. להיפך, כל מדינה שמחזיקה פצצת אטום היא יציבה יותר ורצינית יותר. חוצמזה, מה בדיוק יקרה, הם יפילו פצצה על תל-אביב? אף אחד לא כזה טיפש: א) ברור לכל בר דעת שהעולם/ארה"ב תחזיר לתקופת האבן כל מדינה שתתחיל שימוש בפצצות אטון ב) גם אם בתל-אביב תיפול פצצה, המדינה לא תהיה בסכנה קיומית. כולה ימותו בין 100 ל 500 אלף איש..(אני אחד מהם). המדינה בתגובה, עם כ 200 פצצות גרעין מתקדמות, תמחוק, קרוב לודאי, את רוב הערבים מהמפה, תגרש פלסטינים ותשתלט על שטחים חדשים לצרכי "פירוז" במחיאות כפיים נלהבות של האירופאים... לשום מדינה עם 200 פצצות גרעין, וטילי שיוט גרעיניים על צוללות, לא יכולה להיות סכנה קיומית. יתר דבריך ... בהתאם. כולה עוד בחירות. שום דבר דרמטי, שום החלטות חשובות. תהליך השלום ימשך לאט, הטרור ימשך וחוסר היכולת של הישראלים להחליט אם לתת שטחים ולגמור עם זה או להמשיך את המצב הבלתי-אפשרי הקיים - ימשך. והיה נמשך גם עם שרון. כל פעם שראש ממשלה גנב, שקרן, מושחת הולך הביתה - מכל סיבה שהיא, המדינה לא חוטפת "מכה מתחת לחגורה" אלא להיפך...הייתי כמובן מעדיף לראות אותו בכלא עם בנו.
 
../images/Emo11.gif

קודם כל: חחח, נקרעתי כשאמרת משהו על עמיר פרץ, על ביבי ועל אהוד אולמרט אין מה להגיד.
והאמת שרוב הסוגיות שהעלית תלויות במי ייבחר. למשל, אם ביבי ייבחר הסיכוי שיהיה מו"מ אמיתי ובעל סיכוי אמיתי לשלום הוא די קטן, גם הוא יחליט להיות שמלאני, להקים את מפלגת 'הצידה' ולהתנתק מהשטחים. ובכל זאת, הסיכוי קטן... אם פרץ ייבחר הסיכוי 'קצת' יותר גדול מכיוון שלמרות שראינו בתקופת שרון האחרונה שהמפלגה שממנה אתה בא לא כל כך משנה לצעדים הפוליטיים והמדינים שאתה נוקט, בכל זאת יותר סביר להניח שהמועמד של מפלגת העבודה קצת יותר ישקיע במו"מ עם הפלסטינים. האיום האירני קיים, אבל אני מתקשה להאמין שבהנחה ששרון לא יחלים עד כדי להיות ראש ממשלה שוב, אולמרט יעשה איזשהו צעד משמעותי שכזה בחודשיים וחצי שלפני הבחירות. אני לא מאמין שהקהילה הבינ"ל תהיה כל כך 'נחמדה' אל המנהיג החדש, מי שלא יהיה, וסביר להניח שהיא תתייחס אליו בצורה דומה לאיך שהתייחסה לשרון לפני ההתנתקות - לא בצורה חמימה במיוחד. ביבי עשה נפלאות בתור שר האוצר, עמיר פרץ הבטיח עתיד חברתי חדש. לכל אחד יש עבר של מצוינת בתחום שלו [חוץ מלאולמרט חסר היכולות
] כך שיכול להיות שאם אחד מהשניים ייבחר נראה שיפור בתחומים הנ"ל. נחיה ונראה...
 

a e q u i t a s

New member
בעניין האיום האיראני

בעניין האיום האיראני, אפשר להגיע לשתי מסקנות אפשריות: 1. אולמרט ירצה להפציץ את אחד ממתקניה הגרעיניים של איראן כדי להרוויח רווח פוליטי וכמובן להסיר אחד ולתמיד את האיום האיראני (למרות שזה כמעט ובלתי אפשרי). 2. אולמרט יחכה עד אחרי הבחירות, מה גם שזה יוצר מצב מאוד מסוכן שאיראן כבר תצבור ידע טכנולוגי לייצור עצמאי של נשק להשמדה המונית. חשוב להגיד - ברגע שהכור הגרעיני בבושאר הוא "חם" זאומרת מופעל, כל פגיעה בו תהיה תלווה ב"נזק סביבתי" כלומר חומרים רדיואקטיבים יתפזרו לכל עבר ותזהם את האזור, ואף תפגע בחפים מפשע, לכן החלון הזדמנויות לתקיפה היא לפני שהכור יהיה חם. לפי מקורות זרים - הפעלת הכור תערך בסביבות מרץ הקרוב...
 
מרץ הקרוב יהיה מעניין.

בכל מקרה, הסיכוי שאולמרט ייקח צעד כל כך דרסטי ומשמעותי להרבה מאוד שנים קדימה בתור מ"מ ראש הממשלה הוא אפסי לדעתי. אם אולמרט יחכה אחרי הבחירות - לדעתי אולמרט בכלל לא יהיה ראש ממשלה אחרי הבחירות. לאיראן אין כבר ידע טכנולוגי מספיק לייצור נשק להשמדה המונית? סתם מבהילים אותנו עם "העשרת האורניום"?
 

a e q u i t a s

New member
בהחלט..

כל העניין הגרעין האיראני הוא לא בקטע של טילים, במרץ לאיראן לא תהיה יכולת מבצעית לשלח טילים לעבר ישראל, אני מעריך יכולת מבצעית אמיתית תהיה רק בסביבות 2007, מה שכן יהיה לה בסביבות מרץ זה את הידע הטכני המלא להשלמת העשרת אורניום. וזה בעצם אחד הגורמים הקריטיים לייצור נשק גרעיני, כמובן שיצרכו לבצע מספר ניסויים על "רטוב". אבל זה כבר שלב מאוחר יותר.
 

trigotrigo

New member
מה אני חושב

במצב הנוכחי, אולמרט יהיה ראש הממשלה. לפיכך, הקהילה הבנילאומית תצפה ממנו לעמוד ב"סטנדרטים הגבוהים" (המרכאות נועדו לשם מתן פרשנות עצמית של הקורא, איך שתרצו לקרוא לזה, כלומר, רק נתתי שם אד הוק) של שרון בתקופת כהונתו. לפיכך אני סומך עליו, כיוון שלדעתי יש לו, בתור ראש עיריית ירושלים לשעבר ובתור פוליטיקאי מזה שנים רבות, הן הניסיון והן החוכמה (נו, ואין חכם כבעל הניסיון
) לנהל את ענייני המדינה. ארגוני הטרור תמיד ינסו להוכיח שידם על העליונה, החוכמה שלנו תהיה להחזיר להם במטבע שלהם- פעולה=>תגובה, וכן, המבצ שלנו ילך וישתפר מבחינה אסטרטגית ברגע שתושלם בניית חומת ההגנה מפני טרור (זה השם שניתן לה בהאג), וגבולות המדינה יהיו מוגדרים בצורה יותר טובה (ללא קשר למיקומם, אני לא מביע עמדה לשמאל או לימין) - כך יהיה יותר קל להגן עליה. האיום האירני, לדעתי, הוא התגרות גרידא. למרות זאת, צריך לפוצץ את הבלון כדי להראות שבכלל אין בו אוויר. את הפיצוץ הזה לא אנחנו נעשה. אם אנחנו נעשה, המדינות האחרות, שבליבן משתוקקות שאנחנו אכן נפוצץ את הסיפור, יתלו בנו את האחריות לתוצאות, מה שלא יהיו. לגבי המשא ומתן עם הפלשתינים - אני מעדיף לחכות לאחרי הבחירות ברשות לפני מתן חות דעת כלשהי. בסופו של דבר - מדיניות החוץ לא תשתנה.
 
למעלה