0בוחרת בחיים0
New member
../images/Emo41.gifהלהבה../images/Emo41.gif ../images/Emo51.gif לנעמה
איש אחד, שנהג להשתתף בקבוצה בקביעות, הפסיק להגיע לקבוצה ללא הודעה. לאחר מספר שבועות, החליט מנחה הקבוצה לבקרו. היה זה לילה מאוד קר. המנחה מצא את האיש יושב מול אח בוערת, האש הדולקת הייתה חמימה ומזמינה.
האיש הבין את סיבת ביקורו של המנחה והזמין אותו לשבת לידו, בכיסא נוח, מול האח. הוא ישב בשקט וחיכה... שקט עמוק שרר ביניהם. שני הגברים רק התבוננו באש, בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים. כעבור מספר דקות, בחן המנחה את הגחלים, ובזהירות רבה, בחר באחד הבולטים מהם, ואט אט הרחיק אותו מהאש. הוא חזר לכורסתו, ונשאר יושב, ממתין.
המארח התבונן בתהליך בשימת לב, מרותק למהלכו של המנחה. אט אט החל הגחל לדעוך, בתחילה איבד ברק, ואחר-כך כבה כמעט לגמרי. תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום הפך להיות גחל מכוסה שכבה של אפר אפור, מת, שחור וקר. אף מילה לא נאמרה בין המארח לאורחו מתחילת הערב.
המנחה, בעוד הוא מתכונן לעזוב לביתו, החזיר שוב את הגחל הקר וחסר התועלת למרכז הלהבות. כמעט מיד הוא חזר לבעור, כשהוא ניזון מהאור והחום של הגחלים הסמוכים לו. כשעמד המנחה ליד הדלת, אמר לו מארחו: תודה על הביקור שלך ועל השיעור הנפלא שלימדת אותי אחזור לקבוצה, תבורך!
הערה למחשבה:
יש להזכיר לחברי הקבוצה שהם מהווים חלק מהלהבה, וכאשר הם מתרחקים, הם מאבדים מהברק שלהם. למנחים יש להזכיר שהם האחראים לכך שהלהבה של כל אחד תישאר דולקת, ועליהם לעודד את החיבור בין חברי הקבוצה, כדי שהאש תהיה חזקה, יעילה ומתמשכת... אוהבים
ושוב, תודה ענקית לנעמה!
איש אחד, שנהג להשתתף בקבוצה בקביעות, הפסיק להגיע לקבוצה ללא הודעה. לאחר מספר שבועות, החליט מנחה הקבוצה לבקרו. היה זה לילה מאוד קר. המנחה מצא את האיש יושב מול אח בוערת, האש הדולקת הייתה חמימה ומזמינה.
