המלצה: הנסיכה שלבשה שקית ניר

  • פותח הנושא maore
  • פורסם בתאריך

maore

New member
../images/Emo41.gifהמלצה: הנסיכה שלבשה שקית ניר

הנסיכה שלבשה שקית ניק מאת רוברט מונש בהוצאת בררות לפני ההמלצה סיפרון: הספרנית בספרית המבוגרים המליצה לי על הספר. לא מצאתי לו זכר באינטרנט בזמנו (אולי לא זכרתי במדויק את השם). הגעתי לפגישה עסקית במתנ"ס, בוצעו שם שיפוצים, והמשרד אליו הייתי צריכה להגיע היה בסוף הספריה. תוך כדי הליכה עיני תפסה את כותרת הספר, העפתי בו מבט, וכשמתי לי תזכורת מנטלית להציץ בו אחרי הפגישה. בתום הפגישה הציעה האדם אותו פגשתי ללוותי החוצה, תוך כדי המעבר מול מדפי הספריה, ציינתי שיש פ ספר שהמליצו לי עליו והייתי רוצה להעיף בו מבט. קיבלת המלצה על הספר? שאל - קחי אותו מתנה. מה? מסתבר שעקב חוסר ביקוש ומחסור במקום מפנים את הספריה, חלקים ממנה יתרמו לגורמים שונים וחלקים יאוחסנו בספריה העירונית. קיבלתי את הספר מתנה. ישבתי על ספסל מתחת לעץ ברחבת הבניין וקראתי...
ועכשיו להמלצה
הסיפור מתחיל כמו אגדות רבות בנסיך ונסיכה וחתונה מלכותית באופק. אך משהו גורם לך לחזור ולקרוא שוב את השורה הראשונה (כל מי שנתתי לו לקרוא את הספר עד כה עשב זאת). הסיפור מתחיל המילים "כשאליזבת היתה נסיכה יפהפיה היא גרה בארמון..." כש...? אף סיפור ילדים שקראתי עד כה לא התחיל ב"כש...", אני לא בטוחה שקראתי ספר כלשהו שהתחיל כך
בדף הבא מגיע דרקון, הורס את הארמון, שורף את בגדי הנסיכה וחוטף את הנסיך רונלד. כדי לא להסתובב ערומה, לובשת אליזבת שקית ניר שהיה הדבר היחיד שמצאה (וכאן תוהים רב הקוראים כיצד שקית הניר לא נשרפה). היא רודפת אחרי הדרקון, מוצאת אותו והוא מבהיר לה שמאוד ישמח לאכול אותה אם תבוא מחר, כי היום כבר אכל ארמון שלם. אליזבת מתנהגת כספק מעריצה ספק מדענית ספק ספקנית כשהיא מחמיאה לדרקון ומבקשת לדעת האם הוא יכול לשרוף 10 יערות בנשיפה אחת, לעוף סביב העולם תוך 10 שניות - וכל הזמן היא מרעיפה עליו שלל חיזוקים חיובים "אדיר! נפלא!" וגם "עשה זאת שוב". כשהדרקון הותש מצילה אליזבת את רונלד. אבל לספר נותר עוד עמוד שלם - ועד המשפט האחרון מצליח להפתיע! זהו ספר מקסים, חינני, עם ציורים שיש בהם מעבר לכתוב (מערת הדרקון מלאה עצמות כעדות לאכזריותו, לנסיך יש סימן היכר של מחבט טניס שעליו הוא שומר אף במעורת הדרקון והבעות הפנים של הנסיכה בציורים השונים). והוא סיפור הילדים הפמיניסטי המושלם - שאין בו שמש דידקטיות מעייפת או מאולצת. אכן, מסרים חיוביים בנוגע למה שחשוב בחיים ובעולם יכולות להעביר גם נסיכות בעלות יוזמה, חזון ומקוריות (ושער מלוכלך) ולא רק נסיכים, אבירים, גמדים, ענקים או סתם נערים - שהמשותף לכולם הוא האיבר בין הרגליים. יותר מ"מומלץ בחום" |שמאלה| הכרחי על מדף הספרים של הילד שלכם
(ולא רק של הילדה, כי כדאי וצריך שגם הבנים יקבלו תזונה שונה ואיכותית)
 
מצטרפת בחום להמלצה!../images/Emo47.gif

זה אכן ספר יפיפה, חכם ומצחיק, רק חבל שאי אפשר להשיגו (באמת היה לך מזל עם המתנ"ס...). בזמנו היה פה דיון על המעשיות הקלאסיות שחלקן הגדול נגוע בשוביניזם ופאסיביות יתר לבנות. אני עדיין חושבת שלמעשיות הקלאסיות יש תפקיד חשוב ומשמעות רגשית עמוקה - גם ברבדים שאנחנו לא מודעים אליהם, אבל ספרים כמו הנסיכה שלבשה שקית נייר - שאגב, יתאים רק למי שמכיר היטב את המעשיות הקלאסיות ויוכל לצחוק עליהן ולהינות מההפוך על הפוך, ספרים שכאלה יכולים לשנות קצת את התמונה ולאזן את האלמנטים הבעייתיים מהמעשיות.
 

maore

New member
חושבת שמומלץ גם למי שלא מכיר את

האגדות הקלאסיות. בעולם מושלם/טוב/נחמד/אוהב יותר, אז אולי לא יכירו את הגרוע כדי להנות מהטוויסט שבחדש... פשוט יכירו מראש את המתוקן? אני חושבת שאם ילד יחשף לסיפורים מהסוג הזה (ולא שהגיבורים כולם יהיו גיבורות (גם וגם), אבל התכנים כולם יהיו ראויים) - אז הוא מאוד יהנה גם מבלי לדעת שזה אמור ברובד מסוים גם לתקן עוול או לצחוק על מציאות מעוותת שהתקיימה פעם. ומה לעשות כמו שפרויד לא משכנע אותי בשטויות שלו ואני חושבת שהוא ושל התיאורטיקנים של האישיות בסה"כ פיתחו תיאוריות נאיביות כמו שיש לכולנו. נכון, הם השקיעו יותר זמן בפיתוח התיאוריה הנאיבית שלהם ממה שרובנו מקדישים לפיתוח התיאוריות שלנו. אבל זה מה שזה ולא מילימטר יותר מכך (וכן, ניחשתם שאני פסיכולוגית ממש לא קלינית). בדיוק באותה המידה אני לא בדיוק מתרגשת מהמשעויות העמוקות שכביכול יש למעשיות ולאגדות המאוסות. מה אם ההורים שהיו מקריאים אותן לא היו סובלים את האגדות הללו? אולי גם הילד לא היה מחבב אותן? ושמא ילדים שלהם לא מקריאים כלל אגדות שכאלו (כי אין כאלו בתרבות מסוימת, כי נהוג לספר סיפורים מסוג אחר, כי לא מספרים בתרבות זו סיפורים לילדים צעירים כ"כ - או כל סיבה אחרת) יש להם חסך נפי/רגשי? נו, באמת. זה בערך כמו הטענות שהייתי היום אדם טוב/שלם/מאושר או whatever יותר אם לא הייתי גדלה בלינה משותפת. עד כמה שזה תלוי בי ובבעלי ילדינו לא יזכו לדפדף לא בסיפורי אנדרסן ולא במעשיות האחים גרים. לא אצלנו בבית, ומצידי לא בכלל. הם גדולים ורוצים לקרוא את זה, נפלא. הם לא יגדלו על שטיפת מוח של אמהות חורגות, חיות רעות וטורפות ושלל רשעים וחורשי רעה.
 
למעלה