המלצת השבוע

[melancholy man]

../images/Emo41.gif המלצת השבוע../images/Emo41.gif

כמו כל שבוע, גם השבוע נפתח שרשור המלצות. להזכירכם ההמלצות יכולות לבוא מכל תחום ועל כל דבר שעולה על דמיונכם, לא רק למה שקשור לפסייח. אני קצת חולה היום ולא מסוגל להמליץ על שום דבר מלבד שינה עמוקה וארוכה, כך שאת המלצתי אני אתן מחר או מחרתיים, אבל תרגישו חופשיים למליץ על מה שבא לכם.

 

[forever changes]

תהיה בריא

המלצתי השבוע באה מהבלוז fleetwood mac - than play on האלבום הזה פשוט גאוני, כל שיר הוא יצירת מופת קטנה. oh well הוא השיר אחד השירים הטובים שיש, בפורום השני לא ראיתי שמדברים עליו מכל אלבומי הבלוז שמעתי של הפליטווד מק ובכלל , האלבום הזה שם בכיס את כולם אחרי עשרות שמיעות זה הפך לאחד האלבומים הכי האהובים עלי, אם מישהו שמכיר את האלבום יותר טובף כי אני בכל זאת לא מכיר אותו הרבה זאת סתם התאהבות מיידית, מוזמן לפרט על האלבום הזה קצת יותר ..

 

[Jflyaway]

שירת הברבור של ההרכב המקורי

עם פיטר גרין. אלבום מופת? כן... אני לא אוהב את המונח הזה, אבל כן, זהו אחד האלבומים המרגשים והמשפיעים של בריטנייה בסוף הסיקסטיז בלי הבדל ז'אנר. ואגב- לא כולו בךוז רוק

 

[forever changes]

חשבתי שאני היחיד שחושב ככה

אולי תתן עליו חצי מילה אני לא יודע על האלבום כלום ואני רוצה לדעת .. אין אותו במאמרים בפורום השני.

 

[Jflyaway]

אולי מחר. אני עייף בשביל לנסח

מעניין שהזכרת אותו דווקא היום, בבוקר שלפתי אותו בשביל לשמוע אותו במכונית...

 

[John Barleycorn]

סלמון ../images/Emo19.gif מעושן ../images/Emo120.gif

ניל יאנג כביכול זנח את הפסיכדליה לאחר שנות השישים, אבל בשנת 1977 בהבלחה של רגע הוציא את אחד משיריו ההזויים ביותר. ברצועה שבע באלבום American Stars and Bars הוא שר בקול הוזה ומיוסר שבע דקות של משפטים חסרי פשר על החיפוש חסר הפשרות אחר האהבה, כמו דג השוחה במעלה הנהר. השיר הוקלט בחווה בקליפורניה, רק הוא והגיטרה, כשברקע האש מפצחת זרדים לא ממש בדממה. השיר הזה הופך קרביים בכל האזנה. שלפו את הדיסק מהמדף והאזינו למה שכבר שכחתם - Will to Love איחולי החלמה לבוס, ולאבינו מלכנו ניל.

 

[Jflyaway]

הים בלילה אני מריץ סיבוב על האלבום

- תודה על התזכורת

 

[ofekkehila]

המלצה על ספר

שלום לכולם, בזמנים אלה אני נמצא באמצעו של ספר שנקרא "הר הקסמים" מאת תומאס מאן. הספר מדבר על אדם שיוצא לבית ריפוי בזמן שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה. לאחר שסיימתי לקרוא כחצי ספר ההתרשמות שלי ממנו היא שהוא ספר כבד מאוד, בעל רעיונות פורצי דרך למרות שנכתב בשנות ה-50, בעל תיאורים מצוינים ושפה גבוהה, ולא נחסך ממנו הגוון ההזייתי שבין המציאות לחלום. זהו ספר יותר פילוסופי מאשר ספר הרפתקאות. הוא מצריך חשיבה אך נותן תמורה מלאה למאמץ. יום נעים והמשך שבוע טוב, אופק.

 

[melancholy man]

ספר מצויין

אחת היצירות הספרותיות החשבות והמענינות ביותר של המאה הקודמת.

 

[Jflyaway]

איזו הוצאה? והאם הספר בדפוס והפצה?

 

[LadyG]

ספר שמאד השפיע עלי

בית ההבראה שהוא בעצם מן עולם בפני עצמו. הספר כולו מלא בסמלים רבים וניגודים רבים כמו בית ההבראה מצד אחד ומלחמת העולם, שזורקת אותו מבית ההבראה (הקסום במידה מסויימת) אל התופת. יופי של ספר.

 

[LadyG]

לאלבום הזה

לקח לי זמן להתרגל. לא אהבה ממבט ראשון, אבל מאד אוהבת אותו. יופי של המלצה.

 

[מורנא007]

החלמה מהירה

 

[MerryRecords]

אכינצאה

לך החולה ולכל מי שעוד יחלה בעתיד, אני אמליץ על אכינצאה שהוא צמח מרפא המחזק את המערכת החיסונית ומרפא חולים בצורה מופלאה! עדיף לקנות תמצית אכינצאה מרוכזת ולא אחד מהגרסאות לכל המשפחה כמו חיזוקית וכו', גם הכדורים משפיעים פחות מהתמצית. לקחת ארבע פעמים ביום, 25 טיפות. כדאי גם לקחת בתוק טיפול מונע כשאתם באים במגע עם בן אדם חולה. בטיפול מונע ניתן להקטין את הכמות. גם מרק עוף תמיד טוב!

 

[מורנא007]

צמחי מרפא

נכון, וגם השום עוזר והאורגנו והזעתר. הרפואה הסודית של הרומאים...

 

[Jflyaway]

THE DUKES OF STATOSPHERE

כשהמוסיקאי המחונן ANDY PARTRIDGE הקים את ההרכב הפאנקיסטי XTC, בבריטנייה של 1977, אף אחד - כולל פארטרידג' עצמו - לא העלה על הדעת שההרכב הזה יוציא לאור את ההקלטות הפסיכדליות המדהימות ביותר שנעשו באנגליה בשנות השמונים. פארטרידג', בדומה לקוסטלו, לא היה "פאנקיסט" של ממש, אלא השתמש בגל הזה בתור קרש הקפיצה שלו. לאחר שורה של אלבומים וסינגלים בלתי נשכחים, אשר נעו על הגבול שבין פוסט-פאנק לבין פופ דמוי סירסטיז, המציאו XTC את עצמם מחדש בדמות הלצה מענגת שנקראה DUKES OF STATOSPHERE הם השתמשו לא רק בכלים של הסיקסטיז, אלא גם בציוד אולפני של הסיקסטיז. יש במוסיקה שלהם יותר אלמנטים פסיכדליים מאשר בכל אלבום פסייק בריטי ששמעתי אי פעם, והכל בהומור, בבדיחות, ובאהבה. ה EP הראשון TWENTY FIVE OCLOCK יצא ב 1985 והוא נשמע נשמעת כמו סג'ט. פפר על מנת אסיד כפולה, עם בארט כשחקן חיזוק. ב 1987 יצא האלבום הקצר יחסית PSONIC PSUNSPOT שבו יש הומאז' גם ל TOMORROW, לשזיפים החשמליים ולרצועת השעון השוקולדית. הכל עשוי כל כך טוב וכלכך יפה, פשוט לא להאמין. כל ההקלטות הללו יצאו בעידן ה CD על דיסק אחד, ופה אני אדגיש: זה דיסק מן האייטיז - שכל כולו פסיכדלייה דמויית סירסטיז, שלא נופלת כהוא זה מכל מה שנעשה בלונדון בתקופת ה FLOWER POWER . חובה לקוראי הפורום.

 

[LadyG]

המלצת השבוע שלי

Would you believe - Billy Nicholls רוצים רגעים מלאי קסם? רוצים לשמוע הרמוניות קוליות, שמזכירות את הביץ' בויז? אז שימו את האלבום...ותתמסרו להנאה. את האמת, לא ממש מזכיר לי את הביץ' בויז אבל ככה אמרו עליו המבקרים. עוד אמרו המבקרים שזאת "קלאסקיה אבודה". לא כל כך חשובות ההגדרות, מה שחשוב הוא שהאלבום שהוקלט ב- 1968 שובה את הלב גם היום. הבחור בן ה- 18, כתב את כל החומר בעצמו, שר ומבצע, עם קצת עזרה מחברים. מפיק האלבום Andrew Loog Oldham היה מעריץ לא קטן של פיל ספקטור. אחרי כל כך הרבה שנים, האלבום פשוט יפה. מי שאוהב את הקינקס וה- Small Faces יוכל להתחבר אליו בקלות. ונא לשים לב לרצועה מספר 2 Come Again - איזה יופי אפל.