../images/Emo26.gifפירוש שלי../images/Emo36.gif ../images/Emo168.gif
אז קודם כל כמו שכבר אמרתי, זה ללא ללא ללא ללא ספק, אחד השירים היותר טובים של מוניקה.... ולפירוש שלי:
בית א': בבית הראשון הוא בעצם מדבר על עצמו ביחס לסביבה שסובבת אותו, ובעצם הוא מספר כמה שהוא בחור נחמד ולמרות זאת פשוט לא שמים עליו, או שאפילו במקרה לדעתי יותר נכון לא שמות עליו, ובמקום זאת, פשוט שמים כמו שאמרנו כבר על ה"ערסים" או בקצור, בהשוואה לבחור הנחמד, פשוט על בחור הלא נחמד. אז בגלל זה הוא בעצם, הוא מנסה כביכול, לתפוס גל, לתפוס זרם, שאיתו הוא כביכול יותר יהיה מקובל בחברה ויותר ישימו עליו, וכמו כן הוא גם מפתח לעצמו איזושהי סטייה קטנה שתעשה אותו "מיוחד".
פיזמון: האמת שגם אני לא כל כך מבין את זה.., אבל ההשראה היחידה שעולה לי לראש קשר לזה , זה אולי שהוא פשוט מפרט בפיזמון את הכמה מה"סטיות" שהוא יצר לעצמו בכדי להיות מקובל כמו "לנסוע על 180" כמו ה"מטורפים" בכביש", "לחכות שבוע בקופת חולים" - לא יודע למה, ו"לנסות לכתוב בחרוזים" אולי... שזה היה מן דבר כזה של החברה, מן "אופנה" או לא יודע איך להגיד, שפשוט לדבר בחרוזים. ואז הוא שואל את עצמו "למה מה קרה"?? למה שאני יעשה את כל הדברים המטורפים וגם הלא מטורפים שהחברה עושה רק בשביל להתקבל בחברה???
בית ב': כאן הוא בעצם לדעתי מדבר על הפשטות שכל אחד פתאום נהיה מפורסם, נהיה איזה כוכב רוק (רוקסטאר), כשהוא בעצם עדיין עסוק בקשיים קטנים(לרוך נעליים...
). ואז שוב כמו שאמרתי, הוא חוזר לבית א', ואומר שבעצם העולם כל כך מפוצץ בלילכוך (האנשים) פשוט כמו של הבוקר, של הליכלוך שיש בעניים.... ככה אני פירשתי
מקווה שקראתם הכל...
)