השמאל שלנו - כתבות.

EverMan

New member
../images/Emo41.gifהשמאל שלנו - כתבות.../images/Emo41.gif

השמאל שלנו רוצה להוות במה אינטלקטואלית לדעות השמאל. הדבר הראשון הנדרש לכך - אלו כתבות איכות של משתתפי הפורום בכל נושא אפשרי. כתבות על סוציאליזם ? על דרך חיים ? על הקיבוצים ? על השמאל בארץ ? על המצב המדיני ומה יש לעשות ? (עדיף להימנע ממפלגות שמאל במקרה הזה אגב) תכתבו היום , בשביל שהדיונים פה יעלו , והדעות יתפרסמו.
 

EverMan

New member
הכתבה הראשונה של וינסטון סמית'

פורסמה
קדימה אנשים - לכתוב
 

EverMan

New member
והכתבה היא להלן : הרהורים וכלכלה :

תורת הכלכלה נוצרה מתופעת המחסור - תופעה שבה תמיד אין כמות משאבים בלתי מוגבלת. בגלל תופעה זו, אנו צריכים למצוא דרך חכמה ויעילה לכלכל צעדינו בתבונה. מאז שחר הימים היתה קיימת תורת הכלכלה על גילגוליה השונים, תחילה בסחר חליפין, לאחר מכן הוחלף סחר החליפין בכסף שייצג את הסחורה ויעשה את המסחר נוח ומסודר יותר, מאוחר יותר הוצמד הכסף לזהב והוקמו הבנקים הראשונים , גילגולים אבולוציונים רבים עוד יעברו על הכלכלה עד שזו תגיע למושג "כלכלה" של היום, שרק לימוד ועיסוק במקצוע הזה מספק עבודה להרבה אנשים. המערכת הכלכלית שנבנתה תמיד התמודדה עם בעיות רבות, בצורת שגרמה לרעב, הצלחה גדולה יותר של אנשים לעומת אנשים אחרים, דוגמאות לסוציאליזם ולנסיון להתמודדות עם הפערים ניתן למצוא כבר בתנ"ך, בציווי לכבד את חלשי החברה, או להשאיר את היבולים בשנת שמיטה, או אלו שנופלים, לעניים. על מנת להתמודד עם הבעיות הללו קמו הוגים שהציעו כל מיני רעיונות למציאת התיאוריה הנכונה לניהול כלכלה, הדבר דומה במעט לניסיון המדענים למצוא את התיאוריה הנכונה והשלמה לגבי היקום, הראשון שכתב תיאוריה כזו היה אדם סמית, אבי הליברליזם הכלכלי, אחריו באו קרל מרקס ופרידריך אנגלס והסוציאליזם המדעי, שממנו יצאו מאוחר יותר הסוציאל-דמוקרטיה של אדוארד ברנשטיין, אלו שלושת הזרמים העיקריים בכלכלה העולמית המודרנית (למרכסיזם היו עוד הרבה זרמים – סוציאליזם, אנרכיזם וכדומה) כיום, ורוב האנשים העוסקים בכלכלה מפתחים את תפיסת החיים שלהם ע"פ התיאוריות הללו בקירוב. תורת הליברליזם הכלכלי של אדם סמית , בהמשך לתורת הליברליזם המדיני של ג'ון סטיוארט מיל, מאמינה כי על הממשלה להתערב כמה שפחות במתרחש בכלכלה, והכי הכלכלה וכוחות השוק יאזנו עצמם בעזרת היד הנעלמה. הממשלה תתערב רק במקרים של מחסור (ותדאג לצרכים בסיסים ומינימלים בלבד) או עבירה על החוקים. יש כמה כשלים מובנים בתורה הזו, קודם כל, התורה הזו מאמינה בדרוויניזם חברתי, שרידת המתאימים, וזו בהכרח תיצור שכבה של בלתי מתאימים, וגם מבלי להתייחס לאי-שיוויוניות שבדבר, הרי שכבה כזו תפגע בשלב או במאוחר במצליחים, כאשר אותם בלתי-מצליחים יעלו את אחוזי הפשיעה או ינצלו את כוחם הפוליטי והחברתי. התורה הזו מפקירה את הכלכלה כולה בידיהם של אינטרסנטים, וטבעי שיהיו אינטרסנטים כמו כל בן אדם (ולא כמו מדינה) וידאגו קודם כל לאינטרסים של עצמם ולא לאלה של המדינה , דוגמא לכך ניתן למצוא בשנות ה20 של ארה"ב כאשר 90 אחוז מההון היה מרוכז בידהם של 600 משפחות, והללו עסקו בספסרות בבורסה, ובסופו של דבר גרמו לנפילתה, כך גם כל אותם בעלי הון בארץ שמעסיקים עובדים זרים (ואין בי שום האשמה כלפיהם, הם בסה"כ רוצים להתפרנס) מפני שהם זולים יותר. מה שגורם למאמיני הליברליזם הכלכלי, הלסה פייר, כי הוא יטיב עם כלל האוכלוסיה הוא התחרות, כשיש תחרות הצרכן מרוויח זו סיסמא ידועה, ואכן בשוק פתוח לתחרויות יש שיפור באיכות המוצרים וירידה במחירים, אך זהו רק השלב הראשון, בשלב השני בעלי ההון החכמים יתאחדו בינהם ויצרו מונופלין, שלא כמו המונופלין הממשלתי שמוגבל על ידי הממשלה, זהו מונופלין חופשי לעשות כל דבר, שוב ישנן דוגמאות מצוינות לכך ב40 השנה שלפני יום חמישי השחור של 29 בוול סטריט, ארה"ב, חברת הפלדה של ארה"ב, תאגיד רשת הרכבות של הארימן וכדומה. מצב כזה של מרכוז ההון יוצר פלוטוקראטיה, שלטון הכסף, ומערער את יסודות הדמוקרטיה. הליברליזם הכלכלי המוחלט הוא אוטופיה, הוא אל-לאומי ומחייב אמונה שלמה באידיולוגיה הליברלית של בעלי ההון, אלה ששולטים בכלכלה, לכן הוא לא ישים. מן העבר השני , הרחק שמאלה על אותו קו רצף, נמצא הקומוניזם, פי עטם של קארל מרקס ופרידריך אנגלס. להלן תמצית עיקריה של התוכנית הכלכלית של מרקס ואנגלס, "מרקסיזם" או "סוציאליזם מדעי". העולם הוא דטרמניסטי, ע"פ העבר ניתן לחזות את העתיד, ומאז ומתמיד היתה היררכיה, היתה תזה, מולה באה אנטי-תזה, וזו יצרה סינטתזה, ואז מצב חדש, כך בין הפטריצים לפלבים בתקופת רומא, כך בתקופה הפיאודלית בין האצולה והכמורה לבין המעמד השלישי מעמד האיכרים, וכך כיום בין הבורגנית הקפיטליסטית של בעלי ההון ומעמד הפועלים המנוצל (על הניצור הוא מפרט במשנתו על הניכור, איבוד צלם האנוש, והערך העודף שעושה בעל ההון על חשבון הפועל). הגיע הזמן לסיים את הרצף הזה, מרקס רוצה להוות קטליזטור למהפכה שתביא את אחרית הימים, וכך זו תתרחש: מהפכה אלימה של המעמד השלישי והשלטת דיקטטורה של הפרולטריון, הלאמת כל הרכוש, והשלב האחרון יצירת חברה אל-מעמדית וגוויעת המדינה. בשלב הסופי כל אדם יתן ע"פ יכולתו ויקבל לפי צרכיו, וכלל לא יהיה ציני לסיים את התורה הזו ב"וכולם חיים באושר ועושר". אם כך, מה הבעיה עם תורה זו? ראשית, יש כאן אי-הבנה בסיסית של הטבע האנושי, את זאת ניתן לראות בתאור שלושת שלבי המהפכה. התקוממות, דיקטטורה, ושיוויון, היתכן? היתכן מצב בו שלטון דיקטטורי יחסל את עצמו וישליט שיוויון? הטבע האנושי מורה לאדם לשלוט, לשלוט על מנת לדאוג לעצמו יותר טוב, לשלוט מכיוון שהוא מאמין שהוא מסוגל לעשות דברים יותר טובים מאחרים, לשלוט על מנת להנהיג את מה שהוא מאמין בו, ולשלוט מפני שזה היצר הטבעי של האדם גם ללא הסבר רציונלי, כפי שמתואר בספרו האל-מותי של ג'ורג' אורוול. ואכן, מעולם לא היה דיקטטור שירד מרצונו החופשי, והדגש הוא על רצונו החופשי, והנהיג שיוויון פתאום, דווקא מרקס הדטרמיניסט היה צריך ללמוד מהיסטוריה זו. נוסף על כך יש סוג של צביעות בשיוויון הזה, קריקטורה סוציאליסטית ידועה עושה אלגוריה לקפיטליזם בציור של חזירים נאבקים אחד בשני בכח בעוד בציור שמייצג את הסוציאליזם, החזירים אוכלים באופן מסודר כל אחד את מנתו. אין ספק לו הייתי בעל דיר חזירים כך הייתי מנהל אותו, אך כשמדובר בבני אדם ישנה בעיה, בני האדם רוצים להתקדם. המטרה הכלכלית של מדינה המנהלת משק היא לא רק לחלק את העוגה אלא גם להגדיל אותה, אם היא לא עושה זאת היא נכנסת למיתון , מיתון כזה היה בישראל בשנת 1952 (לפני קבלת השילומים מגרמניה) והוא נבע בגלל המדיניות הסוציאליסטית (בנוסף לכל הקשיים כמובן) שאמנם דאגה לכל האזרחים בתקופה קשה כמו תקופת הצנע, אך לא היו שום מקורות לצמיחה. הצביעות היא במחשבה שכאשר ישנו אדם עשיר ואדם עני זה לא הוגן, אך מתי שאדם צריך להיות עני (באופן יחסי) בעל כורחו, על אף שהוא מסוגל להגיע להרבה יותר מזה, זה בסדר, הרי זהו אי-שיוויון וחוסר צדק בדיוק באותה מידה. אך מעבר לפן המוסרי יש כאן בעיה פרקטית חמורה, אדם שאין לו לאן להתקדם מעבר לצרכים הבסיסיים שלו הוא אדם ללא מוטיבציה לעבוד, כיצד חברה כלכלית יכולה להתקדם ללא מוטיבציה לעבוד? כיצד הייצור יפעל ללא מוטיבציה לעבוד? ולמה שתהיה מוטיבציה לעבוד? הרי רוב העבודות יהיו פיקטיביות , כלומר כמה אנשים יעבדו באותם תפקידים כי לא היה צורך בכולם, את הכסף בין כה ירוויחו, אז למה להתאמץ בעצם? כך קרה ברומניה, בה היו 0 אחוזי אבטלה בתקופת הקומוניזם, אבל הייצור היה נמוך מאוד. דווקא דרך החיים הזו, שמטרתה היתה להחזיר לפועל את צלם האנוש שלו, היא זו שתהפוך אותו לאדם שלא נהנה מעבודתו, ולא קוצר את פרותיה, דווקא האדם הזה יהיה דומה לפועל מזמנים מודרניים הקלאסי של צ'רלי צ'פלין. מרקס האמין כי הסולידריות המעמדית היא זו שדוחפת את האדם, ולא הסולידריות הלאומית, ראיה זו היא ראיה תמימה של העולם, אנשים עדין רואים בהגדרה העצמית הלאומית עניין חשוב, רוב המלחמות המודרניות נעשו על רקע לאומי, אף אחת לא נעשתה על רקע כלכלי, רוב מדינות העולם, כמו גם מדינתנו, הן מדינות לאום, וזו המגמה בעולם מאז 14 הנקודות של וילסון, אחרי התפרקות האימפריות הגדולות של אוסטרו-הונגריה ותורכיה. החברה האל-מעמדית הזו, אם היא לא אנרכיסטית התומכת בהחזרת סחר החליפין, חייבת גוף כלשהו שיקבל את הכסף והתוצרת ויעביר אותה בחזרה לאזרחים ע"פ "נותן לפי צרכיו ומקבל לפי יכולתו", גוף כזה יהיה מסועף , ביריוקרטי ובלתי יעיל, מה גם שהוא יהווה ריכוז כח בלתי דמוקרטי ובלתי שיוויוני. אכן, רק התיאוריה המרקסיסטית מחייבת כישלון צורכב, וכך היה.
 

EverMan

New member
המשך (מי שרוצה לקרוא הכל שיכנס

למאמרים) : ב1917 פרצה המהפכה הבולשביקית, לאחר ניסיון מהפכה כושל ב1905, שני הניסיונות הללו, שהשני הצליח, לא באו בגלל הפועלים הזועמים על בעלי ההון המנצלים אותם, למעשה רוסיה כלל היתה מדינה צארית בה רוב התושבים איכרים וקשה מאוד להראות מעמד של מנצלים ומנוצלים, המהפכה כלל לא נשאה דגל קומוניסטי בתחילתה, היא היתה מרד נגד שלטון הצארים הכושל לבית רומאנוב, רוסיה הצארית היתה בגסיסה בדיוק כמו האימפריה העות'מאנית, ההבדל הוא שברוסיה זה נוצל על ידי אנשי צבא אינטרסנטים שבמקרה היו גם מרכסיסטים, את מלחמת האזרחים בין הלבנים לאדומים, הבולשביקים והמנשביקים, הובילו , ע"פ הלניניזם, מהפכנים מקצועיים, חיל חלוץ, אוונגרד, ולא המוני העם, יבואו ויאמרו תומכי הסוציאליזם המדעי, הרי הנה הוכחה לכך שכלל לא ניתן לשפוט את המרכסיזם ע"פ מקרה רוסיה, אך אין זה נכון, לנין האמין במהפכנים מקצועיים מפני שלא היתה בידו האפשרות לגייס את העם למאבק שכזה, מפני שהעם לא היה מעוניין בקומוניזם, האיכרים לא הרגישו מנוצלים, את מלחמת האזרחים ניצח לנין בדיוק מפני שהוא בחר באנשים הנכונים מבחינה צבאית, ולא בגלל שהיתה לו תמיכה נרחבת בעם. 70 השנים הבאות ברוסיה הן החור השחור בהיסטוריה האנושית לפחות כמו שואת יהודי אירופה, את רציחותיו של סטאלין אומדים במעל 10 מליון איש, גם לנין, על אף שנוטים לייחס לו יותר מתינות טבח בלא מעט אנשים, גם ברז'נייב היה דיקטטור למופת, רק את חרושצ'וב אפשר אולי לציין לטובה. אכן, בדיוק כמו שחזיתי בדיעבד, השלב השלישי של המהפכה מעולם לא בא, המהפכה אכלה את בניה, הדיקטטורה נשארה דיקטטורה, לא היה ניתן יותר להבדיל בין החזיר לאדם, אם נזכור לרגע את חוות החיות (גם היא של ג'ורג' אורוול). תוכניות החומש הסטאליניסטיות והזינוקים הגדולים של מאו זדה דונג (הרוצח השני בהיסטוריה, גם הוא לפני היטלר) הם הדרך היחידה של הקומוניזם להתקדם, על מנת ליצור מוטיבציה לעבוד באין תחרות יצרו שני החברים הללו מכסות ייצור מאוד גבוהות, סטאלין בנה קולחוזים אכזריים וגרם למותם של מאות אנשים, ולהרעבתם של מיליונים (כך גם מאו), לו היה "מתירן" יחסית בענייני הייצור, כמו צ'אוצ'סקו (על אף שזה כלל לא היה מתירן בעניינים אחרים, והיה בדיוק כמו סטאלין בקנה מידה רומני), המדינה היתה נכנסת למיתון גדול מאוד כמו רומניה, שמתוך כל המדינות במזרח אירופה היא במצב הגרוע ביותר. הקומוניזם , שנכתב באנטי-תזה לקפיטליזם, לא פרץ באף מדינה קפיטליסטית, הוא פרץ בקובה, בויאטנם, בצפום קוריאה, בסין, ברוסיה, במזרח אירופה, השפעותיו הגיעו למדינות הערביות של המזרח התיכון. מדוע הוא לא פרץ בבריטניה הקפיטליסטית בעת המהפכה התעשייתית? כאשר פועלים עבדו 18 שעות ביום ללא זכויות סוציאליות מינימליות? מדוע הוא לא פרץ בארה"ב בעת המשבר הכלכלי הגדול, שעתו הקשה ביותר של הקפיטליזם מדוע הוא לא פרץ בצרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר היה בה מצב כלכלי קשה מאוד, ו40 ממשלות התחלפו ב20 שנה? מדוע הוא לא פרץ בגרמניה, ארץ הולדתו של מרקס (אם כי שם הוא הקומוניזם היה יותר מפותח מבמדינות אחרות)? את התשובה נותן אדוארד ברנשטיין , אבי הסוציאל-דמוקרטיה. במאמרו הנודע הוא תוקף את מרקס ומציג את העובדות בשטח כמה עשורים לאחר שמרקס כתב המניפיסט. מצבם של הפועלים השתפר בזכות שימושם בכח הפוליטי במסגרת הדמוקרטיה, הפועלים זכו לזכויות סוציאליות, לביטוח לאומי, לשכר מינימום, לזכות השביתה, רמת החיים שלהם עלתה, אין בהם שום רצון לקיים דיקקטורה של הפרולטריון. הסולידריות הלאומית דוחפת את הפועלים יותר מהסולדריות המעמדית, הבורגני והפועל הצרפתי יתאחדו כנגד זה הגרמני , לפני שהפועל הגרמני יעזור לצרפתי למרוד בבעל ההון, ואכן, ברה"מ קרסה ב89 להמון לאומים שדרשו עצמאות וחלקם דורשים עצמאות עד היום, על אף שבחלקם המצב הכלכלי היה טוב יותר בתקופת הקומוניזם. מרקס כתב את המניפיסט ב1848, בדיוק שנת אביב הלאומים, משונה שהוא התעלם כ"כ מהגורם הלאומי. הסוציאל-דמוקרטיה עושה את התהליך שכל אדם חושב צריך לעשות, היא לוקחת את הצדדים הטובים של שתי התיאוריות ומאזנת אותן אחת עם השניה, היא לא סובלת מאף חיסרון בולט, ולא הולכת עם הראש בקיר כמו השתיים האחרות. הסוציאל-דמוקרטיה לא מתעלמת מהצמיחה שהקפיטליזם מביא, הצמיחה תביא שיפור באיכות חיים ובטכנולוגיה, דבר שבהחלט פועל לטובת הכלל, לא ניתן להתעלם מהעוצמה הכלכלית של ארה"ב הקפיטליסטית (דבר שהוא בהחלט חיובי לאזרחי ארה"ב) לעומת הדשדוש של הקומוניזם, זה שהכריח את גרבוצ'וב להפתח לרפורמות ולתת לכוחות ששתקו 70 שנה לצאת החוצה. אך הסוציאל-דמוקרטיה לא מונעת התערבות ממשלתית, ע"פ השיטה הקיינסאנית, הממשלה תתערב בעתות משבר, או לחילופין תרסן אותו כשצריך, במקרים של אבטלה המדינה תעודד את בעלי העסק להעסיק גם את הפחות מתאימים או את היותר יקרים על מנת למנוע נטל על מערכת הרווחה, ולחזק את כח הקניה, המדינה תעודד עבודות יזומות בתשתיות שבין כה נחוצות והן פרודוקטיביות, הממשלה תטיל מס על הבורסה על מנת לגרוף מעט רווחים ובעיקר על מנת למנוע ספסרות (יש לציין כי המס צריך להיות נמוך על מנת לא להבריח לחלוטין משקיעים מהבורסה) המדינה תדאג למסלולים לשכבות החלשות על מנת לתת להן חכה ולא דג. המדינה תחוקק חוקים נגד מונופלין (כמו חוק שרמן) וגם תחזיק מעט חברות ממשלתיות, כאלה שזהו הכרח המציאות, המדינה תקיים מוסדות תרבותיים שהיא רואה בהם חיונים רוחנית גם אם הם לא פרודוקטיביים לחלוטין, ותשקיע בחינוך ממלכתי, המדינה תיקח מיסים פרוגרסיבים, ותנהיג מדיניות אפליה מתקנת במקומות שזה לא בא על חשבון אנשים אחרים (לדוגמא, אפליה מתקנת של איזור מסוים פוגעת בשאר האיזורים באופן זניח, לעומת זאת העדפה של אדם מסוים במכרז על אדם אחר כאפליה מתקנת יוצרת אפליה הפוכה וישירה).כל הצעדים הללו הם צעדים חברתיים שיאזנו את השוק החופשי, שיקדם את הכלכלה קדימה בדרך הטובה ביותר, או בדרך הכי פחות גרועה, בינתיים זה פועל מצוין בסקנדינביה, מערב אירופה וקנדה, המדינות המזוהות עם איכות החיים הגבוהה בעולם. אוטו פון ביסמארק, אחד מגדולי המדינאים בהיסטוריה, אמר פעם ש'פוליטיקה היא אמנות האפשרי'. ובכן, אני אומר שגם הכלכלה היא אמנות האפשרי, ולא האוטופי, והרעיון הסוציודמוקרטי, הוא האפשרי ביותר.
 

Antropus

New member
חולשתה של הסוציאל-דמוקרטיה

היא בחוסר האוניברסליות שלה. לא ניתן להנהיג שיטה סוציאל דמוקרטית לכל מדינה בעולם, מכיוון שכמות המשאבים אינן שוות ומדינות מסוימות יצטרכו להפסיק להיות דמוקרטיות או סוציאלסיטיות כדי לקיים את עצמן. לכן סוציאל-דמוקרטיה טובה רק למדינות עשירות והיא תכשל במדינות עניות. כך שגם סוציאל-דמוקרטיה זה לא פתרון טוב במיוחד. הערות: אחרי שלב הסחר-חילופין הזהב (ומתחות אחרות כמו כסף ונחושת), ואחרי שהכסף הפך לוירטואלי (המטבעות כבר לא היו עשויות מתחות יקרות) הבנקים נאלצו לקשר אותו לזהב. ברוסיה הצארית היה ניצול עצום, כמעט שיעבוד, של האיכרים ע"י בעלי האדמה שהלך וגדל מאז פיטר הגדול. המהפכה הבולשוויקית אכן ענתה על הצורך בשינוי המשטר ובהכרזת הפסקת אש עם מדינות המרכז (כי עול המלחמה הציק לאיכרים יותר מכל).
 

Moledet972

New member
ואיך קומוניזם פותר את ה"בעיה"?

רק קומוניזם כלל עולמי יפתור את ה"בעייה" שאתה מציג, לא כן? להקים מדינה אחת, שכולם יחיו בשוויון, וכו'?
 

Antropus

New member
לא פותר ולא יער

הרעיון הקמוניסטי נכשל ואני לא תומך בו. אני כן תומך במדינה סוציאל-דמוקרטית, אבל כפי שכבר כתבתי לוינסטון סמית, אני רוצה להראות עד כמה היא לא מושלמת ושהרעיון של שיוויון לא מיצא את עצמו עם בוא הסוצים (סוציאל-דמוקרטים). בעצם אני כן חושב שקמוניזים יוכל לעבוד בעתיד הרחוק בו לא יהיה צורך לבני אדם לעבוד בעבודה פיזית. אבל זה רק הצד הטכנוקרטי שלי מדבר.
 
זהו גם היתרון שלה

זה מה שהופך את הקפיטליזם המוחלט והקומוניזם המוחלט לאוטופיה, הסוציאל-דמוקרטיה לא מבטיחה את אחרית הימים. מה גם שניתן לנהל מדיניות סוציאל-דמוקרטית כלל עולמית,לו המדינות החזקות יהיו אחראיות יותר, עושרה של מדינה לא תלוי רק במשאביה הטבעים אלא גם במשאביה האנושיים ובכח הייצור שלה. באותה מידה כפי שיצאו ממלחמת העולם הראשונה הבולשוויקים יכל לעשות זאת כל זרם בר דעת אחר. מן הסתם המשטר ברוסיה לא היה קרוב להוגן, הוא היה מושחת ונהנתן בעוד שהיה עוני די גדול, אבל אין זה דומה למה שמרקס מתאר על יחסי הקפיטליסט-פועל בין אם מבחינה מהותית ובין אם מבחינה כמותית.
 

Antropus

New member
"לו המדינות היו אחריות יותר"

לו האנשים היו פחות מושחתים, לו חברות היו יותר אצילות... זו בדיוק הבעיה! כדי להציג את הסוציאל-דמוקרטיה באור יותר טוב אתה מניח שתי הנחות: האחת היא מדינה כלל עולמית - ישות שכנראה לא תיתכן כלל בגלל יצרי הבדלנות של האנשים. השניה היא אחריות של מדינות עשירות, במילים אחרות - להביא כסף לעניים. לא רק שכל ניסיון לסייע לעניים מארצות אחרות יביא להתנגדות לאומית (לדוגמה: הקונגרס האמריקאי שלא שש לאשר מענקים למדינות או המדיניות ההומניטרית המאוד סלקטיווית של מדינות צפון אירופה), אלא שזה יפגע כלכלית במדינה התורמת. כאשר המדינה הענייה תתעשר מספיק כדי להנות בעצמה מעושרה הטבעי, היא תחליש כלכלית את המדינה העשירה. במילים אחרות, כלכלה מבוססת על ניצול ואם אחד עשיר, השני חייב להיות עני, אחרת הראשון יפסיק להיות עשיר. נקודה נוספת היא ההנחה שאנשים יכולים לשמש כמשאב. כדי שבני אדם יהיו "משאבים" עליהם להיות נייחים כמו מכרות ברזל, אבל לא כך אנו בנויים. ברגע שמדינה כלשהי, בעלת משאבים טבעיים גדולים, תנצל אותם לתועלת שלה, היא תקצה סכומים גדולים כדי למשוך אותו "משאב אנושי" ואם להסתמך על ההיסטוריה, "משאב" יבוא בשמחה. ניתן, כמובן, לקבע בני אדם. אבל לשם כך דרושה דיקטטורה חזקה ואכזרית ביותר או רגשות לאומיים חזקים (פאשיזם). בשני המקרים אין טעם לדבר על שיוויון בינ-לאומי. בקשר לבולשביקים - אתה צודק. רק ציינתי שהמהפכה אכן באה מתוך העם לא כפי שאתה כתבת. נ.ב. גם אני חושב שסוציאל-דמוקרטיה היא שיטה טובה מאוד, אבל אני רוצה להדגיש שהיא רחוקה מלהיות מושלמת.
 
לא סתם סיימתי בציטוט הביסמארקאי

על אומנות האפשר, גם אני חושב שזו השיטה הכי פחות גרועה. אנשים מונעים על ידי הלאומיות שלהם (ולאומיות היא דבר קיים וברור גם אם אני אישית חושב שבאוטופיה היה עדיף בלעדיהם, אני בעצמי לאומי במובן של פטריוט{לא במובן של ימני}), לכן אין סיבה שחלק כ"כ גדול מהם יעבור ממקום למקום בעקבות משאבי טבע. והסוציאל-דמוקרטיה היא היחידה שלא מחייבת מדינה כלל עולמית גדולה, אבן מה לעשות היא כן מחייבת אחראיות כלשהי בין המדינות, וסה"כ הן יש להן אינטרס לעשות זאת, שכן אחרת תוך כמה שנים הם יתמודדו עם כיסי איסלם פונדמנטליסטי (או משהו אחר, היום זה האיסלם).
 

EverMan

New member
אני רק צריך לציין

משהו אחד. שתי הקצוות של הקשת אינם "קפיטליזם וקומוניזם" אלא "קפיטליזם וסוציאליזם". הקומוניזם הוא פיצול של הסוציאליזם שמאמין בקדמה טכנולוגית , אך בפועל הוא אמצעי להגעה לסוציאליזם ולא סוג אחר של אמונה.
 

Peace2002

New member
מה?!

סוציאליזם זו מילה גדולה אשר מכילה בתוכה הרבה דברים. קומוניזם זה סוג של סוציאליזם, אנארכיזם זה סוג של סוציאליזם, לניניזם זה סוג של סוציאליזם, מרקסיזם זה סוג של סוציאליזם, טרוצקיזם, לוקסמבורגיזם, פאביאניזם ויש הטוענים שגם סטאליניזם ומאויזם הם סוג של סוציאליזם.
 

EverMan

New member
נכון , והפיצול המקורי

של הקומוניזם מהזרם המרכזי של הסוציאליזם היה בנושא הטכנולוגי. (תמיד יש את המיינסטרים)
 

.המוסד

New member
המאמר הכי גרוע בגלקסיה, מאז ומעולם

או, "מאז ומגלקסיה"(?) לא סתם, אני צוחק(אני באמת צוחק הלא-סתם היה על ההתחלה), מאמר לא רע, רק פעם הבאה, תחצין את הדעות האמיתיות שלך, שהן קצת יותר ימינה
 
אלו דעותי האמיתיות

אני מאמין בסוציאל-דמוקרטיה בתור אדם שידוע באהבתו לדרכי ביניים. במבחן הפוליטי שעשיתי יצאתי בערך מרכז כלכלי, שזה סוציאל דמוקרטיה. מפני שישראל היא, או היתה לפחות, מדינה סוציאליסטית יחסית, אני תומך בצעדים קפיטליסטים כדי לשנות את המגמה שלה. ולמרות זאת אני לא חושב שהפיכתנו ממדינת רווחה למדינת צדקה הוא חיובי, ואני חושב שישראל צריכה לשאוף להיות סוציאל-דמוקרטית בסופו של דבר, אין זה אומר מצביע בהכרח על מה שאני חושב שצריך לעשות ברמת המיקרו במשבר הקשה הנוכחי.
 
למעלה