ואי,להבה,איזה נושא ש"תפור" עליי!!!
כשהייתי פעם בדכאון ולא היו לי חיים,שני דברים "הצילו" אותו ושמרו עליי מפני אבדון-הראשון זה המוזיקה והשני זה הסרטים.לא יודע,קשה להסביר לי לפעמים להסביר לאנשים אחרים את משמעות הקולנוע בשבילי,אבל הכי קרוב שאני יכול זה שהוא היווה בשבילי מקום מפלט,מקום בו אני יכול לשמור על האופטימיות,מקום בו אפשר ללכת עם הדמיון,שאפשר לתת דרור לחלומות שלנו ובסופו של דבר זה ה-מקום שנתן לי תמיד לשמור על התקווה לימים טובים יותר ולעולם/ומציאות אחרת,טובה יותר. הרשימה כל כך ארוכה שקשה לדעת מה לבחור,אבל מכיוון שכבר כתבתי על ארבעה מהם אני אכתוב אותם+עוד אחד,אבל באמת שיש עוד הרבההההההההה: 1)
פאטש אדאמס-כתבתי עליו בבלוג השני שלי(למעשה כל הבולג עוסק בסיפור המציאות שלי מנקודת מבט של סרטים שתמיד אהבתי,אבל לא היה לי כוח להמשיך אותו,אז הוא "נתקע" על שלוש סרטים ומאז לא כתבתי שם כלום,אבל אולי עכשיו אני שוב אקבל כוח לכתוב על עוד סרטים,כי באמת יש לי הרבה כאלו). 2)
למצוא את ארץ לעולם לא(למעשה,זה הסרט שגרם לי להתחיל עם הבלוג הזה)-שני הסרטים האלו השפיעו עליי
ישירות בכיוון שבחרתי לי בחיים,בלימודים העתידיים שלי ובעתיד(
) גם בעבודה שלי עם ילדים. 3)המטריקס-ראיתי אותו פעם ראשונה באוסטרליה הרחוקה,ומאז פשוט...טוב, מספיק שאני אגיד שמאז ראיתי אותו משהו כמו 20 פעם,פחות או יותר,וגם מכיר אותו פחות או יותר כמעט בעל פה.עיקר ההשפעה שלו עליי הוא בכוח שלי בתור בן אדם ואינדבדואל לשלוט ולשנות את העולם והמציאות שלי,אבל זה רק תמצית קצרה ביותרררר,ויש לי הרבההההה מה לכתוב על הסרט החזק והנפלא הזה(לא סתם,זה הכינוי שלי בתפוז
,אז אולי בהזדמנות אחרת. 4)
הקוסם מארץ עוץ-סרט פשוט נפלא,ומעורר אצלי השראה אדירה עד היום!!ההבנה שהכוח שלנו,היחודיות והעוצמה שלנו באה מבפנים-מהשכל,אבל בעיקר מהלב שלנו,ולא משאר הדברים החיצוניים.כמובן,שיש גם את השיר המדהים של ג'ודי גארלנד,שנמצא הרבה במחשבות שלי,תמיד הוא היה,שגם ברגעים הכי חשוכים שלי(והיו לי כאלו המוןןןן!!) צריך
תמיד לשמור על תקווה,להאמין בעצמנו,במה שיש בפנים ולא בחוץ,ולקוות שיום אחד גם החלומות שלנו יתגשמו ויהיה טוב,יום אחד מעבר לקשת בענן.וכן,גם על זה כתבתי בבלוג שלי,הפעם בזה ה"רגיל",ואולי בתקופה בה רק הייתי בתחילת השינוי שלי ולכן אולי קצת פחות אופטימית מאיך שאני כיום. 5)חומות של תקווה-חוזר על אותו "מסר" של הסרטים האחרים,מנקודת מבט אחרת. סרט מדהים בעיניי! הקישור למה שכתבתי עליו בבלוג נמצא למטה. וואו,עולם הסרטים זה עולם שכל כך מושך אותי שאפשר להתפלא שלא הלכתי ללמוד קולנוע או משהו כזה,הא?
...אבל האמת שזה אף פעם לא משך אותי להתעסק בזה,רק לראות אותו,להיות נתון-השראה ממנו,לחלום ממנו,לשמור תמיד על תקווה ממנו ובאופן כללי גם להיות בן אדם טוב יותר.
(אפרופו ה-
,אז עוד לא דיברתי על כמה הקולנוע השפיע עליי בתחום הזה,אבל גם ככה כבר כתבתי הרבה,אז נסתפק בזה).
