לא כייף ככה
בפרק הזה למדנו שלא צריך לנסוע עד קצה העולם כדי למצוא אהבה. היא כבר כאן. נטלי קיפצה עם לוחמים והאכילה קופים. לא רומנטי בעליל. היא כבר לא מאוהבת. היא אוהבת! מספיק כדי לחלוק עימו מיטה. הבנתי כבר מזמן שאין טעם להתעקש על ערכים, אבל להסתובב עם קפקפים בג'ונגל? מה עובר עליה? ולרי המשיכה בתנופה מהפרק הקודם. כייף להם ביחד, כייף לראות אותם ביחד וכמו כל זוג אמריקאי טיפוסי, הם טיילו בשוק המקומי, פזרו דולרים ושתו ג'ינג'ר אייל. הכל הלך טוב עד שולרי הזכירה לגיא שהיא גם שחקנית וגם מובטלת. זה היה מספיק כדי להדיח אותה, אבל לא מנע מהם להיכנס למיטה. יש סצינה עם מיים! והפעם הגיע תורה של דפנה. הזוג המאוהב המשיך לתרגל את מה שלמד בסדנה, רק בלי המנחים ועם פחות בגדים. קאט. איזה נופים מדהימים. האיים הירוקים, המיים הצלולים, השמיים הכחולים.
חלום. ואז הם חזרו לסירה והפליגו לעבר השקיעה. לא שמעו שם על קרם הגנה? שניהם נשרפו. נורא. הגיע הטקס הקשה מכל (אתם יודעים כמה קשה לצלם כשיש רוח?). לרגע חששתי שנטלי תתעלף כי הבטיחו פרק דרמטי במיוחד, אבל לא. היא עמדה. ראו על הפנים של ולרי שהיא כבר ידעה. הגענו לגמר, בו תתמודדנה זו מול זו שתי הבחורות הכי הכי הכי יפות במשחק. מישהו מופתע? אז איך היה בזנזיבר? דפנה: הרגשתי חופש, התחלה חדשה, אהבה חדשה. כייף! נטלי: המקום לירח דבש! עכשיו נמצא חתן...ואז יהיה כייף! ולרי: צילמו אותי עם גיא גיאור! היה חם אש. כייף! לא הבנתי מה יהיה בשבוע הבא.